"תודה ששיתפתם": תודה, אפשר לוותר

אפילו גווינת' פאלטרו, טים רובינס ושחקנים איכותיים אחרים אינם מצליחים לעניין או לרגש בקומדיה דלה ולא ממש מצחיקה, שעוסקת בהתמכרות לפורנו

Print Friendly

[rating=2]

התמכרות לפורנו יכולה להיות דבר מצחיק, כפי שראינו בסרט "דון ג'ון", אבל ההתמכרות למין אינה מצחיקה ב"תודה ששיתפתם", שאמורה להיות קומדיה. הסרט מחטיא את המסר, אם הוא קיים בכלל, שואף להיות משעשע מצד אחד, אך מצד אחר מנסה לזעזע את הקהל שהתמכרות היא מחלה.

מפספסים את המסר. פלטרו ורופאלו

העלילה עוסקת בשלושה גברים המגיעים לטיפול קבוצתי להתמכרות למין. הליהוק המעניין כולל את מייק (טים רובינס, "חומות של תקווה"), כחוסה האחראי על אדם (מארק רופאלו, "שאטר איילנד"), אשר גם הוא משמש חוסה אחראי לניל (ג'וש גד, "ג'ובס"). לכל אחד יש בעיות הקשורות להתמכרות: מייק מתמודד עם בן המחלים מהתמכרות לסמים, אדם נכנס למערכת יחסים חדשה עם פיבי (גווינת' פאלטרו, "הנוקמים") וניל… פשוט צריך להיגמל.

די מדהים ששחקנים כל כך איכותיים חתמו על תסריט כה בנאלי. השחקן אדוארד נורטון הוא מפיק בפועל. האם זו הנקמה שלו לרופאלו, כי הוא גנב לו את התפקיד הקולנועי ב"הענק הירוק" בסדרת "הנוקמים"?

מבחר סצנות של עליצות עלובה, כמו איש שמן רוכב על אופניים ולאחר מכן אמו מתייחסת אליו כמו אל תינוק, או סצנה בה אדם "נסוג" ומתחיל לשכב עם זונות – נראים מגוחכים עד כדי פוגעניים כלפי הצופה. פאלטרו, שאמנם נראית מצוין בסרט, מבולבלת ולא אחידה ברמת המשחק. לדוגמה, לאחר שלמדה שהחבר החדש שלה הוא מכור למין, ולכן "צריך לקחת את זה לאט", היא מתלבשת בחוטיני ורוקדת לו על הברכיים (לאפ-דאנס).

בכמעט שעתיים, הנמשכות יותר מדי, נראה כי הקהל לא בהכרח מבין את המסר. סטיוארט בלומברג, שזהו סרטו הראשון כבמאי הצליח להביא שחקנים טובים, אבל נכשל בסיפור העלילה. לזכותו, הליהוק של רובינס הוא ללא רבב, וגם הזמרת פינק, שזהו סרטה הקולנועי הראשון, נהדרת.

בעוד קומדיה היא לעיתים קרובות הדרך הטובה ביותר לאתגר את מה שאסור לדבר עליו, חייב להיות רקע אמיתי ואתגר שונה או חדש לדמויות המעורבות. אבל זה לא קורה. הסרט לא מצליח לפתח את הצד הרגשי ואין דבר שמושך את מיתרי הלב. הדבר היחידי שאפשר לקבל מלבד משחק טוב של חלק מהשחקנים הוא צחוק זול, בעיקר כשרואים איש שמן רוכב על אופניים.

Print Friendly

על אודות שי שגב

שי שגב משמש כמבקר הקולנוע והטלוויזיה של מגפון. בעבר הרחוק למד קולנוע ותקשורת, ואף גמע קילומטראז' מכובד כבמאי ותסריטאי טלוויזיה. בשנים האחרונות משמש ככתב היין האלכוהול של Ynet, עורך מגזין יין וגורמה, מגזיני תעופה, תיירות ומלונאות מובילים. בעבר שימש כעורך הכלכלה והמזון של מגפון, עורך ראשי של מגזין הנדסת מים, כתב מסעדות ומבקר היין של ידיעות אחרונות, גלובס, מגזין Timeout ודרך האוכל. שגב כבר הספיק לכתוב ולערוך חלק מאתרי המזון, ביקורת המסעדות והיין המובילים בישראל, תוך היותו שופט יין ומזון בתחרויות בכל רחבי העולם. בזמנו הפנוי, מכהן כיו"ר ועדת היין של האקדמיה העברית ללשון. בזמנו הלא פנוי, משמש ככותב נאומים לבכירי ממשל ולראשי חברות בארץ ובעולם.
פוסט זה פורסם בקטגוריה ד, סרטים, תרבות, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.