לפעמים חלומות מתגשמים. אחד מהם התגשם למשלחת הארכיאולוגית של האוניברסיטה העברית, בראשותה של ד"ר אילת מזר – כאשר מצאה אוצר חפצי זהב וכסף ובו מדליון זהב עם דגם רקוע של מנורת שבעת הקנים, שופר וספר תורה. האוצר הנדיר התגלה כשהוא טמון ברצפת גיר של מבנה, מן התקופה הביזנטית, הנמצא כ-50 מטרים בלבד מדרום לכותל הדרומי של הר הבית.

האוצר היה ארוז בשני תיקי בד שנועדו לשני שימושים שונים: האחד הכיל עשרות מטבעות זהב וחפצים נוספים שנועדו לסחר ולקניה, והשני הכיל מדליון זהב ששימש למעשה כקישוט לספר תורה. התיק שהכיל את הקישוטים הוטמן עמוק יותר ברצפה ונשמר ללא פגע בעוד שתכולת התיק השני, שכנראה לא הספיקו להחביאו היטב, התפזרה בסמוך למטמון התיק הראשון. זו הפעם הראשונה שמתגלים קישוטים לספר תורה מזמן כל כך קדום. עד כה נדמה היה שקישוטי ספר תורה הם נוהג מאוחר יחסית, מימי הביניים, אך כעת מתברר שזה מנהג קדום שהיה נהוג כבר בתקופה הביזנטית.

החפירות בעופל שמדרום לכותל הדרומי של הר הבית החלו באפריל השנה ונמשכו עד סוף יולי. החפירות בראשות ד"ר אילת מזר, נערכות מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית. פרויקט החפירות מתקיים בשיתוף עם רשות העתיקות, המבצעת את עבודות השימור והכשרת השטח לביקורי קהל, עם רשות הטבע והגנים, ששטח החפירה מהווה חלק מגן לאומי סובב חומות ירושלים שבאחריותה ועם החברה לפיתוח מזרח ירושלים, המנהלת את הגן הלאומי בעופל.

לדברי ד"ר אילת מזר: "זוהי תגלית עוצרת נשימה שרק פעם בחיים זוכים לה. אחרי הכל לא בכל יום מגלים למרגלות הר הבית מנורת שבעה קנים מזהב".

ד"ר מזר מוסיפה כי מעולם לא התגלה בחפירות מדליון זהב כזה ומדהימה לא פחות הופעתו של ספר התורה כסמל לצד מנורת שבעת הקנים. "בעשרות דוגמאות, ובכללן רצפות של בתי כנסת עתיקים מופיע דגם מנורת שבעת הקנים כשמשני צדדיו סמלי השופר, ארבעת המינים, או אמפורה (כלי חרס). במדליון הזהב מהעופל מופיע באופן נדיר סמל ספר התורה, שככל הנראה מבטא את השימוש שנעשה במדליון הזהב לקישוט ספר תורה בבית כנסת".

האוצר מכיל בנוסף לקישוטי ספר התורה גם שלושים ושישה מטבעות זהב שזמנם משתרע על כ-250 שנה, מימי הקיסר קונסטנטיוס השני באמצע המאה הרביעית לספירה ועד ימי הקיסר מאוריציוס ששלט עד שנת 602 לספירה.

לדעת החוקרים, נראה שהאוצר הובא לירושלים על ידי שליחי קהילה יהודית, ככל הנראה מחוץ לישראל, שהגיעו אל העיר לאחר שנכבשה בידי הפרסים בשנת 614 לספירה. הפרסים הבטיחו ליהודים שיוכלו לשוב ולבנות את ירושלים כעיר יהודית ובכך עוררו תקוות גדולות, במיוחד לאחר מאות השנים שבהן נאסר על היהודים להתיישב בעיר. לאחר זמן קצר נחלש כוחם של הפרסים שהפרו את הבטחתם ואפשרו לנוצרים לרדוף ולגרש את היהודים מן העיר. סביר להניח שאוצר המנורה שהתגלה בחפירות ננטש על ידי אותם היהודים שהופתעו מבגידת הפרסים ונאלצו לברוח על נפשם מרדיפות הנוצרים.

לדברי ד"ר מזר, גילוי אוצר המנורה בחפירות העופל, במרחק של מטרים ספורים בלבד מדרום לשער המשולש שבכותל הדרומי של הר הבית, מבטא וממחיש את הכמיהה הבלתי פוסקת של העם היהודי לדורותיו לגאולה ולתחייה במולדתו. "כארכיאולוגית ישראלית וכיהודיה אני חשה את העוצמה ומודה על הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו לחשוף את האוצר הנדיר הזה."

ראש הממשלה בנימין נתניהו התקשר הערב לד"ר אילת מזר מהאוניברסיטה העברית בעקבות מציאת אוצר הזהב ובו דגם מנורת שבעת הקנים, שופר וספר תורה, שהתגלה בחפירות למרגלות הר הבית בירושלים.

"זה ממצא כביר. במישור הלאומי זו עדות כבירה על הנוכחות היהודית ארוכת השנים ועל הקדושה של המקום", אמר נתניהו. "זה ברור כשמש וזה דבר עצום. מעניין שגם אז, אנחנו מדברים כבר למעלה מ-500 שנה אחרי החורבן, רואים את המנורה באילוסטרציה המקורית שלה. מדובר בעדות  היסטורית, ראשונה במעלה, לקשר של עם ישראל לירושלים, לארצו, למורשת שלו, זה מאוד מרגש".

עוד הוסיף נתניהו: "הממצא הזה מתמצת את המורשת שלנו – מנורה, שופר, ספר תורה. זה לא יכול להיות יותר תמציתי ויותר בהיר מהמהות של עם ישראל. וזו גם מתנה נהדרת לעם ישראל. תודה לך".

ד"ר אילת מזר שניהלה את החפירות הארכיאולוגיות אמרה: "לא תמיד אנחנו זוכים לממצא ארכיאולוגי שמדבר כל כך ברור. הארכיאולוגיה עצמה היא מובהקת, היא מקצועית ביותר. על זה אי אפשר לערער. אני מודה לך באופן אישי. מרגש אותי העניין שאתה מגלה, המעורבות בעתיקות הארץ ובמורשת".

מפעל חפירות העופל, פרסומם והכשרת האתר לקבלת קהל ממומן זו העונה השלישית דניאל מינץ ומרדית ברקמן מניו-יורק. כמו כן משתתפים בחפירה בקביעות סטודנטים מאמבסדור קולג' באוקלהומה המסייעים גם בפרסום שוטף של הממצאים באתר החפירות.

ד"ר אילת מזר היא נכדתו של הארכאולוג המקראי ונשיא האוניברסיטה העברית לשעבר בנימין מזר, וקרובתו של הארכאולוג פרופ' עמיחי מזר אף הוא מהאוניברסיטה העברית. היא גרה בירושלים, אם לארבעה ילדים.

מזר היא עמיתה בכירה במכון לארכאולוגיה של העם היהודי במרכז שלם וחוקרת במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

בין השנים 1986–1988 היא חידשה את החפירות בבית הקברות הדרומי שבאכזיב, בהן נחשפו קברים שלא נתגלו בעבר ובהם ממצאים פיניקים רבים.

בקיץ 2005 היא חשפה את מבנה האבן הגדול בעיר דוד. על סמך התיארוך, המיקום והגודל, מזר העלתה את האפשרות כי המבנה שימש כארמונו של דוד המלך. התגלית זכתה לסקירה תקשורתית רחבה, בין השאר בגלל השערה זו ובגלל בולה (חותמת עשויה חרס) שנמצאה באתר הנושאת את השם יהוכל בן שלמיהו, שם של דמות המופיעה בתנ"ך.

מזר ממשיכה לחפור באתר. ביולי 2008 מזור מצאה חותם (בולה) שני במתחם מבנה האבן הגדול, הנושאת את שמו של גדליהו בן פשחור, המוזכר בתנ"ך.

ב-2010 ד"ר אילת מזר הכריזה על חשיפת קטע חומה מסביב לעיר דוד המתוארך לדעתה לימי שלמה המלך, וכנראה נבנה על ידיו. אם התיארוך נכון, ממצא זה עולה בקנה אחד עם המתואר במקרא.