Veno Taufer הוא משורר סלובני יליד פברואר 1933, מסאי, מתרגם ומחזאי. שייך לדור המייסדים של השירה הסלובנית החדשה. מהמשוררים שהחלו את דרכם בהתנגדות למשטר הקומוניסטי וחיפשו דרך פואטית לבטא את מחאתם ומאלה אשר קראו תיגר על מדיניות התרבות בתקופתו של טיטו.

בעידן של סלובניה העצמאית הוא הכוח המניע מאחורי פרויקטים תרבותיים ואינטלקטואליים,  בתקופת "האביב של סלובניה" הוא היה אקטיביסט ומעורב במאמצים לדמוקרטיזציה ושחרורה של סלובניה.

ונו טאופר יצר שפה שירית ומטפורית שהייתה חלק מהמאבק לחופש היצירה ודמות האדם תחת שלטון טוטליטרי, הוא משורר פעיל המוביל פרויקטים תרבותיים בעידן החדש של סלובניה העצמאית.

OPEN-AIR CONCERT
קונצרט באוויר הפתוח

 יש לה רגליים דקות
שעון חול בפיה ואקווריום בראשה
הוא, עם כל גרמי המדרגות על גבו
תחת זרועו לב שניתן להפצע או להעצר.

הם פתחו ספר וחיפשו כביש
שיוביל ולחורש פורח או לסקי מיים
למקום שאין בו נייר מזיע ולא עיניים מגששות
במקום בו ליד האות צ בספר תמונות, ציפורים יפות מצייצות.

היא פותחת רגליה מבלי לפתוח את האקווריום
ומתחילה לצוד דגים
הוא מטפס במדרגות וליבו נסער
גופות עירומים בתוך החול של שעון החול
דג מתפלק דרך ורידיהם
בעיצוב אפל ומוסתר ובזימים מאודמים.

ORPHEUS
אורפאוס

מתחת לדובדבן הפורח הוא שר על האביב
הוא מחזיק את המנגינה בידיים מפתות ובצורה הפוכה
השיר מפותל ומצחיק באופן שטני
נשים וילדים מביטים בו ללא זדון

עלי כותרת מרפרפות על מצחו , יש הד בראשו
העורבים ממתינים לפרי שירקב
יותר מדי רוק יש בגרונו שהקשה את קולו
הנשים והילדים יכולים כבר לחוש את הזרעים בין שיניהם

ליבו ציפור טרף
היושב על אפו ומביט לתוך עיניו
מצנן את זיעת המוות בנפנוף כנפיים

ליבו הוא ציפור טרף
הוא מנקר את עיניו, נוחת על גולגולתו
ומגרד בטפריו ומחפש קצת לחות בשאריות היבשות .

Opposite the jutting islands
מול איי ג'טינג

אבנים משחקות עם הקשתות
עם שברי זכוכית
ההולכות על שברים

האויר משחק עם המיים
משחק עם השמיים
ומהלך על הפרחים

גוף משחק עם מעגל
באך משחק עם צליל
עשן נרות מהלך

אבא משחק עם ילד
המהלך תחת צלב
אלה משחקי ים

סירה
צעצוע של הים
מנגד לאיי ג'טינג

אתה משחק עם האור
הקרוב עד כדי עיוורון
ואני מגשש אחר ידך

המוות משחק
איתי כמו

עם ילד. .

OF WORLD’S END PALIMPSEST
פלימפססט סוף העולם

קפלי הגלים
הם מגילות
של פלמפססט סוף העולם

של קצף
ואז מיים
ואז קרח

בוץ
כבר אזוב
עולם חדש

ואז צעקות
או מהצפון
מהדרום או מהמזרח

עמוק במערב
שומעים את  ההמייה
בתוך עשבי סרגסו הקרושים

מעבר לשמש
פתיתים, פתית פתית
שוב נופלים קרעי נייר

יבש אני ממשש את דרכי
דרך סדק
האש של שביל החלב.

מסלובנית: חוה פנחס-כהן