ב-22.10 נלך לקלפי כדי לבחור את חברי מועצת העיר ואת ראש העירייה. מערכת הבחירות שמתנהלת בתל-אביב-יפו אולי מוגדרת כדמוקרטית, אבל היא לא באמת כזו. 80% ממערך החיים של התושב מתקיים במישור המוניציפאלי. אחת לחמש שנים מתייצבים הנבחרים כדי לזכות באמון הציבור. השאלה היא על בסיס מה הם מבקשים אמון זה. 

אישית, הייתי מצפה להצביע לאחר שהוצגה בפני תכנית סדורה, תכנית עבודה לחמש השנים הבאות. חשוב גם להבין מהי יכולתן של הרשימות לקיים דיאלוג ולהציג אלטרנטיבות. למיטב הבנתי זו דמוקרטיה, זו האפשרות האמיתית להציג דרכים שונות לפעולה בפני התושב כדי לאפשר לו בחירה. 

לצערי הדבר לא קורה בתל-אביב-יפו! מערכת הבחירות בתל-אביב הפכה לאירוע עצוב וחסר חיים. זה עצוב כי זו עיר מרכזית שמעצבת ומובילה את השינויים החשובים ביותר בחברה הישראלית. 

אז מה יש לנו? 

יותר מ-20 רשימות, חלקן עם אג'נדה צרה, שאינן מציגות התייחסות כוללת לחמש שנות פעילות עירונית, כזו המשפיעה באופן הדוק על חיי היומיום של כל אחד מאיתנו. הרשימות עוסקות בנושאים מעניינים ובחלקם חשובים – אבל באופן נקודתי. מאבק בגזענות (חשוב), זכויות בעלי-חיים (חשוב), בילוי לצעירים בעיר (חשוב), צפיפות בכיתות הלימוד (חשוב מאוד), גירוש פליטים גזעני וצעקני ועוד. מדובר באוסף רעיונות (טובים בחלקם וחלקם הזוי) אשר ביחד אינם פורשים תמונה שלמה.

העיר תל-אביב-יפו מנהלת תקציב שנתי של חמישה מיליארד שקל – היא אינה יכולה לאפשר לעצמה להתנהל על פי רסיסי אג'נדות.  משמעות הדבר כי כוחו של ראש העירייה והפקידות יהיה כמעט אבסולוטי וללא בקרה ואיזון במרבית תחומי החיים והניהול העירוני. מצד אחר, אסור שנגיע למצב של שיתוק בשל חוסר יכולת לגבש נציגים לוועדות העיר החשובות. דוגמה כואבת היא  הוועדה לבניין ערים, שללא נציגות חזקה ובעלת עמדות ברורות, מגובשות וידועות יצוצו הפתעות "לא נעימות" לתושבי העיר חדשות לבקרים!

בתל-אביב התנהלו בשנים שחלפו לא מעט מאבקי תושבים. רובם לא צלחו או עדיין לא צלחו. באופן אישי ניהלתי מאבק נגד תכנית הזויה באזור ביפו, נגד כביש שהיה אמור לפגוע במרקם החיים של שכונה שלמה. המאבק גזל זמן ומשאבים רבים של תושבי המקום. ניצחנו. אולם האם היינו בכלל צריכים להגיע למצב של מאבק? לדעתי לא. אם העירייה הייתה מתפקדת כראוי – הצעה כזו כלל לא הייתה עולה על השולחן.

המסקנה היא שתל-אביב-יפו צריכה מועצת עיר חזקה הכוללת אנשים בעלי אינטגריטי ויכולת. כיהנתי בעבר כסגן-ראש-העירייה וכיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. אני חוזר למועצת העיר בראש מפלגת "הירוקים", כדי להציע תיקון למגוון רחב של נושאים, המתנהלים לדעתי לא כפי שהם צריכים להתנהל. אני מאמין שקבוצה של חברי מועצה מחויבים יכולה להשיג חלק מהאיזון שתל-אביב-יפו נדרשת לו.

להלן רשימת המשימות שהצבנו לעצמנו בחמש השנים הבאות.

תכנון ובנייה:

1. הפסקת הבנייה בשטחים הפתוחים בצפון העיר לטובת בנייה בדרום העיר וביפו.
2. קידם תמ"א 38/2 במרכז העיר.
3. בניית 5,000 יחידות דיור להשכרה על קרקע עירונית.
4. הקצאה של דיור בר-השגה בכל מיזמי הדרום ויפו. ביפו יש לכלול בצורה ברורה את הקהילה הערבית.
5. הקצאה של יחידות לדיור ציבורי בכל פרויקט על קרקע של  מינהל, לפחות 2% לפרויקט.
6. עידוד הקמה של דירות לופט באזורי תעסוקה למיניהם.

בריאות הציבור:

1. הטמנת כול קווי המתח הגבוה והשנאים בקרקע.
2. הפעלת הפרויקט לניקוי זיהום תע"ש במי התהום ועצירת הגזים הרעילים.
3. דחיפת חברת דן למעבר לאוטובוסים חשמליים.
4. הטלה של אגרת עומס לתושבי חוץ הנכנסים ללב העיר ולאזורי עומס תחבורתי.
5. הסבת רכבי העירייה לגז וחשמל.

תחבורה וחנייה:

1. הקטנת כמות המכוניות הפרטיות הנכנסות למרכזי עומס באמצעות אגרת עומס (לא לתושבי תל-אביב-יפו) לכל מכונית פרטית הנכנסת בשעת עומס לאזורי הפקקים ואזורים ללא חנייה.
2. ייעול מערך האוטובוסים. ניסיון לתכנן קווי אוטובוסים בין הערים השונות החוצים כיום את העיר כך שלא יעברו בתחומה, ושימוש בקווים פנימיים קצרים של אוטובוסים חשמליים.
3. קידום תמ"א 38/2 בלב העיר המאפשרת חניית תושבים בבתיהם במקום שיחפשו במשך שעות חנייה פנויה.
4. אכיפת חנייה לתושבים. פעילות הפקחים תחל שעה לאחר הציון בתמרור (במקום בשעה 17.00 האכיפה תחל בשעה 18.00) ותאפשר זמן סביר להוצאת המכונית לאלה שאינם תושבי המקום. כמו כן ייקבע צד קבוע לחנייה חופשית גם בשעות הערב.

אופניים:

המשך סלילת השבילים תוך מאמץ להוריד את הנתיבים לכביש. קביעת כללי רכיבה כדי לא לסכן הולכי רגל ואת הרוכבים עצמם.

חוף הים:

חוף הים הוא הנכס הגדול של תל-אביב-יפו. העירייה תמנע כל הגלשה של שפכים לים. העירייה תעסוק בניקוי החוף והמים בקרבת החוף ממזהמים ופסולת.

מסחור הזכיינים: ייקבעו כללים ברורים לגבי חוף הים וסנקציות יופעלו על החורגים מגבולות המותר.

תכנית 3700 תשונה, כך שתכלול את ערכי הטבע במסגרת התכנון. תכנית זאת אינה נחוצה בשנים הקרובות ויש להקפיאה.

חינוך:

1. העיר משופעת בצעירים. נדרשים אם כן פעוטונים שעלות השהייה בהם אינה דורשת משכנתה שנייה. יש להקים אשכולות פעוטונים, להעמידם להפעלה פרטית במחיר קבוע ובפיקוח על סטנדרטים.  צריך לעשות כל מאמץ להוציא פעוטונים מבנייני מגורים רבי דיירים ולמנוע עימותים מיותרים.
2. יש להחזיר לשימוש עשרות בתי-ספר אשר חולקו לעמותות ולהפעלות אחרות. בתי-הספר הללו יופעלו מחדש כדי להקטין את הצפיפות בכיתות הלימוד בעיר. בתי-ספר אלו קיימים והירוקים יחשפו אותם!
3. תוקם מועצת חינוך אשר בה ישבו נציגי הורים, תלמידים, מורי בתי-הספר ומנהלים יחד עם אנשי המקצוע של העירייה. המדיניות שיומלץ עליה יחד עם מועצת החינוך תובא לאישור העירייה ותהפוך לחלק מהמדיניות העירונית.

תברואה:

על העירייה להאיץ ביצוע פחים שקועים ולסלק את הצפרדעים ופחי האשפה הגדולים מן המרחב הציבורי.

בעלי חיים ובעליהם:

על העירייה לכתוב אמנה מחייבת לשמירת זכויות בעלי החיים ותקבע קוד התנהגות עירוני.

–  גינות הכלבים שהוקמו, ישודרגו, הגדרות יוגבהו במקרה הצורך, מתקני מים ייבנו ויישתל דשא.

–  הקמת גינות מורחבות, בייחוד בפארקים, עבור כלבים גדולים.

– מתקני האכלה מסודרים לחתולים יוצבו ברחבי העיר בצורה מסודרת ויוגבר העיקר של חתולי הרחוב.

– יוקם פנסיון עירוני לכלבים בשולי העיר שיאפשר שהייה של בעלי חיים לתקופות קצרות.

תרבות:

תל-אביב-יפו, מרכז התרבות הישראלי, מתמקדת בעיקר בהשקעה במוסדות הגדולים ואינה מסייעת מספיק לגלריות, תיאטראות קטנים ואמנים שונים.

–  יש לקבוע קוד מחודש למוסדות תרבות קטנים אשר הארנונה בהם תופחת למינימום.

מרחב ציבורי:

מועצת העיר תקבע את מערך הכללים במרחב הציבורי תוך שמירה על כבוד האדם והמרחב הנדרש לתנועה חופשית, ללא מטרדים ומכשולים, רעש ומסחור הפוגע בהולך הרגל. יש לתכנן את המרחב כך שבמקום הראשון יילקח בחשבון הולך הרגל ועגלת התינוקות.

טבע עירוני:

– עצי העיר הינם גורם מרכזי בהקטנת זיהום וביצירת הצל על הרחוב והכביש. העירייה תמנע גיזום פרוע הפוגע במרחב.

–  יחודש נוהל הגיזום עם סנקציות לגבי קבלנים הפוגעים בעצים ללא היתר מיוחד .

שבת:

תל-אביב-יפו היא עיר פתוחה המכבדת את כל תושביה ומבקריה.

כדי לאפשר לכל תושב את עונג השבת שלו, תקיים העירייה תחבורה ציבורית ללא תשלום משכונות העיר השונות לים. התנועה תהיה בצירים הראשיים בלבד ובאוטובוסים שאינם יוצרים מטרדי רעש וזיהום אוויר.

בתי-קפה, מסעדות, בתי-קולנוע, תיאטראות, מרכזי מוסיקה ובילוי יפעלו באופן מלא, תוך הקפדה לא ליצור מטרדים במתחם הציבורי ומטרדים לדיירים הגרים בסביבת העסק.

חנויות מזון ייפתחו לשעות מוגבלות בלבד.

במהלך השבת לא תורשה פריקה וטעינה של סחורה או כל מטרד אחר.

עמדת הירוקים למתרחש בדרום העיר

המציאות הקשה, המצויה בדרום העיר, היא תולדה של שני גורמים:

1. התפתחה עזובה אורבאנית שנובעת מחוסר טיפול והתייחסות עירונית. ב-15 השנים שחלפו התמקדו בעיקר בפיתוח שכונות המגורים בצפון, שכונות יוקרה, והדרום נעזב כמעט לחלוטין, מה שגרם להמשך ההתדרדרות.
2. הפעולה חסרת האחריות של ממשלת ישראל, שאפשרה העברה ישירה של פליטים באוטובוסים היישר מהגבול וממחנות המעבר. אלה נפרקו באזור התחנה המרכזית בתל אביב, ללא פתרונות של קורת גג, עבודה ודרך סבירה להתקיים.

החיבור בין שני גורמים אלה, מוביל להתמוטטות אורבאנית קהילתית של שכונות הדרום. מפלגת הירוקים רואה לכך פתרון מערכתי בלבד;

1. על ראש עיריית תל אביב לדרוש באופן מיידי מממשלת ישראל שילוב של קהילת הפליטים בעבודות חקלאיות בכל רחבי הארץ, תוך כדי עצירת ייבוא של עובדים זרים נוספים. פתרון זה צריך להתבצע באופן כמעט מידי, כדי להפחית את מספר הפליטים המתרכזים ללא קורת גג או עבודה בדרום העיר.
2. על עיריית תל אביב לאכוף באופן תקיף את החוק נגד פיצול דירות, המאפשר לבעלי דירות להפוך את החלל שברשותם למכלאות אדם, ולדחוס עשרות אנשים בתנאים בלתי סבירים.
3. כדי להחזיר חלק מהביטחון האישי של התושבים הגרים במקום, על עיריית תל אביב להעביר את הכוחות המיוחדים שנבנו בשנים האחרונות, קרי שיטור משולב, שחף, כוח דלתא, לפעילות אינטנסיבית בדרום.
4. עיריית תל אביב תתגבר את כל אגפיה בדרום העיר – בעיקר מערכות תברואה ושפע, וזאת כדי לנקות את המקום ולסלק את הצחנה והזוהמה שהצטברו בחלק מהמקומות.
5. פתרון לטווח בינוני-ארוך – על עיריית תל אביב להעביר את מאמצי הפיתוח של העיר לדרומה – משאבי תכנון, ניהול ואינטגרציה בין גופים ממלכתיים כמו מנהל מקרקעי ישראל, משרד השיכון ואחרים, כדי להתחיל וליישם תכניות פיתוח אורבאני ולהתמודד עם העזובה שהתפתחה במקום במשך השנים.
6. כדי להילחם בעזובה ולמשוך אוכלוסיות חדשות, עיריית תל אביב תקים בית ספר תיכון עיוני, גני ילדים ופעוטונים, אשר יהוו בסיס אמיתי למשיכה של אוכלוסייה צעירה לדרום העיר.

אזור דרום העיר הוא הפוטנציאל הגדול ביותר של התפתחות עירונית בתל אביב יפו. זה הפתרון האמיתי לדיור בר השגה לצעירי העיר, זוגות צעירים ומשפרי דיור. הסיכוי להתפתחות והגעה של אוכלוסיות אלה מותנה במערך חינוך מתוגבר ושירותים קהילתיים מחוזקים.