הוכח: מכרות הנחושת בתמנע – מימי המלך שלמה

ויכוח היסטורי של כ-50 שנה הוכרע לאחרונה ע"י חוקרים מאוניברסיטת ת"א שקבעו על סמך בדיקת פחמן 14, כי השם שניתן למכרות הנחושת בפארק תמנע – מכרות המלך שלמה – היה מוצדק מבחינה היסטורית-מדעית

Print Friendly

משלחת של אוניברסיטת תל אביב בראשות ד"ר ארז בן יוסף הפריכה קונצנזוס מדעי בן כמעט 50 שנה, שייחס את מכרות המלך שלמה לממלכת מצרים. תיארוך בפחמן 14 של ממצאים חדשים שהמשלחת חפרה בבקעת תמנע מוכיח שהפעילות במכרות הנחושת הגיעה לשיאה במאה ה-10 לפנה"ס, כלומר בימי ממלכת ישראל המאוחדת של דוד ושלמה. בכך החזירה המשלחת של ד"ר בן יוסף עטרה ליושנה – ואת מכרות המלך שלמה חזרה למלך שלמה.

החפירות בגבעת העבדים בחורף 2013. החומר השחור הוא סיגי נחושת, פסולת התכה בכבשנים משוכללים. (צילום: באדיבות אוניברסיטת ת"א)

החפירות בגבעת העבדים בחורף 2013. החומר השחור הוא סיגי נחושת, פסולת התכה בכבשנים משוכללים. (צילום: באדיבות אוניברסיטת ת"א)

"מי שמבקר היום בפארק תמנע מבקר בפארק מצרי, עם שני פסלים של מצרים קדמונים בכניסה", אומר ד"ר בן יוסף. "אבל צריך לזכור שעד שנות השישים כל תמנע נקראה 'מכרות המלך שלמה', כפי שקבע הארכיאולוג המיתולוגי נלסון גליק עוד בשנות השלושים. התפיסה הזאת השתנתה באחת אחרי שבנו רותנברג חשף מקדש לאלה המצרית חתחור. רותנברג היה ארכיאולוג מצוין, אך לא עמדה לרשותו הטכנולוגיה לתארך ממצאים בפחמן 14, והוא אוטומטית ייחס את כל שאר האתרים והפעילות בתמנע לימי הממלכה החדשה במצרים – מסוף המאה ה-14 ועד למחצית הראשונה של המאה ה-12 לפנה"ס. הממצאים החדשים שלנו מתארכים את מפעל הנחושת האדיר, בן מאות הכבשנים ואלפי המכרות, לימי המלך דוד והמלך שלמה במאה ה-10 לפנה"ס".

התוצאות החדשות מתבססות על תיארוך בפחמן 14 של 11 דוגמאות קצרות-חיים – 10 גלעיני תמרים וחרצן זית אחד – מבין מאות רבות של זרעים ועצמות שנחפרו באתר "גבעת העבדים". הגבעה, שנמצאת במרכז הבקעה ובסמוך למקדש חתחור ול"עמודי שלמה", נסקרה לראשונה על ידי נלסון גליק. גליק קרא לאתר "גבעת העבדים" מתוך הנחה שהחומה המקיפה את הגבעה נועדה לכלוא את העבדים שעסקו במלאכה הקשה. אחרי חשיפת מקדש חתחור, משלחת הערבה בראשות בנו רותנברג תיארכה את "גבעת העבדים" לימי הממלכה החדשה במצרים – אך לא חפרה באתר עצמו. כך קרה ש"גבעת העבדים" נותרה כאבן שאין לה הופכין עד לחפירות החדשות של אוניברסיטת תל אביב, שהחלו ב-2012.

11 הזרעים שנמצאו ב"גבעת העבדים" נשלחו למעבדת התיארוך הרדיומטרי של אוניברסיטת אוקספורד, ושם נקבע כי עיקר הפעילות באתר התרחשה במאה ה-10 לפנה"ס – ללא כל עדות לפעילות בימי הממלכה החדשה במצרים. תגלית זו מצטרפת לתגלית קודמת של בן יוסף וצוותו, שהראו כי אתר 30 – אחד ממחנות התכת הנחושת הגדולים בבקעת תמנע – לא היה מיושב לפני שלהי המאה ה-12 לפנה"ס, וכי שיא הפעילות במחנה היה במאות ה-10 וה-9 לפנה"ס, ובייחוד בעשורים החופפים לימי ממלכת ירושלים המאוחדת.

"כמובן, אין כל עדות לכך שדוד או שלמה נכחו באתר", מבהיר ד"ר בן יוסף. "גם לא מצאנו כלי חרס מירושלים באתר, וגם זה בסדר. הלוא גם אם מקבלים את הסיפור המקראי כלשונו, הישראלים הם לא אלה שמפעילים את המכרות. במקרה הזה הסיפור המקראי עולה בקנה אחד עם התרבות החומרית שנמצאה ב'גבעת העבדים', תרבות שמצביעה על חברה מקומית – ככל הנראה גרעין קדום של הממלכה האדומית – שהיתה כפופה לירושלים אחרי מסע הכיבושים של המלך דוד. אני מעריך שישב שם חיל משמר מטעם ירושלים שפיקח, הגן וגבה מס מהאדומים".

ד"ר בן יוסף מספר שרוב האתרים בבקעת תמנע הפסיקו לפעול לקראת סוף המאה ה-10 לפנה"ס, כלומר בעת מסעו הצבאי של שושנק הראשון מלך מצרים, המזוהה עם פרעה שישק המקראי. "חמש שנים אחרי מות שלמה יוצא שישק לירושלים ומטיל עליה מס, ופתאום אנחנו רואים שינוי דרמטי במכרות שלמה. בשעה שאתרים רבים ננטשים, אלה שהוסיפו לעבוד החלו לעבוד בטכנולוגיה חדשה, מתקדמת ויעילה בהרבה. נראה אם כן שהפרעונים לא רצו בהרס תעשיית הנחושת בערבה, אלא להפך – בניצול יעיל של המחצבים המקומיים ובהפיכתה של מצרים ליעד מסחר מועדף".

Print Friendly

על אודות צבי זינגר

יליד ישראל, 1952, עיתונאי מאז 1970 (שבועון "במחנה", עיתון הסטודנטים "פי האתון", "הארץ", "מעריב", "ידיעות אחרונות") אב לשלוש בנות
פוסט זה פורסם בקטגוריה בארץ, חדשות בארץ, מדע, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על הוכח: מכרות הנחושת בתמנע – מימי המלך שלמה

  1. מאת צדוק התקוה‏:

    יש עדין אנשים שצרכים הוכחה שהעם היהודי היה כאן לפני כ2000 שנה ושהיה בית מקדש בירושלים ואני לא מתכון רק למוסלמים שעבורם אנחנו עוברי אורח …..