Skip to content

S&P אישררה דירוג האשראי של מדינת ישראל ל-A+

הרקע לקבלת ההחלטה: משמעת פיסקאלית שבאה לידי ביטוי בהעברת תקציב 2013- 2014 וכתוצאה מכך צופה חברת הדירוג ירידה קלה בנטל החוב הציבורי
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
שר האוצר יאיר לפיד. להמשיך במדיניות הכלכלית האחראית. צילום: יח"צ
שר האוצר יאיר לפיד. להמשיך במדיניות הכלכלית האחראית. צילום: יח"צ

חברת דירוג האשראי סטנדרט אנד פורס (S&P) אישררה היום את דירוג האשראי במטבע זר ובמטבע מקומי של מדינת ישראל ברמה של A+. תחזית הדירוג יציבה. אשרור הדירוג מפורסם בהמשך לביקור השנתי של נציגי החברה בישראל לפני כחודש ושבמהלכו נפגשו עם שר האוצר והנהלת משרד האוצר, בנק ישראל ובכירים נוספים במגזר הציבורי והעסקי.

הרקע לאשרור הדירוג, שלפיו קיבלה S&P את החלטה: משמעת פיסקאלית שבאה לידי ביטוי בהעברת תקציב 2013- 2014 וכתוצאה מכך צופה חברת הדירוג ירידה קלה בנטל החוב הציבורי.

התחזית היציבה של הדירוג משקפת את דעתם של האנליסטים שממשלת ישראל תמשיך במדיניות של משמעת פיסקאלית וההשפעה של הסיכונים הביטחוניים על הכלכלה הישראלית תישאר נמוכה ובשליטה.

"אישרור הדירוג הבינלאומי של ישראל מהווה הוכחה נוספת לכך שיש להמשיך במדיניות הכלכלית האחראית כפי שבאה לידי ביטוי בתקציב 2013- 2014", אמר שר האוצר, יאיר לפיד, בהתייחסותו לאשרור הדירוג.

סיכונים גיאופוליטיים

בהודעתה ציינה S&P, כי הדירוג משקף את העובדה שהכלכלה הישראלית מגוונת ומשגשגת, את ההשפעה החיובית לטווח הבינוני של הפקת הגז הטבעי על החשבון השוטף וכן את הגמישות המוניטארית. סיכונים גיאופוליטיים וחשבונות ממשלתיים הנתונים במגמת שיפור מהווים את המגבלות העיקריות על הדירוג הנוכחי.

חברת הדירוג מעריכה, כי הצמיחה הריאלית של התוצר לנפש בשנת 2013 תעמוד על 1.2%. נתון זה דומה לנתון שנרשם בשנת 2012, אולם ב- S&P מציינים, כי בהתחשב בתרומתו החיובית של הגז הטבעי לצמיחה בשנת 2013 (כ- 0.7%), הדבר מצביע על היחלשות בפעילות הכלכלית. עבור השנים 2014 – 2016, חוזה החברה חזרה הדרגתית לצמיחה ריאלית ממוצעת של התוצר לנפש של 1.7%, דבר שיעמוד בקנה אחד עם ההתאוששות הצפויה בשווקי היצוא העיקריים של ישראל.

נתוני התוצר החדשים

בחברת הדירוג מתייחסים גם לנתוני התוצר החדשים, שפורסמו ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-8 ספטמבר השנה עקב שינוי מתודולוגיה שגרם לגידול של 6.9% בתוצר שנמדד לשנת 2012. לדברי החברה, כחצי מגידול זה מוסבר בהכללת השקעה בנכסים בלתי מוחשיים והכנסות משירותי ברוקראז' במסגרת התוצר. החברה מציינת, כי היא ממתינה לקבלת נתונים נוספים לפני שתשלב את המספרים החדשים בניתוח שלה, אולם ככל הנראה לנתונים החדשים לא תהיה השפעה כלשהי על הדירוג של ישראל. יחד עם זאת, בחברה הדירוג מסכמים, כי מדובר בהתפתחות חיובית לכלכלה הישראלית.

נטל החוב

ביחס לנטל החוב של הממשלה, בחברת הדירוג מעריכים כי החוב של הממשלה הרחבה יגדל ב- 4.4% מהתוצר בשנת 2013 כאשר ממוצע הגידול בחוב לשנים 2013- 2016 יעמוד על 3.3% מהתוצר. למרות זאת, יחס חוב נטו לתוצר, אשר עומד נכון להיום על 68%, צפוי לרדת לפחות מ- 65% בשנת 2016, זאת מכיוון שהתוצר בתקופה זו צפוי לגדול מעט יותר מהגידול בחוב.

חשבונות לאומיים

חברת הדירוג רואה בחשבונות הלאומיים החיצוניים של ישראל נקודת חוזקה של המשק ומציינת לחיוב את העובדה שישראל הינה מלווה נטו לעולם וצופה שהחוב הנטו השלילי יגיע ל-30% תוצר (70% ביחס לתקבולים בחשבון השוטף). עוד צופה החברה, כי החוב החיצוני של המדינה ירד אל מתחת לגובה הרזרבות בבנק ישראל והיקף הנכסים החיצונים של הסקטור הפיננסי יעמדו על 42% מהתקבולים בחשבון השוטף בשנת 2016. החברה מבססת תחזיות אלו על העובדה שהחשבון השוטף חוזר לעודף של כ- 1% תוצר בשנת 2013 וצפוי להמשיך ולגדול. עוד צופה החברה שצרכי המימון החיצוניים של המשק הישראלי ימשיכו לרדת ויעמדו על מתחת ל-80% מהתקבולים בחשבון השוטף בשנת 2013.

אי וודאות בהנהלת בנק ישראל

S&P מציינת, כי היא רואה בגמישות של מדיניות מוניטארית נקודת חוזקה, ומזכירה את העובדה, כי בנק ישראל הצהיר שהוא ימתן את לחצי הייסוף על השקל על ידי קניית מט"ח בהתאמה להערכתו בדבר ההשפעה של ייצוא הגז על החשבון השוטף. החברה מוסיפה כי העודף בחשבון השוטף וההשקעות הישירות במשק שעלו על 3% תוצר בשנים האחרונות גרמו ללחצי ייסוף, דבר שמערים קשיים על משימת בנק ישראל לשלוט באינפלציה ולמתן את היצע האשראי לשוק הדיור. בנוסף, חברת הדירוג רואה סיכון מסוים באי הוודאות הקיימת בהנהלת בנק ישראל ובעובדה שמחצית מהוועדה המוניטארית, כולל הנגיד צפויים לסיים את תפקידם, וטרם מונה מחליף. אך למרות כל זאת מסכמת החברה כי לבנק ישראל יש מספיק עומק ועוצמה מוסדית לנהל כראוי את המצב ומצפה שהמינויים יושלמו בקרוב.

חוסר יציבות במערכת הפוליטית

חברת הדירוג מגדירה את מוסדותיה של ישראל כיעילים, בעלי מידה מספקת של שקיפות ואמינות. יחד עם זאת מציינת החברה כי המערכת הפוליטית נוטה לחוסר יציבות ויכולת חיזוי מדיניות מוגבלת. בנוסף לכך, האיומים הביטחוניים על ישראל מחריפים את אי הוודאות הפוליטית בכך שהם גורמים ליצירת קו מחלוקת נוסף בין המפלגות השונות.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן