Skip to content

מחירי הדירות עלו ב-72% משנת 2007

הקפיצה בעליית מחירי הדירות התרחשה בין השנים 2007 ועד 2012. מאמצע שנות ה-50 עלתה רמת החיים בארץ בהתמדה. העשור שחלף מאופיין בצמיחה כלכלית מואצת
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

משנת 2007 ועד 2012 עלו מחירי הדירות ב-72%. שיעור העלייה השנתי הגבוה ביותר היה 21% במשך התקופה שבין מרס 2009 למרס 2010. העלייה הגבוהה הזאת התרחשה לאחר משנת 2000 ועד 2006 ירדו מחירי הדירות בישראל ב-12%. יחד עם זאת מאמצע שנות ה-50 עלתה רמת החיים בארץ בהתמדה, תהליך שהתאפיין בירידה בשיעור ההוצאה של משקי בית על מוצרים – מזון, הלבשה והנעלה ובעלייה בשיעור ההוצאה על שירותים, תחבורה ותקשורת. כמו כן אופיין העשור שחלף בצמיחה כלכלית מואצת שהביאה לשיפור במצב החברתי-כלכלי. גם המדדים הסובייקטיביים ושיעורי התעסוקה מצביעים על מגמות שיפור בעשור שחלף.

כך מתברר מדוח ראשוני שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) המציג נתונים שונים על ישראל בעבר, בהווה ולעיתים גם בעתיד, במטרה לבחון את השינויים שחלו בחברה הישראלית במגוון תחומים בעשור שחלף.

השתנות מחירי הדיור בעשור שחלף

משנת 2000 ועד 2006 ירדו מחירי הדירות בישראל ב-12.4% ומשנת 2007 ועד 2012 עלו מחירי הדירות ב-71.9%. שיעור העלייה השנתי הגבוה ביותר היה 21% במהלך התקופה שבין מרס 2009 למרס 2010. הסיבות המשפיעות על השתנות מחירי הדיור בארץ רבות וחלקן קשורות להיצע ולביקוש. גידול אוכלוסיית ישראל גורם לביקוש לדיור מצד משקי בית חדשים, בעוד שההיצע מוגבל מבחינת זמינות הקרקעות וגורמי הייצור. משתנים אלה עשויים לגרום לעלייה במחירי הדירות.

רמת החיים

מאמצע שנות החמישים עלתה רמת החיים בארץ בהתמדה, תהליך שהתאפיין, בירידה בשיעור ההוצאה של משקי בית על מוצרים (מזון, הלבשה והנעלה) ובעלייה בשיעור ההוצאה על שירותים (תחבורה ותקשורת). באמצע שנות החמישים, אחוז ההוצאה למזון היה הגבוה ביותר והגיע ל-41% מסל הצריכה עם השנים קטן חלקו בסל הצריכה והגיע ל-16.1% בשנת2011 .

סעיף ההוצאה השני בגודלו בשנות ה-50 היה הלבשה והנעלה, והוא היווה 12.1% מכלל ההוצאה לתצרוכת. בשנים האחרונות מרכיב זה קטן משמעותית ובשנת 2011 הוא מהווה 3.1% מסך ההוצאה. אחד הגורמים לירידה בשיעור ההוצאה להלבשה ולהנעלה הוא ירידה במחירי המוצרים בעקבות החשיפה ליבוא מתחרה, כחלק מתהליכי הגלובליזציה.

בין סעיפי ההוצאה שגדלו באופן ניכר בולט הסעיף תחבורה ותקשורת . חלקו בסל הצריכה גדל מ-3.4% באמצע שנות ה-50 ל-20.1% בשנת 2011. העלייה נובעת, בין השאר, מהגידול בהיקף הבעלות על כלי רכב ומהמהפכות הטכנולוגיות והתקשורתיות שחלו בשלושת העשורים האחרונים וגרמו לכניסה מסיבית של מכשירי טלפון, מחשבים, אינטרנט ועוד לשוק.

הרכב הכנסות

הרכב ההכנסות השתנה עם השנים – חלה ירידה מתמדת באחוז ההכנסה מעבודה ועלייה באחוז ההכנסה מפנסיות ומקצבאות המוסד לביטוח לאומי. בשנות ה-70 ההכנסה מעבודה הייתה 90.1% מכלל ההכנסה הכספית ברוטו של משק הבית וההכנסה מקצבאות ומתמיכות הייתה רק 5.1% מכלל ההכנסה. לאורך השנים חלה עלייה באחוז ההכנסה מקצבאות שהגיעה לשיאה בשנת 2002 (14.4%) וירדה ל- 12.7% בשנת 2011.

בשנת 2011 ירד אחוז ההכנסה מעבודה והגיע ל-76.8% בעוד שאחוז ההכנסה מקצבאות ומתמיכות עמד על 12.7% מכלל ההכנסה.

בעלות על דירה

באמצע שנות ה-50 רוב משקי הבית (57%) גרו בדירות שכורות )כולל דירות בדמי מפתח ( ויתר משקי הבית (43%) גרו בדירות בבעלותם. מאמצע שנות ה-50 לאמצע שנות ה-70, חלה עלייה ניכרת באחוז משקי הבית הגרים בדירות בבעלותם, ובאמצע שנות ה-70 ל-71% ממשקי הבית הייתה דירה בבעלותם. מאז כמעט שלא השתנה שיעור הגרים בדירות בבעלות.

סגנון מגורים

במשך השנים השתנה סגנון המגורים המועדף של צרכן הדיור הישראלי, לטובת דירות גדולות יותר ובנייה לגובה. ב- 1976 דירות בנות 5 חדרים ויותר היוו רק 4% מכלל הדירות שבנייתן הסתיימה ואילו בשנת 2012 חלקן הגיע ל-55%. כיום, הבנייה למגורים מתאפיינת בהתחזקות המגמה של בנייה לגובה, כלומר בנייני מגורים רבי קומות, אך עדיין רוב הדירות שנבנות בישראל הן בבניינים בני 1 עד 4 קומות.

ב-1995 רק 7% מהדירות נבנו בבניינים בני 9 קומות ויותר ושיעור זה הגיע בשנת 2012 יותר מ-30%. במקביל נרשמה ירידה בשיעור הדירות הנבנות בבניינים בני 1 עד 4 קומות, מ-74% ב-1995 ל-51% ב-2012.

העשור האחרון אופיין בצמיחה כלכלית שהביאה לשיפור במצב החברתי-כלכלי. גם המדדים הסובייקטיביים ושיעורי התעסוקה מצביעים על מגמות שיפור בעשור האחרון

תעסוקה

שיעורי התעסוקה עלו מ-50.5% ב-1995 ל-54.2% בשנת 2011. חלקן של הנשים בשוק העבודה עלה בהדרגה לאורך השנים, כאשר העלייה הגבוהה יותר נצפתה בקרב נשים יהודיות: מ-47.4% בשנת 1995 ל-55.6% בשנת 2011. שיעורי התעסוקה בקרב נשים ערביות עדיין נותרו נמוכים ביחס לשאר האוכלוסייה אך עלו מ-16.6% בשנת 95 ל-20.5% בשנת 2011.

אחוז הבלתי מועסקים בשנת 1995 היה 6.9%, עלה והגיע ל-10.7% בשנת 2003, וחזר וירד ל-5.6% בשנת 2011. אחוז הבלתי מועסקים מעל שנה מכלל הבלתי מועסקים גדל במהלך השנים 2006-1995, מ-8.1% ל-27.3%. בשנים 2011-2007 קטן בהדרגה אחוז הבלתי מועסקים מעל שנה מכלל הבלתי מועסקים, והגיע ל-20.2% בשנת 2011. המגמה דומה בקרב גברים ונשים.

חוששים לאבד את עבודתם

ב-2011 ל-8% מהמועסקים היה חשש גדול לאבד את עבודתם בשנה הקרובה, בהשוואה ל-16% בשנת 2002. אחוז המועסקים החוששים לאבד את עבודתם נמצא במגמת ירידה, למעט עלייה בין השנים 2009-2008. מגמת העלייה בביטחון התעסוקתי משקפת צמצום בממדי האבטלה, כאשר שיעור הבלתי מועסקים ירד מ-10.4% ב-2002 ל-5.6%-ב-2011. אולם, פירות הצמיחה הכלכלית לא מטיבים עם כולם באותה מידה. ניתן לראות הבדל רב בחוסר ביטחון תעסוקתי בין מועסקים יהודים למועסקים ערבים: ב-2011 7% מהיהודים חששו לאבד את עבודתם לעומת 18%מהערבים. יש שנים שבהן פער זה גדול אף יותר.

רווחת האוכלוסייה

בעשור האחרון, ניכרת עלייה בשביעות הרצון מהחיים, מהמצב הכלכלי ומהיכולת לכסות את הוצאות משק הבית. ב-2011, 88% דיווחו שהם מרוצים מחייהם, לעומת 83% בשנת 2002. 60% היו מרוצים ממצבם הכלכלי בשנת 2011, לעומת 48% בשנת 2002. ב-2011, 61% דיווחו כי הם מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות השוטפות של משק הבית (למזון, לחשמל, לטלפון וכד') לעומת 50% בשנת 2005.

בדידות ומצוקה

ב-2011, 26% מהישראלים בני 20 ומעלה חשו בדידות לעתים קרובות או מדי פעם, לעומת 32% ב- 2002. 9% דיווחו ב-2011 כי אין להם למי לפנות בשעת משבר או מצוקה, לעומת 13% ב-2002.

נזקקים לשירותי רווחה

שיעור סך כל הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים עלה מ-143.8 ל-1,000 נפש בשנת 2000 ל-169.2 בשנת 2011. בקרב ערבים חל גידול של 67% (מ-134.9 ל-1,000 נפש בשנת 2000 ל-225 ל-1,000 נפש בשנת 2011). בקרב יהודים שיעור זה עלה ב-22% (מ-124.8 ל-1,000 נפש בשנת 2000 ל-152.5 ל-1,000 נפש ב-2011). בעשור האחרון, הנזקקות העיקרית השכיחה ביותר בפניות למחלקות לשירותים חברתיים לפרטים בעלי נזקקות מוגדרת, היא "תפקוד לקוי של הורים או של ילדים/נוער". הנזקקות השנייה בשכיחותה לאורך השנים היא "עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה", והנזקקות השלישית בשכיחותה היא "זקנה". התפלגות סוגי הנזקקות לאורך השנים יציבה.
ב-2010 ל-51.6% מהרשומים במחלקות לשירותים חברתיים בגילי העבודה (15- 64) יש הכנסה (שכירים) וממוצע השכר החודשי ברוטו שלהם הוא 4,954 שקל לעומת 8,430 שקל במשק.

תמותת תינוקות

שיעורי תמותת התינוקות נמצאים במגמת ירידה רציפה מאמצע שנות ה-70'. בשנת 2011, שיעור תמותת התינוקות ל-1,000 לידות חי היה 3.5; 2.6 בקרב יהודים ו-6.1 בקרב ערבים.

נערות יולדות

תופעת התינוקות הנולדים לנערות הולכת ומצטמצמת לאורך השנים. שיעורי הפריון של נערות ירדו במשך העשור האחרון בכ-24%, מ-17.1 תינוקות ל-1,000 נערות בשנת 2000 ל-13.0 בשנת 2010. (שיעור הפריון של נערות יהודיות ירד בכ-20% ושל נערות ערביות בכ-39%).

בריאות

רמת התמותה בישראל נמוכה יחסית למדינות העולם ונמצאת במהלך השנים במגמת שיפור מתמשך בכל קבוצות האוכלוסייה. עם זאת נשמרים פערים ברמת התמותה בין יהודים וערבים ובין גברים ונשים.
בעשור האחרון, מ-2001 ועד 2011 תוחלת החיים בלידה עלתה בקרב הגברים ב-2.6 שנים ובקרב הנשים ב-2.4 שנים (מ-77.3 ל-79.9 בגברים ומ-81.2 ל-83.6 בנשים); בקרב הגברים, העלייה בתוחלת החיים גדולה יותר אצל יהודים לעומת ערבים (2.8 ו-2.0 שנים בעשור בהתאמה) אך בקרב הנשים חל בשנים האחרונות שיפור בתוחלת החיים של ערביות כך שהעלייה במשך העשור גדולה יותר אצל נשים ערביות לעומת נשים יהודיות (3.1 שנים בקרב ערביות לעומת 2.3 שנים בקרב יהודיות).

במבט ארוך יותר, תוחלת החיים עלתה מסוף שנות השבעים של המאה ה-20 ועד לתחילת העשור הנוכחי (1979-1975 עד 2011-2010) ב-8.6 שנים בקרב גברים וב-8.9 שנים בקרב נשים. משמעות השינוי ברמת התמותה היא הישרדות גדולה יותר של האוכלוסייה בגילים מבוגרים. לפי רמות התמותה של סוף שנות השבעים, רק כ-33% מהבנים ו-43% מהבנות שנולדו, היו צפויים להגיע ליום ההולדת ה-80 שלהם), אך מאז ועד סוף העשור הנוכחי, חל שיפור משמעותי מאוד בתוחלת החיים, ומבין הנולדים היום –
כ-59% מהבנים וכ-72%מהבנות צפויים לחגוג יום הולדת 80 ).

אשר משווים את התפלגות סיבות המוות בשנת 2010 לשנים מוקדמות יותר ניכרים שינויים גדולים. בשנת 2010, מעט יותר מרבע (26.3%) מכלל הנפטרים נפטרו משאתות ממאירות (סרטן) (לעומת 16.9% בשנות ה-70). 16.3% נפטרו ממחלות לב (לעומת 29.9% בשנות ה-70), 5.8% נפטרו מסוכרת וממחלות כלי דם במוח (לעומת 1.0% ו-12.4% בשנות ה-70, בהתאמה). התפלגות סיבות המוות בנשים ובגברים דומה, פרט לאחוז התמותה מסיבות חיצוניות, שהוא כפול אצל גברים לעומת נשים (6.8% לעומת 3.3% בהתאמה בשנת 2010).

חלה ירידה תלולה בשיעורי התמותה של תינוקות מאז שנות ה-70 (משיעור של 22.9 ל-1,000 לידות חי ב-1975 ל-3.7 בשנת 2010) והתלוותה לכך ירידה בשכיחותן של סיבות מוות האופייניות לתינוקות.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן