קאנג גואק איב, הידוע בכינויו המחתרתי דאץ', מילא תפקיד מרכזי בשלטון האימים וברצח העם שביצעה תנועת החמר רוז' בקמבודיה בשנות השבעים. הוא הורה על עינויים, רציחתם, הרעבתם וביצוע ניסויים רפואיים באלפי אסירים, שעה שכיהן כמנהל מחנות הריכוז. הוא נשפט למאסר ארוך, ערער וטען שרק ביצע הוראות שנתנו גובהים ממנו. בית הדין דחה את הערעור וגזר עליו מאסר עולם

מאת אורי קציר

טחנות הצדק בקמבודיה טוחנות לאט. למעלה משלושים שנה לאחר שקאנג גואק איב ביצע פשעי מלחמה מחרידים והיה אחראי למותם של אלפים מבני עמו שעה שניהל את כלא S-21 הידוע לשמצה, דחה בית משפט בפנום פן את ערעורו על גזר דין 35 שנות המאסר שספג לפני כשנתיים ובמקום זאת דן אותו למאסר עולם.

הטענה המרכזית בערעורו של איב – הידוע יותר בכינויו המחתרתי דאץ' – אינה כופרת באחריותו הישירה למעשי הזוועה הללו אלא גורסת שבסך הכול ביצע את פקודות הממונים עליו בתנועת החמר רוז'. לאוזניים ישראליות הטענה הזו מוכרת היטב: נימוק זהה בדיוק העלה פושע המלחמה הנאצי אדולף אייכמן כשהתמודד לפני כחמישים שנה עם אישומים שכללו, בין השאר, ביצוע רצח עם.

דאץ' נולד בשנת 1942 במחוז הציורי קאמפונג ת'ום, ובבגרותו נחשב כעילוי בתחום המתמטיקה. לאחר מכן הצטרף למפלגה הקומוניסטית של קמבודיה, ומשנעצרו כמה מתלמידיו על ידי המשטר, נמלט אל בסיס של החמר רוז' והתגייס לתנועה. הוא נאסר, עונה וישב במאסר במשך שנים, עד ששוחרר במסגרת חנינה כללית בראשית שנות השבעים. הוא מונה כראש מנגנון ביטחון מיוחד באזור שהיה בשליטת החמר רוז', ובמסגרת תפקידו הקים בתי כלא ומחנות מעצר שאליהם נשלחו מתנגדי התנועה ופעילים מתוכה שנחשדו בחתרנות ובריגול. דאץ' ואנשיו הנהיגו במחנות הללו שיטות חקירה מזעזעות, שכללו עינויים קשים והרעבה. רק בודדים שרדו את המחנות הללו.

לאחר ניצחון החמר רוז' ועלייתו לשלטון ב-1975, הקים דאץ' את כלא טואול סלנג הידוע לשמצה, שכונה לימים גם S-21. בשנת 1976 רוקנו אנשי החמר רוז' את כל בתי הכלא בבירה פנום פן וריכזו את האסירים ב-S-21. שם יכול היה דאץ' לעסוק בטיהור מרוכז של החמר רוז' מפני מי שהוגדרו על ידי התנועה כ"אויבי המהפכה".

אחרי שהאסירים עונו ומסרו "הודאות" בפשעיהם, לא היה לדאץ' עוד צורך בהם והוא נהג להורות על חיסולם. כך, למשל, נמצאה לאחר נפילת משטר החמר רוז' רשימה המכילה את שמותיהם של 17 אסירים, מתוכם שמונה נערים ותשעה ילדים. על הרשימה כתב דאץ' את ההוראה "לרסק אותם לחתיכות". על רשימה נוספת של אסירים כתב "לרסק: 115; לשמור: 44". ברשימה אחרת, שמנתה 20 אסירים, כתב ליד כל אחד מהשמות הוראות מפורשות: אחד הורה "להוציא להורג", שני "לשמור לחקירה" ושלישי – "להעביר לניסוי רפואי". תחת פיקודו נעשו באסירים ניתוחים רפואיים כדי להכשיר ולאמן רופאים צעירים מטעם החמר רוז'.  לפחות מאה אסירים מצאו את מותם לאחר שדמם נשאב מהם כדי להערותו לחיילים פצועים של התנועה. את כל העינויים, ההוצאות להורג וההודאות תיעד בארכיון מפורט. הוא הרשים את הממונים עליו בעבודתו היסודית והללו קידמו אותו לתפקיד ראש ה"סאנטבאל", המנגנון האחראי על ביטחון הפנים וניהול מחנות הריכוז בכל רחבי המדינה.

בינואר 1979 היה דאץ' אחד מאנשי החמר רוז' האחרונים שעזבו את פנום פן ונמלטו מפני הצבא הווייטנאמי המתקרב. את תפקידו מילא עד הסוף המר: טרם בריחתו, עוד הספיק להורות על הוצאתם להורג של כמה אסירים ב-S-21. הוא חצה את הגבול לתאילנד, התגורר במחנה פליטים ולימד שם אנגלית ומתמטיקה. ב-1986נשלח לסין כדי ללמד את שפת החמר במכון לשפות זרות בבייג'ינג. שנה לאחר מכן שב לאזור גבות תאילנד-קמבודיה, שינה את שמו  להאנג פין ועבד כפקיד בכיר במנגנונו של מנהיג החמר רוז' פול פוט. באוקטובר 1991, לאחר שנחתם הסכם השלום בפאריס, עבר עם משפחתו לכפר קטן בסמוך לגבול התאילנדי, רכש שם אדמה והחל ללמד בבית הספר המקומי. בשנת 1995 נרצחה אשתו והוא מכר את רכושו ועבר להתגורר במחוז אחר. שם המיר את דתו לנצרות, הצטרף לכנסייה האוונגליסטית ואף הפך לכהן דת. אבל כשהתחדשה מלחמת האזרחים ב-1997, נמלט שוב לתאילנד והתגורר במחנה פליטים. בתקופה זו עבד בארגון אמריקני שסייע לפליטים ושימש כפקח בריאות. מאוחר יותר שב לקמבודיה ועבד בארגון רווחה נוצרי.

ב-1999 נחשפה זהותו של דאץ' על ידי שני עיתונאים. בעקבות הפרסום, הסגיר עצמו לידי השלטונות בפנום פן. ב-2007 הועמד לדין בפני בית משפט שפעל בחסות האו"ם באשמת ביצוע רצח, עינויים ופשעים נגד האנושות, הודה בביצועם ובאחריות לחיסולם של 12,000 איש והביע חרטה על מעשיו. ביולי 2010 נמצא אשם בכל העבירות ונדון ל-35 שנות מאסר. אתמול, כאמור, דחה בית המשפט את ערעורו. דאץ' צפוי, אפוא, לסיים את חייו בכלא.

לפחות 1,700,000 בני אדם – כמעט רבע מאוכלוסיית קמבודיה – מתו תחת שלטון החמר רוז' בשנים 1975-1979, מרציחות, הערבות, מחלות ועבודת פרך.