Skip to content

טריקולור

כל חיי הייתי אישה של חתולים, עד שהסתבר כי בן-זוגי אלרגי לפרווה שלהם. עכשיו, שאימצנו שלושה כלבי פודל, למה לא הכרתי קודם את אהבתו של כלב נאמן?
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

כל חיי הייתי אישה של חתולים. מגיל צעיר גידלתי אותם, ליטפתי, טיפלתי, נשרטתי, ואחת מחתולותיי התעקשה אפילו להמליט במיטתי. כילדה, כנערה, כאישה בוגרת, כאישה נשואה וכאישה עם ילדים קטנים, תמיד היו בסביבה חתולים. ביחידים, בזוגות ואפילו בשלשות. בעלי התרגל, הילדים לא ידעו מה זה לגדול בלי, וכך היה שנים. עד שהסתבר כי בן-זוגי אלרגי לפרווה שלהם, כנראה. ואז, בצער גדול, פרסמנו מודעה, והחתולים הפכו בן לילה לדוברי ערבית.

עד היום יש בי איזה כוח מיסטי כשמדובר בחתולים. אם חתול פוגש בי או אני בו, הוא מיד נצמד, מיילל ומתחכך ברגליי כאומר "כן, אני מרגיש אותך. את אישה של חתולים!". אלא מה? נגמר אצלנו למצער עידן החתולים. מה עושים? ניסינו להביא צ'ינצ'ילות, שוגר גליידרים, ולבֵּן חובב הזוחלים הבאנו נחשים וכל מיני רמשים, אבל זה לא היה זה. טיפלנו, דאגנו, אבל לא התחברתי. גם בן-זוגי, שבטרם הכיר אותי לא גדל כלל עם בעלי חיים, חש שמשהו חסר. התחלנו לברר על כלבים.

נחזור כמה שנים לאחור: אם היינו נכנסים לבית שמגדלים בו כלבים, שנינו נגעלנו. "מה זה הריח הזה, השערות בכל מקום? מריח כמו מלונה, לא כמו בית", היינו מסננים מתחת לשפם. מה הפתרון? התחלנו לבדוק בנוגע לכלבים "סטריליים", כאלה שלא משירים שיער ואין להם ריח. כלומר "להיות עם ולהרגיש בלי". בדיעבד זה מזכיר לי אישה שאוהבת פרחים, אבל שלא ינבלו, שלא יסריחו, ורצוי – שלא צריך לטפל בהם. בקיצור, פרחים מפלסטיק. ובמקרה שלנו, אולי כלבים מפלסטיק או כלבי טמגוצ'י?…

בסופו של דבר, לאחר התלבטויות והתייעצויות עם הווטרינר ועם יודעי ח"ן של כלבים, החלטנו לאמץ כלב פודל. "הוא לא מריח ולא מסריח וגם לא משיר שיער", אמרו. וכך היה. תחילה אימצנו (כלומר רכשנו) את ריץ', פודל בצבע אפרסק. הוא היה כל כך מתוק, חביב ומסביר פנים, שהתאהבנו. פתאום הרגשנו שיש לנו שני ילדים מתבגרים, ותינוק. טוב, אמרנו, התינוק צריך חבר למשחק. אז הפעם באמת אימצנו מ-S.O.S חיות את מילקי, הפודל הלבן שלנו. הוא התגלה ככלב מקסים, לבבי, שמח ונאמן, אלא מה, בעל צרכים מיוחדים. נאורוטי, חרדתי, חושש מאנשים זרים.

הופס, יש לנו אפרסק ולבן. מה חסר?? שחור. אז מהר מאוד אימצנו כלבת פודל שחורה. קראנו לה טיטי, על שם מלכת היופי האתיופית שבדיוק באותו יום זכתה בתחרות מלכת היופי.

ריץ', מילקי וטיטי – טריקולור

ועכשיו יש לנו טריקולור. אנחנו משפחה מורחבת ובה אבא, אימא, שני ילדים בוגרים ושלושה כלבלבים צעירים יחסית, שהם כמו תינוקות. והאהבה שהם מרעיפים…אין דברים כאלה! ככל שלמדנו להכיר טוב יותר את הכלבלבים, כך הגעגועים לחתולים פחתו. אמנם שמור להם בלבי מקום חם ואוהב, אבל היום, אם אצטרך לבחור בין כלב לחתול, אבחר בכלב, רצוי פודל. הם חכמים, משעשעים, נאמנים, קלילים ואוהבים ללא תנאי.

pudel
כלבי הטריקולור (צילום: נטלי שוחט)

אצלנו הם מקבלים יחס VIP : אוכל משובח, טיפולים רפואיים כולל שיניים, תסרוקת של פודל כל כמה חודשים, טיולים יומיים ופנסיון כשאנו נוסעים; והם משיבים אהבה כפל-כפליים: ליקוקים לרוב, חיבוקים, שמחה שלא יודעת גבולות, כולל ניתורים וסיבובי עליצות. בקיצור – אושר צרוף. אז נכון שלפעמים הם נובחים במקהלה מחרישת אוזניים, ולפעמים מתפספסים להם הצרכים (יש לנו מגבונים מיוחדים עם אקונומיקה בכל פינה בבית), וכשמגיע איש הפיצה, צריכים לבודד את מילקי הנרגש, אבל…למה, למה לא הכרתי קודם את אהבתו של כלב נאמן? ולמי אכפת שלא תמיד הבית מבריק… ובעצם, גם לא ממש חשוב באיזה סוג של כלב מדובר.

איך אפשר לוותר על התענוג שבו שלושתם מלקקים את פניי בנשיקות, ואז שוכבים סביבי לנוח כשאני שבה מהעבודה? איך אפשר שלא להתמוגג לנוכח טיטי הקטנה שלוקחת בפיה את הרצועה של מילקי ה"בעייתי" ומסתובבת אתו ברחבי הבית כאילו לוקחת אותו לטיול? איך אפשר שלא להתפעל לנוכח הנאמנות שלהם כשמי מאתנו נופל למשכב, והם, למרגלותיו, לא זזים מטר.

הכי הזוי – ה"אלפא", "בעל הבית" של הכלבים אצלנו הוא דווקא בעלי, שבחיים לא חלם לגדל כלבים, ועוד שלושה. ואתם יודעים מה? לאחרונה הוא התחיל למלמל על כך שחסר לנו "רק עוד אחד" – פודל בצבע אפור…יש למישהו?

1 Comment

  1. אורית ברקת
    22 בספטמבר 2013 @ 22:05

    קראתי בחשיבה מעמיקה..
    האם אני אישה של חתולים או של כלבים..
    כרגע בביתי רק 3 חתולים, חושבת על כלבה..בוקסרית..רק זה כמו תינוק בבית..צריך לקחת חופשת לידה לגורה שתאהב את החתולים..
    מאז שאני זוכרת את עצמי ואת היכולת שלי לבחור היו לי חתולים וכלבים, לרוב בוקסרית וחתול שחור, היו גם טריפליות שאימצו אותנו ואנחנו אותם, הילדים גדלו עם זה ומאז גם התרבו החתולים כדי שלכל אחד יהיה את החיה שלו..
    אני תמיד אומרת שאני יהיה זקנה יהיו לי 20 חתולים.. בנתיים השיאי היה 7..
    אבל לסיכום אני חושבת שמה שנכון לי הכי מהכל זה לא עם אני אישה של חתולים או כליבים..
    אלא המשפט : "מי שלא אוהב בלעלי חיים לא אוהב בני אדם" .. ו"בעלי חיים יודעים מי אוהב אותם" ..ו"אתה מקבל הרבה יותר ממה שאתה נותן"…

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן