עולם הפוך

חידה: על מי נאמרו הדברים האלה ומי כתב אותם (לא נגעתי)?

"למה המשטרה מוציאה פרטים מחקירת האם מירושלים? איפה צנעת הפרט? זכויות חשודה? למה למלא את תאוות המציצנות ומכסת הסקרנות על חשבון: 1. אישה. 2. עולה חדשה. 3. אם חד הורית/גרושה. 4. אף אחד לא שומר על זכויותיה.

"זה מתאפשר וזה קל כי מכל הסיבות לעיל היא אישה מוחלשת ולכן קורבן קל לפגיעה. אם נדמה לכן/ם שזה מגיע לה כי היא הרגה את ילדיה, חשבו שוב. היא אישה אומללה במיוחד שחייה תמו.

"זאת פגיעה לא רק בה אלא בזכויות של כל אחת ואחד מאתנו כאזרחיות וכבני אדם. וזאת גם פגיעה בהתייחסות הרצינית שנדרשת לטרגדיה הזאת.

"במקום שהמשטרה תתחנף לתקשורת כדאי שראשי המשטרה יתרכזו בלמצוא דרך לעזור למנוע מקרים כאלה בעתיד".

ועל מי נאמרו הדברים האלה ומי כתב אותם?

"היא לקחה מהמטבח סכין גדולה, חתכה את ורידי ידיה ופנתה לחדר הילדים, שם ישנו השניים במיטת קומתיים. בזמן ששיספה את גרונה של בתה מירה, קמה הילדה כשהיא אוחזת בגרונה וזעקה ברוסית: 'אמא, לא צריך'. לאחר מכן טיפסה האם לקומה השנייה של המיטה, ושיספה את גרונו של בנה איגור שוב ושוב, כשהוא יושב על המיטה. איגור הספיק להגיע למסדרון, שם התמוטט…"

את הדברים על אומללותה של "האישה המוחלשת" קרינה בריל – האם ששחטה עפ"י כתב האישום שהוגש היום את שני ילדיה הקטנים, מירה ואיגור – כתבה חברת הכנסת המוערכת מרב מיכאלי, בעמוד הפייסבוק שלה, ב-25 בספטמבר. הפיסקה, המתארת את הרצח המזעזע, לקוחה מכתב האישום שהוגש היום נגד בריל.

אני תומך באג'נדה של ח"כ מיכאלי ובהחלט מעריך את פועלה בנושא. אבל הפעם היא נפלה קשות לבור שכרתה לעצמה – וירתה לאג'נדה שלה ברגל. זכויותיהן ומעמדן של הנשים חשובות מדי, מכדי להיאבק עליהן רק דרך הראייה הצרה והחד ממדית של זכויות האישה. זה מעוות, במקרה הטוב, את התמונה. מי שמעמיד את החשודה ברצח כקרבן הפרשה וכותב שהיא "אישה אומללה במיוחד שחייה תמו" – מבלי להזכיר אפילו במילה אחת את זכותם לחיים של הילדים האומללים שנרצחו – חי בעולם הפוך.

גרוע מכך, מה שנפגע כתוצאה מההקצנה הזאת הוא דווקא המאבק המוצדק לשוויון במעמד הנשים. מי שמנסה לגייס כך אהדה למאבק המוצדק הזה – גורם לתוצאה ההפוכה. לא זה המקרה שבו צריך לנופף בדגל מעמד האישה. ממש לא!

ועוד הערה קטנה: הדלפות מחקירות משטרתיות היו ויהיו. הן לא קשורות בשום דרך שהיא לשאלת מעמדה של האישה – אלא למידת העניין שמגלה הציבור בפרשה הנחקרת. וסטטיסטית, רוב ההדלפות מהחקירות המשטרתיות היו מחקירותיהם של גברים: החל מפרשיות רצח כמו ב"בר נוער" וכלה בחקירות של אישים פוליטיים כמו אהוד אולמרט ומשה קצב. 

לקטנים חותכים – והגדולים ימשיכו לחגוג

שאלת תם לחברת טבע שמפטרת עשירית מעובדיה, גם בישראל, כדי "להתייעל": האם פוטר מי ממנהליה שאחראי להרעת התוצאות העסקיות שלה? האם הורידה ההנהלה לעצמה את המשכורות השמנות? הדיבידנדים? ההטבות ותשלומי האש"ל? האם מישהו מתכוון, למשל, לקצץ בשכרו השערורייתי של מנכ״ל טבע, המשתכר כ-40 אלף שקל ליום, כולל שבתות –  או שמא המושג אחריותיות (Accountability) לא מוכר בתאגיד הענק של טבע?

12 מיליארד שקל של הטבות קיבלה חברת "טבע" ממדינת ישראל, מבלי ששילמה כמעט מסים. הפרשן הכלכלי המצוין של ערוץ 1, עודד שחר, עשה לנו חשבון בליל שבת ומצא שכל הקיצוץ בקצבאות הילדים מסתכם בשני מיליארד שקל "בלבד";  העלאת שיעורי מס ההכנסה מסתכמת בארבעה מיליארד שקלים ועוד ארבעה מיליארד גובה המדינה מייקור המע"מ באחוז אחד. בסך הכל עשרה מיליארד שקלים – ועוד נשאר "עודף" של שני מיליארד שקלים נוספים.

עם 12 מיליארד השקלים האלה, שבוזבזו על ההטבות לטבע, ניתן היה להאיץ את הצמיחה במשק, באמצעות סיוע למגזר העסקי הקטן והבינוני, הנאנק בימים אלה תחת עול הקשיים. זהו מנוע הצמיחה העיקרי. לא תאגידי הענק שבאמצעות יועצי המס המתוחכמים שלהם, בולעים את מה שהמדינה הייתה אמורה לגבות.

הדבר הראשון שהיה צריך שר האוצר לעשות, עוד היום, הוא לזמן את ראשי התאגיד ולהודיע להם שהחגיגה נגמרה, שהם יצטרכו לשלם מס אמת – ובעיקר, שלא יאיימו לעזוב את הארץ. רוצים ללכת? בבקשה, הדלת פתוחה. רק לפני זה תחזירו את הכסף בבקשה – ועם ריבית.

אבל, אל דאגה. זה לא יקרה. לא אצל שר האוצר הזה. במקומותינו הרי מקובל שחותכים לקטנים – והגדולים ממשיכים לחגוג. והחגיגה תימשך על חשבונך משלם המסים, שוויתרת על הכנסה של מיליארדים – כדי לתת תעסוקה לעובדים, שעכשיו יפוטרו. 

המבקר החברתי ביותר

מסיבות של חוק מבקר המדינה, איני רשאי לפרסם דבר, מתוכנו של דו"ח מבקר המדינה, עד ליום שלישי אחר הצהריים. אבל אני יכול לגלות לכם שהדו"ח יהיה אחד הדו"חות החברתיים ביותר שפורסמו ע"י מבקר מדינה.

עכשיו, אחרי הדו"ח הזה, מתברר מעבר לכל ספק כי המבקר מציג קו עקבי וברור נגד החזירות הקפיטליסטית ובעד חיזוק ההגינות וחלוקת המשאבים השוויונית יותר בחברה הישראלית. כבר בדו"ח הראשון שלו הפתיע מבקר המדינה יוסף שפירא, כאשר מתח ביקורת נוקבת על ג'ונגל המחירים במשק ועל אוזלת היד בפיקוח על המחירים המשתוללים. "צדק חברתי אינו סיסמה ריקה", כתב המבקר, "וראוי שיבוא לידי ביטוי בהתנהלות שוויונית של מקבלי ההחלטות, שבה יובאו בחשבון צורכי כלל האוכלוסייה ובתוכה שכבות מעוטי היכולת".

לתפישת המבקר, ביטחון תזונתי הוא חלק מחובות המדינה כלפי אזרחיה, תפישה שלא הכול חולקים כאן: "מוצרי המזון בכלל ומוצרי החלב בפרט הינם חלק משמעותי בביטחון התזונתי שנדרשת המדינה לספק לכלל תושביה", כתב המבקר, "אולם האמרת מחיריהם של מוצרים אלה, בשיעורים שלא היו בהכרח מחויבי המציאות, פגעה קשות באוכלוסייה ובראש ובראשונה במעוטי האמצעים בחברה. חובתה של הממשלה לפעול לתיקון הליקויים."

המבקר הקודם, מיכה לינדנשטראוס, היה אימתם של המושחתים. אני מקווה כי המבקר הזה (שאינו מזניח, אגב, גם את הטיפול בשחיתות) יהיה אימתם של כל הגורמים השלטוניים, המחוברים יתר על המידה לעטיניו של ההון – ושוכחים, אגב כך, כי הכלכלה צריכה לשרת את האדם והחברה ולא להיפך. 

סמים

אחרי הפשלה של לפיד והפדיחה של יחימוביץ' – זה הופך להיות טרנד אופנתי. יותר ויותר ח"כים מתייצבים ומודים שעישנו סמים בצעירותם. פתאום כולם "עלה ירוק".   

הדבר הבא

מישהו מ"מקורבי לפיד", הביא לנו את ההדלפה כי בביקורו של שר האוצר יאיר לפיד בארה"ב – נתנו לו כולם להבין שהוא "הדבר הבא".

אם מדובר בגורמים בממשל האמריקני – יש לשר האוצר סיבה אמיתית לדאגה. עד עתה הצלחת התחזיות האמריקניות על התהליכים המתרחשים במזרח התיכון לא הייתה משהו, To say the least. מצד אחר, יכול לפיד לנסות ולעודד את עצמו במחשבה שגם שעון שעצר מלכת, מדייק פעמיים ביממה.