הוליווד לא מרחמת על כוכביה, ארי פולמן לא מרחם על הוליווד

אחרי מסע יחסי הציבור הגיע זמן הביקורת: "כנס העתידנים" הוא אחד הסיפורים היותר מסקרנים שיצאו מהקולנוע הישראלי: לעיתים מבולגן ומסורבל, אך עם הרבה תעוזה ואומץ של הבמאי ארי פולמן והכוכבת רובין רייט, שחושפים את פרצופה האמיתי והאכזרי של תעשיית האשליות

Print Friendly

[rating=4]

סרטו החדש של ארי פולמן, "כנס העתידנים" (The Congress), הוא אחד הסיפורים היותר מסקרנים שיצאו אי פעם מהקולנוע הישראלי – אם אכן ניתן לקרוא לזה קולנוע ישראלי: בסרט מככבים שחקנים הוליוודים המדברים אנגלית, כשמרבית היוצרים הם ישראלים.

חמש שנים עברו מאז פולמן ("קלרה הקדושה", "Made in Israel") ביים סרט קולנוע, וכנראה שאת רוב הזמן השקיע בשיפור טכניקת ההנפשה, מאנימציית הפלאש שבה השתמש ב"ואלס עם באשיר". איכות האיורים התעדנה, אבל הסגנון התרחב. מהקווים הנקיים מלווי רקע גראפי שבסרט באשיר, לאנימציה עם תקציב הוליוודי: פרחונית, עשירה ונועזת.

בחירות מפוקפקות בקריירה ובגברים בחייה. רייט

הסיפור מבוסס על הרומן "כנס העתידנים" של הסופר הפולני סטניסלב לם, אם כי הסרט מעט סוטה ממנו ומוסיף מקוריות. פולמן מתאים את התוכן לאופן בו הוא חוזה את העתיד של הוליווד, ובאופן ספציפי לשחקנית רובין רייט ("הנסיכה הקסומה", "בית הקלפים"), שעבורה כתב את התפקיד. יש רגעים משעשעים שבהם רובין רייט מגלמת שחקנית הנקראת "רובין רייט", ואף מגלמת דמות ממחושבת של עצמה. בהתאם לעלילה היא שחקנית מזדקנת שלא יוותרו לה עוד תפקידים רבים, ובטח של מוצלחים כבעבר. היא עשתה כמה בחירות מפוקפקות בקריירה שלה, ואף הציגה שיפוט לקוי בגברים שבחרה.

השליש הראשון של הסרט הוא סרט עלילתי (שאינו מונפש), כתוב הכי טוב, וכנראה גם החלק המהנה ביותר. במהלך העלילה רייט מגיעה לאולפן של ג'רי גרין (דני יוסטון, "הטייס"), בליווי הסוכן שלה, AL (הארווי קייטל, "כלבי אשמורת", "ספרות זולה"). בציניות רבה על המתרחש בהוליווד, פולמן לא פוחד לדרוך על מיטב המפיקים / מלהקים / במאים / שחקנים, ונותן דעתו על הקלחת הכרוכה בבניית חוזים לתפירת סרט קולנוע.

בהמשך אנו פוגשים את רייט 20 שנה לאחר מכן, לאחר שסרקה את גופה ואת פניה, כך שהוליווד תוכל להחיות את דמותה לכל מטרה קולנועית, כשהיא עצמה אינה רשאית להופיע יותר באף סרט. רומזים לנו כי גם מישל וויליאמס ואף קיאנו ריבס סרקו את גופם, ובהמשך הסרט אף נפגוש את דמותו המאוירת של טום קרוז.

עבור מצנח זהב רייט הסכימה לתנאי הסריקה במטרה לדאוג לבנה הסובל ממחלה חשוכת מרפא. רייט מוזמנת לכנס העתידנים, שם היא תישא נאום, ותקדם את דמותה הקולנועית (הפיקטיבית) בסרט פעולה. לשם כך היא צריכה להיכנס לחלק המונפש בסרט, ובולעת גלולה, המאפשרת לה לראות את כל המתרחש סביבה כאנימציה צבעונית ומרהיבה.

מנקודה זו ואילך, הסרט מתפצל למספר גדול של סיפורי משנה ופיתולים, שלאו דווקא קשורים האחד בשני, ובהם רייט מגלה עובדות על העולם האמיתי. היא פוגשת באיש שאייר את דמותה, דילן (ג'ון האם, "מד מן") המאוהב בה. היא מוקפאת למשך 20 שנה, תוך השאלה רבה של רעיונות מסדרת סרטי "המטריקס".

זו לא המציאות האמיתית, זו גלולת הפלא שרייט לקחה

יש גם הנאות והומור רב לאורך הדרך שהיא עושה, והיא אף פוגשת דמויות מאוירות של גרייס ג'ונס, פבלו פיקאסו, צ'ה גווארה וקלינט איסטווד, אבל מבינה שזה רק בזכות הגלולה אותה לקחה. זו לא המציאות. היא מתכננת לברוח מהעולם המאויר, אבל זה לא קל בכלל. כל דבר חדש שקורה מרגיש כמו תחבולה, במטרה להשאירה בעולם המונפש, ולאו דווקא כדי לקדם את הסיפור. בסצנות אלו, הסרט נמתח בסבך אֶפּי, ולמרבה הצער אינו מוסיף לעלילה, אלא רק משהה אותה.

קשה מאוד לקטלג את הסרט בקטגוריה של סוגה ספציפית – קומדיה, דרמה, מותחן מונפש, אך בטח לא סרט ילדים. "כנס העתידנים" מעניק מחוות לאינספור סרטי קולנוע ידועים, כמו "ד"ר סטריינג'לאב", "מטריקס" ועד "השליח ממנצ'וריה". לעיתים הסרט קצת מבולגן, מסורבל או עתיר בפרטים קטנטנים ומונפשים שקשה לעכל את כולם, לפעמים הוא מרופד או מבושל קצת יותר מדי, אך בהחלט יש בו הרבה תעוזה ואומץ, נראוּת מדהימה ורעיונות שיגרמו לנו לחשוב עליהם עוד הרבה אחרי היציאה מאולם הקולנוע.

Print Friendly

על אודות שי שגב

שי שגב משמש כמבקר הקולנוע והטלוויזיה של מגפון. בעבר הרחוק למד קולנוע ותקשורת, ואף גמע קילומטראז' מכובד כבמאי ותסריטאי טלוויזיה. בשנים האחרונות משמש ככתב היין האלכוהול של Ynet, עורך מגזין יין וגורמה, מגזיני תעופה, תיירות ומלונאות מובילים. בעבר שימש כעורך הכלכלה והמזון של מגפון, עורך ראשי של מגזין הנדסת מים, כתב מסעדות ומבקר היין של ידיעות אחרונות, גלובס, מגזין Timeout ודרך האוכל. שגב כבר הספיק לכתוב ולערוך חלק מאתרי המזון, ביקורת המסעדות והיין המובילים בישראל, תוך היותו שופט יין ומזון בתחרויות בכל רחבי העולם. בזמנו הפנוי, מכהן כיו"ר ועדת היין של האקדמיה העברית ללשון. בזמנו הלא פנוי, משמש ככותב נאומים לבכירי ממשל ולראשי חברות בארץ ובעולם.
פוסט זה פורסם בקטגוריה ד, סרטים, תרבות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.