גבר בן 67 התחזה לצעיר בן 17 ופיתה קטינות להצטלם בעירום עבורו באמצעות רשת האינטרנט. הוא ייכלא לשנתיים וחודש וישלם לקטינות 55 אלף ש"ח כפיצוי. כך פסקה הבוקר שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה דיאנה סלע.

מכתב האשום וגזר הדין עולה כי נסים כהן, תושב חיפה, נהג לגלוש אמצעות תוכנת מסרים ה-ICQ החביבה במיוחד על צעירים, והתחזה תחת מספר שמות וביניהם לוקיו ואבי רון. כהן הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירות הבאות: שלוש עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון למעשה מגונה וריבוי עבירות של החזקת פרסומי תועבה. כהן הציג מצג שווא לגבי זהותו כאילו הוא צעיר בן 17 בשם אבי רון, התכתב עם הצעירות והשתמש בתכנים מיניים, קיבל מהן תמונות עירום שלהן וניסה לגרום להן לבצע מעשים מגונים בעצמן לצורך סיפוקו.

בעקבות מצג השווא ודברי הכיבושין הוא  גרם לקטינות לבטוח בו ולחלקן אף להתאהב בדמות שהמציא. כמה מהן נעתרו לבקשותיו החולניות ושלחו לו צילום עצמי שלהן בעירום באמצעות הטלפון הנייד, על פי הנחיות מדויקות שנתן להן. הוא שכנע אותן בנוסף לשלוח צילומי תקריב של אבריהן והחזיק במחשבו מספר רב של תמונותיהן.

השופטת סלע ציינה כי אין צורך להכביר במילים על חומרת מעשיו של הנאשם אשר ניצל את תמימותן, חוסר ניסיונן, וחולשתן של שלוש המתלוננת הקטינות, שיכלו להיות נכדותיו – הצעירה מביניהן בת 12.5 בלבד, השנייה כבת 15 והשלישית בת 17. השופטת הבהירה כי על אף שמעשיו של הנאשם אינם מצויים בפני עצמם ברף הגבוה של עבירות המין, ולא כללו מגע, קיימת החמרה בנסיבות ביצוע העבירות עקב גילן של הקטינות שנפלו ברשתו, מספרן ומשך ביצוע העבירות. מדובר בשלוש וחצי שנים בקטינה  בת ה-15, כחודשיים וחצי בקטינה שהיתה כבת 16 וחודשיים בתחילת הקשר, ופחות מחודש בקטינה בת ה-12.5, שהוריה הם אלה שגילו את  העניין ופנו למשטרה.

על כהן הוטלו העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 15 חודשים, 10 חודשי מאסר על תנאי, פיצוי בסך 40,000 שקל למתלוננת הראשונה בגין הכאב, הסבל והנזק שגרם לה, פיצוי בסך 10,000 למתלוננת השנייה, שאף העידה במשפטו, ופיצוי בסך 5,000 שקל למתלוננת שלישית.

השופטת הבהירה כי אין בכך משום קביעה לענין נזקיהן של המתלוננות, והסכום שנקבע נועד לפיצוי ראשוני בלבד. השופטת הוסיפה כי העבירות שביצע הנאשם גרמו למתלוננות נזק נפשי שיכול ללוות אותן כנראה כל חייהן. מטבע הדברים, הנזק גדול יותר ככל שהקטינה צעירה, פגיעה ותמימה יותר. בין היתר הבהירה השופטת כי שעה שהמדובר בעבירות מין, יש ערך משמעותי לאינטרס השיקום של העבריין,  אך כשמדובר בעבירות מין בקטינים, נסוג אינטרס זה מפני שיקולי גמול והרתעה.

השלב הראשוני בהליך שיקומי הוא הפנמת המודעות לכך שמדובר בהתנהגות עבריינית, חזרתית וסוטה מהנורמה. קצינת המבחן התרשמה במקרה זה כי הנאשם התייחס באופן מניפולטיבי למעשיו תוך מזעורם, היה מלא בתחושת קורבנות, השליך את האחריות למעשיו על קורבנותיו ולא ראה צורך אמיתי להשתלב בטיפול שיקומי, אלא לצורך הקלה בעונשו. לכן, גם לא ניתנה המלצה שיקומית בעניינו. לפיכך קבעה השופטת סלע שאין מנוס ממתן משקל משמעותי לעקרון הגמול, מעבר לצורך להרחיקו מהחברה לתקופה משמעותית.

השופטת הדגישה שיש לתת את הדעת במתן העונש גם לקשיים המלווים את הטכנולוגיה המתחדשת בקצב מסחרר. לדבריה, האנונימיות ברשת המאפשרת הסתרה מכוונת של זהות המתקשר ומזמנת גם אפשרות להתחזות והולכת שולל.