Skip to content

ריבס, קיאנו ריבס

אם אתם חובבי אמנויות לחימה וסרטי קונג פו, "קרב עד הסוף" הוא סרט בשבילכם. הקרבות הנהדרים בניצוחם של טייגר הוא שן וקיאנו ריבס, שלראשונה גם מביים, מחפים על עלילה בינונית

ריבס, קיאנו ריבס

אם אתם חובבי אמנויות לחימה וסרטי קונג פו, "קרב עד הסוף" הוא סרט בשבילכם. הקרבות הנהדרים בניצוחם של טייגר הוא שן וקיאנו ריבס, שלראשונה גם מביים, מחפים על עלילה בינונית

[rating=3]

הסרט "קרב עד הסוף", הנקרא בלועזית "איש הטאי צ'י" / "Man of Tai Chi", הוא בכורה מסקרנת של השחקן קיאנו ריבס ("ספיד", "מטריקס") כבמאי. בעצם, זהו סרט סיני סוג ב', בחירה מוזרה מאוד שלו כבמאי, אם כי אל לנו לשכוח שריבס אינו זר לאמנויות הלחימה, לאחר שלחם  בשלושת סרטי "מטריקס" ובסרט "47 רונין" היוצא בקרוב לאקרנים. ריבס אף מחדש את שיתוף הפעולה שלו עם כוריאוגרף הקרבות הנודע, יואן וו-פינג, וכך הוא מביע מחווה וחיבה למותחני פעולה המיוצרים כיום בהונג קונג.

האיש הרע. ריבס. באדיבות גלובוס גרופ

חשוב לציין כי קיאנו ריבס אינו הכוכב הראשי של "קרב עד הסוף". במקום זאת, הוא מגלם את הרע, דונאקה מארק, תפקידו הראשון כנבל מאז הסרט "המעקב" משנת 2000. הגיבור כאן הוא הפעלולן, טייגר הוא שן, שעבד עם ריבס ב"מטריקס". אמנם שן אינו כריזמטי כמו שאר כוכבי אמנויות הלחימה (חסרה לו הרצינות של ג'ט לי, ההומור של ג'קי צ'אן או היהירות של דוני ין), אך אין ספק כי הוא לוחם נהדר על המסך הגדול.

נדיר לראות את הטאי צ'י כאמנות לחימה המשמשת לקרבות, אבל כששן מצליח להכות כל מה שסביבו באמצעות אמנות זו, הוא נותן טעם שונה לאופן האכזרי שבו נלחמים שחקנים כמו ין או לי. הדמות שלו היא הגיבור ה"סטנדרטי", שראינו כבר בעשרות סרטים: תחילה הוא מושפע מהבטחה לכסף קל תמורת לחימתו, ולאחר שאירועים מסוימים משפיעים על רגשותיו, ה"נמר" יוצא החוצה וכולם חוטפים – כפי שחובבי הסוגה כבר ראו ברבבות סרטי קונג פו.

ריבס זכה לאורך השנים להרבה ביקורת שהוא שחקן נוקשה וחסר הומור – והוא אינו מרכך את דמותו הקשוחה גם בסיפור זה. לאורך כל הסרט קשה להבין האם ריבס משחק במכוון את המרושע שלעולם לא מחייך או מרפה, או שזהו אופיו הטבעי. עם זאת, על מנת לגלם את האיש הרע ולהיות גם הבמאי, זו משימה לא קלה, ומומלץ אף לזכות אותו בציון לשבח עבור סצנות הקרב בהן הוא משתתף.

מה שמביא אותנו לחלק החזק ב"קרב עד הסוף", ואלו הם הקרבות. אני שמח להחמיא, כי עם כל החסרונות של הסרט בתחום העלילה או המשחק, הוא מפצה על עצמו בעשרות הקרבות. ריבס, בשיתוף עם וו-פינג, מביימים אותם באופן מרגש, ואף פעם לא בוחרים בעריכה תזזיתית מדי או צילומי תקריב (בניגוד לשאר הסרט, שבו העריכה מזעזעת וקטועה וצילומי הקלוז-אפ פשוט מיותרים).

הגיבור ה"סטנדרטי". שן. באדיבות גלובוס גרופ

כל הלוחמים (כולל השחקן/לוחם איקו אואייס מהסרט "הפשיטה"), מחזיקים בהרבה יכולת קרבית, וריבס לא "מרמה" באופן שבו הוא מצלם סצנות אלו – הוא נאמן ולא חותך מהם קטעים. גם כאשר ריבס עצמו נלחם, הוא לא מגן על עצמו יותר מדי בחיתוכים זריזים, למרות שנראה כי חלק מהתנועות הואצו או הואטו בחדר העריכה.

"קרב עד הסוף" נראה לעתים מעט קיטשי ואף דביק בקטעי הביניים, אך כשהשחקנים נלחמים – זה עובד, ולמזל הצופים, הם נלחמים הרבה. הסרט מיועד לחובבי קרבות, סרטי קונג פו ומעריצי הקולנוע האסייתי המיושן, המזכיר את ימיו הטובים של ברוס לי.

[rating=3]

הסרט "קרב עד הסוף", הנקרא בלועזית "איש הטאי צ'י" / "Man of Tai Chi", הוא בכורה מסקרנת של השחקן קיאנו ריבס ("ספיד", "מטריקס") כבמאי. בעצם, זהו סרט סיני סוג ב', בחירה מוזרה מאוד שלו כבמאי, אם כי אל לנו לשכוח שריבס אינו זר לאמנויות הלחימה, לאחר שלחם  בשלושת סרטי "מטריקס" ובסרט "47 רונין" היוצא בקרוב לאקרנים. ריבס אף מחדש את שיתוף הפעולה שלו עם כוריאוגרף הקרבות הנודע, יואן וו-פינג, וכך הוא מביע מחווה וחיבה למותחני פעולה המיוצרים כיום בהונג קונג.

האיש הרע. ריבס. באדיבות גלובוס גרופ

חשוב לציין כי קיאנו ריבס אינו הכוכב הראשי של "קרב עד הסוף". במקום זאת, הוא מגלם את הרע, דונאקה מארק, תפקידו הראשון כנבל מאז הסרט "המעקב" משנת 2000. הגיבור כאן הוא הפעלולן, טייגר הוא שן, שעבד עם ריבס ב"מטריקס". אמנם שן אינו כריזמטי כמו שאר כוכבי אמנויות הלחימה (חסרה לו הרצינות של ג'ט לי, ההומור של ג'קי צ'אן או היהירות של דוני ין), אך אין ספק כי הוא לוחם נהדר על המסך הגדול.

נדיר לראות את הטאי צ'י כאמנות לחימה המשמשת לקרבות, אבל כששן מצליח להכות כל מה שסביבו באמצעות אמנות זו, הוא נותן טעם שונה לאופן האכזרי שבו נלחמים שחקנים כמו ין או לי. הדמות שלו היא הגיבור ה"סטנדרטי", שראינו כבר בעשרות סרטים: תחילה הוא מושפע מהבטחה לכסף קל תמורת לחימתו, ולאחר שאירועים מסוימים משפיעים על רגשותיו, ה"נמר" יוצא החוצה וכולם חוטפים – כפי שחובבי הסוגה כבר ראו ברבבות סרטי קונג פו.

ריבס זכה לאורך השנים להרבה ביקורת שהוא שחקן נוקשה וחסר הומור – והוא אינו מרכך את דמותו הקשוחה גם בסיפור זה. לאורך כל הסרט קשה להבין האם ריבס משחק במכוון את המרושע שלעולם לא מחייך או מרפה, או שזהו אופיו הטבעי. עם זאת, על מנת לגלם את האיש הרע ולהיות גם הבמאי, זו משימה לא קלה, ומומלץ אף לזכות אותו בציון לשבח עבור סצנות הקרב בהן הוא משתתף.

מה שמביא אותנו לחלק החזק ב"קרב עד הסוף", ואלו הם הקרבות. אני שמח להחמיא, כי עם כל החסרונות של הסרט בתחום העלילה או המשחק, הוא מפצה על עצמו בעשרות הקרבות. ריבס, בשיתוף עם וו-פינג, מביימים אותם באופן מרגש, ואף פעם לא בוחרים בעריכה תזזיתית מדי או צילומי תקריב (בניגוד לשאר הסרט, שבו העריכה מזעזעת וקטועה וצילומי הקלוז-אפ פשוט מיותרים).

הגיבור ה"סטנדרטי". שן. באדיבות גלובוס גרופ

כל הלוחמים (כולל השחקן/לוחם איקו אואייס מהסרט "הפשיטה"), מחזיקים בהרבה יכולת קרבית, וריבס לא "מרמה" באופן שבו הוא מצלם סצנות אלו – הוא נאמן ולא חותך מהם קטעים. גם כאשר ריבס עצמו נלחם, הוא לא מגן על עצמו יותר מדי בחיתוכים זריזים, למרות שנראה כי חלק מהתנועות הואצו או הואטו בחדר העריכה.

"קרב עד הסוף" נראה לעתים מעט קיטשי ואף דביק בקטעי הביניים, אך כשהשחקנים נלחמים – זה עובד, ולמזל הצופים, הם נלחמים הרבה. הסרט מיועד לחובבי קרבות, סרטי קונג פו ומעריצי הקולנוע האסייתי המיושן, המזכיר את ימיו הטובים של ברוס לי.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן