רשות שדות התעופה לא השלימה את תוכניות הפיתוח שהיקפן הכספי גדול, שהממשלה אישרה במשך השנים: תהליך הקמתה של מערכת משולבת חדשה לבידוק, מיון ושינוע של כבודת נוסעים, שתעמוד בתקנים בין-לאומיים, התמשך; עלות הקמתה גדלה וכדאיותה הכלכלית קטנה, והצטבר פיגור בלוח הזמנים לביצועה; נדחה מועד השלמת מגדל פיקוח חדש בנתב"ג, הנחוץ לשיפור שדה הראייה בנמל, וטרם החלה הקמתו של שדה תעופה חדש בתמנע; יכולתה של הרשות לבצע פרויקטים גדולים טעונה שיפור; כך קבע מבקר המדינה בדו"ח לשנת 2013 שפורסם היום.

מסקנות מבקר המדינה התקבלו לאחר שבדק בחודשים מרץ-דצמבר 2012 היבטים שונים בביצוע תוכנית הפיתוח ופרויקטים גדולים של הרשות ובאופן שבו היא עוקבת אחר ביצועם ומקיימת בקרה עליהם.

הבדיקה נעשתה ברשות ובדיקות השלמה נעשו במשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים וברשות התעופה האזרחית.

תקציב הפיתוח

הדו"ח קובע הרשות לא השלימה בשנים 2012-2010 את תוכניות  העבודה שלה בתחום פיתוח הפעילות התעופתית וניצלה רק 73-55 אחוז מתקציבי הפיתוח השנתיים שאישרה הממשלה לשנים אלה.

בינואר 2012 התריע סמנכ"ל בכיר תכנון כלכלי במשרד התחבורה לפני סמנכ"ל כספים ברשות, כי על הרשות לפעול לצמצום הפער שנוצר בלוח הזמנים שאישרה הממשלה כדי להשלים את הפרויקטים. משרד התחבורה הודיע בתשובתו למשרד מבקר המדינה מפברואר 2013, כי בעקבות הערותיו, פעלה הרשות להתאים את הצעת תקציב הפיתוח בהתאם לביצוע בפועל.

ביוני 2012 התריע מנכ"ל הרשות בדיון בוועדת הפיתוח על השיעור הנמוך של ביצוע תקציב הפיתוח, שהיה עד לסוף מאי באותה שנה כ-15 אחוז בלבד. סמנכ"ל כספים העריך באותו דיון, כי שיעורי הביצוע שדווחו עד אותו מועד היו שווי ערך לכ-60-50 אחוז בחישוב שנתי. מנכ"ל הרשות העיר, כי שיעור זה אינו תקין, בייחוד לנוכח העובדה שיתרות תקציביות הועברו מהשנים הקודמות והתחייב לקדם את ביצוע הפרויקטים. יו"ר ועדת הפיתוח ציין כי שיעורי הביצוע נמוכים זה שנים.

לדעת מבקר המדינה, על הרשות להפיק לקחים, בשים לב ליכולת הביצוע האמיתית שלה ולהקפיד על פריסת תקציב ריאלית. המבקר מציין, כי אישור תקציב ההרשאה להתחייבות של הממשלה איפשר לרשות להתארגן לניצול מרבי של התקציב במהלך השנה, גם אם תקציב הפיתוח השנתי אושר רק כמה חודשים לאחר תחילת השנה, ובייחוד בכל הנוגע לביצוע פרויקטים גדולים. על הרשות לפעול להשגת היעדים ולהשלמת תכניות העבודה שקבעה במועד.

פרויקטים גדולים

הרשות מבצעת פרויקטים גדולים רב-שנתיים, שמרביתם נועדו לשפר את הבטיחות והביטחון של נתב"ג ושל הנוסעים העוברים בו. מבקר המדינה טוען, כי לניהול תקין של פרויקט נדרש, בין השאטר, לקבוע לו אבני דרך, מועדים ותשומות ולנהל מעקב ובקרה על השלמת אבני הדרך במועד המתוכנן ובמסגרת התקציב שנקבע. על מנהלי הפרויקטים וההנהלה לבחון מפעם לפעם את התאמת ההנחות של שלב תכנון התקציב לקצב הביצוע בפועל.

לאור זאת קובע מבקר המדינה, כי למרות ההיקף הגדול של הפרויקטים לא היו ברשות נהלים לניהול פרויקטים. הרשות החלה בהכנת נהלים כאלה ב-2011. לקראת סיום הביקורת, בדצמבר 2012, אישר מנכ"ל הרשות, יעקב גנות מדריך רשותי לניהול פרויקטים, החל משלב ייזום הפרויקט, בתחולה מינואר 2013.

עוד קובע המבקר, כי הרשות האריכה פעמים מספר התקשרויות עם יועץ וחברת ייעוץ לקבלת שירותי ייעוץ שונים. בכך נפגעה יכולתה לשמור על ידע מקצועי, כדי להימנע ככל האפשר מתלות בגורמים חיצוניים ומהעסקתם לתקופה ארוכה בהיקף תשלומים ניכר.

1. הקמת מערכת משולבת חדשה לבידוק כבודת נוסעים (HBS) – במהלך השנים התקבלו תלונות של נוסעים יוצאים על פגיעה בפרטיותם שנבעה, בין השאר, מהליכי בידוק כבודה שנעשו לעתים ידנית ובפומבי באולם הנוסעים. שירות הביטחון הכללי מופקד, בין השאר, על קביעת נוהלי אבטחה של שדות התעופה. במאי 2007 עתרה האגודה לזכויות האזרח לבית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בנושא הבדיקות הביטחוניות שעוברים אזרחי ישראל הערבים בשדות התעופה במדינה. לטענת העותרים, בדיקות אלה בחלקן פסולות וגורמות להפלייתם ולהשפלתם של האזרחים הערבים.

רש"ת החליטה כבר ב-2005 על הקמת מערכת משולבת חדשה לבידוק, מיון ושינוע של כבודת נוסעים, שבין השאר תגרום לשוויון בנושא הבדיקות הביטחוניות, אבל, מועד השלמתה נדחה כמה פעמים. במועד סיום הביקורת העריכה הרשות, כי מועד הקבלה הסופי של המערכת יהיה בדצמבר 2013. הליכי בחירת החברות שיקימו את המערכת המשולבת והחתימה על חוזי התקשרות עמן ארכו זמן רב, והיקפי ההתקשרות גדלו במהלך השנים. כך שהתקציב להקמת המערכת המשולבת גדל והגיע לכ-400 מיליון שקל, לעומת האומדן המקורי של כ-300 מיליון שקל.

בדצמבר 2012 חתמו הרשות וחברה האחראית להקמת מערך השינוע במערכת המשולבת על תיקון להסכם ההתקשרות ביניהן, והרשות נאלצה לשלם לחברה 1.5 מיליון אירו נוספים בגין הנזקים שגרמו לה העיכובים בביצוע הפרויקט – עיכובים שחלקם גרמה הרשות עצמה.

2. מערכת אפיון טכנולוגי – הרשות השקיעה כ-26 מיליון שקל בהקמת מערכת אפיון טכנולוגי שמטרתה לשפר את השירות לנוסע היוצא. הרשות לא עשתה בדיקת כדאיות לפני פיתוח המערכת ובמהלכו. פיתוח המערכת הוקפא ובמועד סיום הביקורת הרשות הפעילה רק עמדה אחת.

3. מגדל פיקוח חדש – הרשות החליטה כבר ב-2009 להקים מגדל פיקוח חדש בנתב"ג כדי לשפר את הבטיחות, אך רק בפברואר 2012 חתמה על הסכם עם חברה להקמת המגדל. באוקטובר 2012 הופסקה ההתקשרות עם חברה זו מסיבות שונות, והרשות בחרה בחברה אחרת לביצוע הפרויקט.

4. שדה התעופה בתמנע – ביולי 2010 החליטה הממשלה, כי הרשות תהיה אחראית לתכנון המפורט של שדה תעופה בין-לאומי ופנים ארצי חדש בתמנע. בפועל החלה הרשות בתכנון רק ביוני 2011. בדצמבר 2011 החליטה הרשות, כי שדה התעופה החדש יוקם בתוך שלוש שנים. במועד סיום הביקורת, יותר משנה לאחר החלטת הרשות וכשנתיים וחצי לאחר החלטת הממשלה, טרם השלימה הרשות את התכנון המפורט. אומדן עלות הקמתו של שדה התעופה החדש עלה מכ-1.54 מיליארד שקל בהחלטת הממשלה לכ-1.9 מיליארד שקל ב-2012 (גידול של כ-16 אחוז). במרץ 2013 הנחה מנכ"ל הרשות להקטין את עלות הקמת שדה התעופה החדש, כך שלא תעלה על כ-1.65 מיליארד שקל.

תגובת רשות שדות התעופה

"הביקורת של מבקר המדינה מתייחסת לפעילות הפיתוח והפרויקטים בין השנים 2012-2010. עוד טרם הושלם ופורסם דו"ח המבקר השקיעה רשות שדות התעופה השקעות עתק בתשתיות, במגה-פרויקטים ובשיפור תחומי הבטיחות, הביטחון, והשירות לנוסעים, בסדר גודל של יותר מ-5 מיליארד שקל. הרשות פועלת לביצוע כלל הפרויקטים המאושרים והתוצאות ניכרות בשטח ובטיפול ביותר מ-13 מיליון נוסעים השנה.

"פרויקט מגדל הפיקוח החדש – המבנה ההנדסי הראשון מסוגו בעולם של מגדל הפיקוח החדש בנתב"ג, אשר בניית שלד המגדל הושלמה תוך חודשיים מהיום בו החל ביולי 2013 (בהתחשב בכך שהקבלן הראשון הפסיק את עבודתו). שלד המגדל עומד לקראת הכנסת הקבלנים האמונים על שלבי הבנייה כמתוכנן. טכנולוגיית הביצוע המיוחדת של מגדל הפיקוח בנתב"ג המיושמות בארץ לראשונה איפשרו לעמוד בלוחות זמנים קצרים ביותר.

"המגדל החדש בנתב"ג, בגובה מאה מטרים, יצויד באמצעים הטכנולוגיים החדישים ביותר, בהתאם לסטנדרטים בין-לאומיים מתקדמים ויספק מענה יעיל ובטיחותי לפיקוח הטיסה, שליטה מרבית על המטוסים במרחב האווירי וברחבות חניית המטוסים. כאמור, הקמת שלד המגדל הסתיימה ומגדל הפקוח מתוכנן להיות מבצעי בסוף שנת 2014. גם במגדל הפיקוח הקיים הותקנו אמצעי בטיחות מהמתקדמים בעולם לפיקוח טיסה והם ערוכים לסיום פרויקט המסלולים.

"מערך מסלולים חדש – בראשית שנת 2014 יסתיים פרויקט המסלולים החדש אשר יהפוך את נתב"ג לנמל בסדר גודל בינוני ויאפשר הכפלה של התעבורה האווירית לישראל וממנה.

"מערכת ה-HBS לבידוק ביטחוני – השלמת המערכת מתוכננת לשנת 2014. ה-HBS היא מערכת טכנולוגית חדשנית וייחודית מהמתקדמות בעולם לבידוק ביטחוני של כבודת נוסעים. היא מאופיינת ברמת ביטחון ובמתן שירות גבוהים ביותר. המערכת נבנית במקביל להפעלת מערכות הליבה בנתב"ג. מאז ראשית פיתוח המערכת ועד היום חלו שינויים באיומים, במספר הנוסעים, בשוויון, על פי הוראת בג"ץ, ובדרישות הגופים המנחים בתחום הביטחון. שלבי הרצת המערכת נמשכים עד להבאתה לרמת מבצעיות מלאה.

"פרויקט הקמת שדה התעופה החדש רמון בתמנע – בניית שדה התעופה החדש רמון בתמנע יצאה לדרך. חברה לביצוע עבודות עפר פיתוח מבצעת עתה את עבודת התשתיות החיוניות להקמת השדה, כחלק מהביצוע הכולל של בנייתו. בתאריך 3.4.13 אושר על ידי משרדי הממשלה תקציב הפרויקט העומד על סך של 1.6 מיליארד שקל. בתאריך 27.5.13 החל ביצוע שלב א' של הפרויקט עבודות תשתית ועפר. אומדן עלות הפרויקט נגזר מחישוב העלות הכוללת של הקמה וניהול נמל התעופה למשך 15 שנים (מהוון) ולא משינוי בתכולת הפרויקט .

[related-posts]