את מסיבת העיתונאים בתל-אביב לקראת העונה ה-49 פתחה היום להקת "בת שבע" עם ריקוד סולו של המנהל האמנותי אוהד נהרין, שהציג את העונה החדשה בדרכו הייחודית. אחרי קטע הסולו הצטרפו לנהרין חברי האנסמבל, הלהקה הצעירה של "בת שבע", שחלקם זה מקרוב באו ללהקה הצעירה, אך כבר למדו את שפת המחול של נהרין. ניתן היה לראות עליו כי הוא נהנה מהמחול. ביצירתו "מקס", חוזר על עצמו מוטו שכנראה מתאים לנהרין: "תשכחו לרגע את כל מה שאתם יודעים. תסתכלו. תקשיבו".

הלהקה הבוגרת הציגה את היצירה "וירוס" בפרשנות חדשה לגרסה משנת 2001. וזה גם מה שיאפיין את העונה החדשה: היצירות שיועלו יהיו עיבוד חדש ליצירות שכבר הועלו או במלים אחרות: סיכום עבודותיו של נהרין. לצד "מקס" ו"וירוס" נראה גם את "ממותות" שכבר הופיעה ברחבי העולם, "שלוש", "דקה דאנס", "שדה 21" ועוד. חלק מהיצירות זכו גם לעיבודים מוזיקליים חדשים.

אוהד נהרין, כל כך הרבה הפקות חוזרות. איפה החדשנות?

"גם בחזרה יש חדשנות. זה כמו שהולכים, צעד אחר צעד. בכל צעד יש משהו חדש. זהו מעין טקס, יש פה חוויה חזקה, שגם היא מאפשרת חדשנות".

התרשמתי מאוד מהחיות ומהכוח שבמחול של הלהקה והאנסמבל, ובכך שהרקדנים נראים, במידה רבה, כשחקנים שמשחקים תפקיד דרמטי, לעתים לא פחות מהיותם רקדנים. כששאלתי את נהרין על כך, אמר: "אנחנו לא מדברים על רגשות, אלא נותנים להם מקום. אנחנו עובדים על הקשבה. אנחנו מקשיבים לגוף ומה שהוא עושה, יותר מאשר להגיד לגוף מה לעשות. אנחנו עובדים על ג'סטות קטנות, על מידת הדיוק, על כוח מתפרץ – ואז יוצא עולם רחב של תחושות. הרגש עצמו הוא זמינות לזרימה".

לקראת סוף העונה יחלו חגיגות היובל ללהקה. מה נראה בחגיגות היובל? נהרין אומר שחגיגות היובל מרגשות פחות את הרקדנים מאשר את העובדים הוותיקים ואת המייסדים שנותרו, ומספר כי הלהקה תקיים, בין היתר, ערב מיוחד שבו ישתתפו בוגרי הלהקה לדורותיהם.