Skip to content

סימני הרוח: שימוש נכון בכוח

מפיגוע הטרור הקשה בקניה, דרך רציחתו של חייל ישראלי לצרכי מיקוח וכלה בפעולות תג מחיר נוספות של יהודים כלפי פלסטינים, השנה החדשה מתחילה עם הרבה אלימות. מה אפשר ללמוד מזה?
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

הטור הזה נכתב עם התלבטות. כאשר אני מסתכל על המציאות הקולקטיבית דרך כלי התקשורת, קשה להתעלם מסימנים מפתיעים בצורת ניצני דיאלוג בין ארצות הברית לאירן, כמו גם ההסכם המתהווה בין מדינות המערב לבין סוריה בסוגיית הנשק הכימי.

אך הימים האחרונים ממלאים את הכותרות באירועים אלימים חדשים, מהסוג שאמנם כבר הכרנו, אך אי אפשר באמת להתרגל אליהם. אם כך, למה להתייחס הפעם? ממה ללמוד? אני בוחר לשים את הדגש על האירועים הקשים יותר, שכן הסמיכות שלהם זה לזה מחייבת לשים אליהם לב.

חוסר אמון גובר

הקניון בניירובי, קניה (ויקימדיה)
הקניון בניירובי, קניה (ויקימדיה)

מספר אירועים אלימים משמעותיים תופסים את הכותרות. תומר חזן ז"ל, חייל צה"ל, נרצח במטרה להשתמש בגופתו לצרכי מיקוח, ומיד אחריו נרצח גל קובי, גם הוא חייל. במרכז קניות בקניה מתרחש פיגוע טרור, במהלכו נרצחים עשרות אנשים ונפצעים מאות. ובין לבין ממשיכים ישראלים קיצוניים לבצע פעולות תג מחיר כלפי יעדים פלסטיניים, הפעם בירושלים.

באופן טבעי, התקשורת מבליטה את האירועים הללו – לפחות את רצח החיילים הישראלים. קניה רחוקה רגשית עבור רבים מאיתנו ופעולות תג מחיר נדמה שלא מצליחות להזיז את הלבבות של רבים מהישראלים, אבל רצח של חייל צה"ל – כן.

בהתאם כבר נשמעים קולות זועקים של תושבי שערי תקווה על הגדר הפרוצה שתרמה למעשה הרצח, דבר שלא תוקן חרף הבקשות שלהם. במקביל שר החוץ לשעבר כבר משתמש באירוע לצרכיו הפוליטיים כדי להצהיר שזה אומר שכל הפלסטינים לא רוצים שלום.

אפשר להבין את הקולות הללו – מעשים מסוג זה מגבירים את חוסר האמון ונותנים כוח למקום בתוכנו המבקש להיזהר ולהתגונן. אך רגע אחרי שאנו ממשיכים למצוא את האשמים מחוצה לנו, כדאי שנחזור פנימה ונלמד על עצמנו.

בית הקברות הצבאי (ויקימדיה)
בית הקברות הצבאי (ויקימדיה)

מריבות ואכילת יתר

אם ניכנס פנימה נגלה כיצד אנו משתמשים בכוח כדי להשיג את המטרות שלנו. נראה היכן ומתי אנו פועלים לפי תוכנית מובנית מראש, כזו שאנו מיישמים מבלי לעצור ולבדוק מה אנחנו באמת רוצים, מה מתאים לכל הצדדים והחלקים המרכיבים אותנו, תוך התעלמות מההשלכות – או הצדקה שלהן.

למנגנון מסוג זה יש ביטויים נרחבים בעולמנו. אתם אוכלים לפעמים למרות שהקיבה צועקת די? אתם נשארים לראות עוד טלוויזיה למרות שהגוף מבקש לישון? אלו רק שתי דוגמאות לשימוש לרעה בכוח כדי להגשים תוכנית מסויימת, רצון מסויים, שאינו מתחשב בכל ההבטים.

אלו הן דוגמאות קלות. אתם מכריחים את עצמכם להישאר בזוגיות שמאמללת אתכם בגלל הילדים/הכסף/העתיד? אתם משכנעים את עצמכם בכל פעם מחדש למה כדאי לסבול במקום עבודה, למה זה בסדר שקיבלתם מעט כסף עבור העבודה שלכם? אלו שתי דוגמאות נוספות.

השימוש לרעה בכוח מתבטא גם במערכות היחסים, כמובן. מריבות אלימות, מילולית ופיזית, הן דוגמא לאותה התנהגות שהביאה לרצח של החייל הישראלי כמו גם לפעולות תג מחיר והפיגוע בקניה.

חמלה במקום נוקשות

מי שרואה את הפעולות הללו נעשות בתוכו עלול בקלות להתחיל להעביר ביקורת על עצמו. אך המסקנה שצריכה להיוולד מהמילים הנכתבות כאן אינה 'אני לא בסדר'.

נכון שיש פעמים שעלינו להתנצל בפני עצמנו ואחרים, ואפילו להתבייש במעשינו, אך בסופו של דבר, פעולות מסוג זה נעשות מתוך רגשות פגועים, מתוך בורות, שדורשת סבלנות וחמלה, ולא ביקורת ונוקשות.

אם אנו רוצים שינוי, הכוח הוא בידינו – במקום לרדת על עצמנו אפשר להפוך את היוצרות ולהכיר את הצד הזה בתוכנו. ככל שנעמיק להכיר כך יעמיק הריפוי הפנימי, ואנו אט אט נשתנה.

מי שמבקש ליצור שינוי בעולם, כדאי שיתחיל בעצמו. אם יש סיכוי לשנות את האופן בו הדברים מתנהלים, הוא גדל אם נשנה אותם בתוכנו.

* הכותב הינו מתקשר ומנחה סדנאות חופש להרגיש
error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן