סטירת לחי לממשלה: ביהמ"ש העליון ביטל את חוק ההסתננות

תשעת שופטי בית המשפט העליון נענו היום לעתירה שהגישו ארגוני זכוית אדם ומבקשי מקלט הכלואים בסהרונים, וביטלו את התיקון לחוק שאיפשר למשרד הפנים לכלוא מסתננים לשלוש שנים. בית המשפט הציע לממשלה ולכנסת דרכים חלופיות להתמודד עם התופעה. בינתיים הורו השופטים להתחיל בשיחרור הכלואים

Print Friendly

בית המשפט העליון בהרכב של תשעה שופטים ביטל היום פה אחד את התיקון לחוק למניעת הסתננות, שמאפשר להחזיק מסתננים במעצר מינהלי לתקופה של שלוש שנים. הוא קבע היום (שני) סופית: תיקון מספר 3 לחוק שהעבירה הכנסת בשנת 2012 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, המאפשר להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של שלוש שנים לפחות בלי משפט – אינו חוקתי וביטל אותו לאלתר.

חוק זה איפשר לממשלה ולמשרד הפנים לעצור ולכלוא מי שנכנס לישראל דרך גבול סיני ללא אשרה לשלוש שנים לפחות. מכוח החוק מוחזקים היום למעלה מ-2,000 גברים, נשים וילדים בתנאים קשים, וזאת חרף העובדה שלא מתנהלים בעניינם הליכי גירוש. רוב העצורים מכוח החוק הם אזרחי סודן ואריתריאה, עליהם מחילה מדינת ישראל מדיניות, המכונה "הגנה זמנית" או "אי הרחקה", וזאת מתוך הכרה בסכנה הנשקפת להם אם יגורשו למדינות מוצאם. מאז חודש יוני 2012 מוחזקים אנשים אלה במעצר ללא אפשרות ממשית לשחרור.

בפסק הדין נקבע כי החוק פוגע פגיעה חמורה שאינה מידתית בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ומזכיר כי הזכות לחירות היא הזכות הבסיסית ביותר המוקנית לכל אדם באשר הוא אדם. כמו כן נכתב בפסק הדין: "לא ניתן להתעלם מכך שרבים מהמסתננים הם מבקשי מקלט. המדינה מדווחת על כ-1,400 בקשות מקלט שהוגשו על ידי המוחזקים במשמורת לפי החוק למניעת הסתננות. עד למועד הדיון בעתירה נידונו והוכרעו רק בקשות מקלט ספורות. לפיכך, תמונת המצב היא כי מרבית המסתננים השוהים במשמורת הינם מבקשי מקלט, וזאת ללא תלות בשאלה האם בקשותיהם יאושרו בסופו של דבר אם לאו".

כל מי שמגיע נכלא לשלוש שנים לפחות. הפגנת מבקשי מקלט מאריתריאה (צילום: שרון ליבנה)

כל מי שמגיע נכלא לשלוש שנים לפחות. הפגנת מבקשי מקלט מאריתריאה (צילום: שרון ליבנה)

בית המשפט קבע עוד, כי עם ביטול החוק ייכנסו לתוקף ההוראות של חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, באופן שצווי המשמורת וההרחקה שהוצאו ייראו כאילו ניתנו לפי חוק זה. פסק הדין ניתן פה אחד על ידי תשעת שופטי בית המשפט העליון שישבו בדין בראשות נשיא בית המשפט, אשר גרוניס. לצדו ישבו בהרכב השופטים מרים נאור, עדנה ארבל, סלים ג'ובראן, אסתר חיות, יורם דנצינגר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן ויצחק עמית. הם קבעו עוד, כי על המדינה להתחיל מייד בהליך הבחינה הפרטנית והשחרור של כל המוחזקים כיום במשמורת לאלתר. תהליך הבחינה של כלל המוחזקים נתחם לפרק זמן של 90 יום מהיום.

החלופות של בית המשפט

לטענת המדינה בדבר הסכנה הנובעת משהיית הפליטים בישראל, לרבות המצוקה הנגרמת לתושבים (כמו בדרום תל אביב), הציע בית המפשט כי "ניתן ליצור חובות דיווח; לחוקק הגבלות מגורים; לחייב מסתננים לשהות בלילות במתקן שהייה; להחליף חלק מהעובדים הזרים במסתננים; להגביר את המאבק במבריחי המסתננים; לשפות את הרשויות המקומיות על הוצאותיהן בגין הטיפול במסתננים; להגביר את הפיקוח המשטרתי באזורי ריכוז של מסתננים; לאכוף באופן הדוק את חוקי העבודה".

"כליאת המסתננים ושלילת חירותם לתקופה ארוכה של שלוש שנים", ציינה עדנה ארבל בשם בית המשפט, "הינה פגיעה אנושה ולא מידתית בזכויותיהם, בגופם ובנפשם. הפגיעה הינה פגיעה קשה ביותר בעלת עוצמה גבוהה ורבה". בג"ץ אף קבע שהתכלית ההרתעתית של החוק אינה ראויה: "הקושי בתכלית ההרתעתית הוא ברור. אדם מושם במעצר לא מפני שהוא מהווה באופן אישי סיכון כלשהו, אלא על מנת להרתיע אחרים. ההתייחסות אליו אינה כאל מטרה אלא כאל אמצעי. התייחסות זו ללא ספק הינה פגיעה נוספת בכבודו כאדם".

"האמצעי הפוגע ביותר"

בעניין תושבי דרום תל אביב ציינה השופטת ארבל  כי בית המשפט ער למצוקתם, וכי תוצאת פסק דין זה לא תהיה קלה לציבור הישראלי ותהיה קשה במיוחד לגביהם, וכי זעקתם נשמעת כיוצאת מן הלב ומעוררת אמפתיה והבנה באשר לצורך לסייע להם במצבם. היא הוסיפה: "אני רוצה להאמין שהמדינה תדע למצוא את הדרך להתמודד עם המצב שנוצר באמצעים העומדים לרשותה ולהקל עליהם את מצוקתם.

"כחוט השני בחוות דעת זו עובר הניסיון להבהיר ולשכנע שלא נכון לבחור בפתרון שנראה לכאורה פשוט – כליאה לתקופה ארוכה – בהיותו האמצעי הפוגע  ביותר כלפי כל אדם, ובוודאי פוגעני ביותר כלפי המסתננים הכלואים במשמורת למשך תקופה ארוכה. אשוב ואומר כי אחת מזכויות היסוד החשובות של האדם, זו הנמצאת בקצה העליון של פירמידת הזכויות, היא הזכות לחירות. מאז ומעולם, מקדמת דנא, לחמו אנשים לחופש. פגיעה בזכות לחירות היא מהפגיעות הקשות שניתן לחשוב עליהן.

"שלילת חירותם של המסתננים על ידי כליאתם לתקופה ארוכה הינה פגיעה אנושה ולא מידתית בזכויותיהם, בגופם ובנפשם. אל לנו לפתור עוול אחד ביצירת עוול אחר. לא נוכל לשלול זכויות יסוד בסיסיות ובה בעת לפגוע ביד גסה בכבוד האדם ובחירותו במסגרת פתרון לבעיה הדורשת פתרון מערכתי-מדיני הולם. אסור לנו לשכוח את ערכינו הבסיסיים, הנשאבים מהכרזת העצמאות, ואת חובתנו המוסרית כלפי כל אדם באשר הוא, כפי שהם חרוטים על תבניות הבסיס של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית".

שר הפנים גדעון סער מסר בתגובה להחלטה: "על פניו פסק הדין פוגע ביכולת של ישראל להתמודד עם הסתננות בלתי חוקית לשטחה. ישראל היא מדינת חוק ואנו נלמד את פסק הדין כדי לבחון את הדרכים להגן על האינטרסים הלאומיים, לרבות הסדר חקיקתי חלופי חדש".

יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ' על ההחלטה: "בג"ץ שב והציב רף מוסרי לאומי ברור ומדויק. החוק למניעת הסתנונת סתר עמוקות את היותה של ישראל מדינה דמוקרטית, והמצב שבו הותר לעצור אדם לשלוש שנים אך ורק מתוקף החלטה מנהלית שרירותית, סתר זכויות אדם בסיסיות. על המדינה לטפל בצורה אחראית, מעמיקה ואנושית בבעיית המעמד החוקי של מהגרי העבודה והפליטים –  וזאת גם תוך התחשבות במצוקתם של תושבי שכונות דרום תל אביב. סיעת העבודה הגישה כבר הצעת חוק מפורטת ברוח זאת ובהובלתו של ח"כ משה מזרחי". 

יחימוביץ' הייתה אחת משמונת המתנגדים להצעת החוק לתיקון החוק למניעת הסתננות, כאשר עבר בכנסת הקודמת בקריאה שנייה ושלישית.

את העתירה הגישו המרכז לקידום פליטים אפריקאים, א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל, מוקד סיוע לעובדים זרים, האגודה לזכויות האזרח וקו לעובד, יחד עם חמישה ממבקשי המקלט הכלואים בכלא סהרונים. נציבות האו"ם לפליטים ביקשה להצטרף כידידת בית המשפט וטענה כי "מעצרם האוטומטי והמתמשך של פליטים ומבקשי מקלט המסווגים כמסתננים, רק מהטעם שנכנסו לישראל באופן לא מוסדר, אינו עומד בסטנדרטים בינלאומיים. הנציבות מדגישה כי מדיניות משמורת המכוונת בעיקרה להרתעה אינה חוקית, שכן אין מדובר במטרה לגיטימית לפי כללי המשפט הבינלאומי, ונדרש כי המדיניות תהיה מבוססת על הערכה פרטנית של הצורך במעצר".

[related-posts]

Print Friendly

על אודות אליק מאור

ראש דסק חדשות - עיתונאי בעל וותק מעל 35 שנה.
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, מדיני-פוליטי, משפט, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על סטירת לחי לממשלה: ביהמ"ש העליון ביטל את חוק ההסתננות

  1. מאת צדוק התקוה‏:

    כולם יפי נפש דואגים למוסר ומה עם סופה של ישראל כמדינה העם יהודי והפיכתה [חלמומםשל השמאאל והערבים] למדינת כל אזרחיה כל העולם נלחמם במסתננים ארצות הברית חומות וגדרות מול מקסיקו ספרד מול צפון אפריקה מה הם לא מוסרים רק היהודים צרכים להיות עם מוסרי זה מוסר מזוייף רוצחים יום יום אנשים בסוריה זה לא מזיז לאף אחד ואם אובמה לא היה פולט קו אדום אז כלום לא היה קורה וכלום לא יקרהאני מציע לשופטי הבג"צ המכובדים לצאת מהלשכות הנחות ולהסתובב בדרום תל אביב אולי ישנו את הדעה שלהם כמו כן לאותם יפי נפש המוסרים קחו הביתה לצפון המטופח משפחות דאגו להם ונראה להיכן יעלם לכם המוסר אם ביטול החוק יתפקדו על הגדרות אלפים ומה יקרה יצטרכו לפתוח שער בגדר הרי לא ישאירו את האנשים כך בחוץ ללא אוכל בקיצור הבג'צ הרס את הגדר ויציף את ישראל עם עוד אלפים אל תקראו לי גזען אתם הגזענים הכי גדולים

    • מאת צדוק התקוה‏:

      סטירת לחי לעם ישראל למדינת ישראל כמדינת העם היהודי והפיכתה למדינת כל אזרחיה