ביום שישי האחרון התאספו כ-300 בוגרי בית הספר החקלאי פרדס חנה, מורים ומדריכים חברתיים לשעבר ויצאו להפגין נגד מכירה של שטחי כפר הנוער על-ידי התאחדות האיכרים לאנשי נדל"ן. המפגינים הקיפו בצעדה את כל שטח בית הספר, שחלקו מצוי בתחומי פרדס חנה וחלקו בשטח כרכור.

המפגינים מבקשים מהתאחדות האיכרים, בעלת השטח, לבטל לאלתר את מכירת שטח בית הספר והפנימייה לגורמים פרטיים, ודורשים שהמועצה או המדינה יטלו אחריות לניהול המוסד שימשיך להיות מוסד חינוכי. במהלך הצעידה הם עצרו ליד אנדרטת ההנצחה לנופלים מקרב בוגרי בית הספר שהוקמה לאחר מלחמת השיחרור. מדי שנה נוספו לאנדרטה עוד ועוד שמות בוגרים; כעת לא ברור אם גם היא תיהרס במסגרת שינוי ייעוד הקרקע.

אל המפגינים הצטרף חבר הכנסת ממפלגת העבודה יצחק ( בוז'י) הרצוג המייצג את השדולה הירוקה בכנסת, ונשא דברים: "מהם הערכים שצומחים מן האדמה הזאת? שני ערכים חשובים שבגללם אנחנו כאן. קודם כול ערך החינוך, ערך חיוני בציבוריות הישראלית שלעיתים נשחק. והשני, הערך הירוק, של הסביבה הירוקה, של הריאה הירוקה, של הטבע והנוף. הערכים האלה מתנגשים היום עם ערכים אחרים ואינטרסים זרים".

בית הספר הניצב בין המושבה כרכור לפרדס חנה, העניק למושבה חלק ניכר מקסמה הכפרי המושך אליה תושבים ומבקרים. המוסד החינוכי ההיסטורי נוסד ב-1934 על ידי ד"ר ארתור בירם, משה סמילנסקי וד"ר זאב ברין, ביוזמת התאחדות האיכרים, ונקרא על שם הברון רוטשילד שתרם להתאחדות את אדמותיו.

עם בוגריו הבולטים של המוסד החינוכי המיוחד הזה נמנים השופט אמנון סטרשנוב, האלוף אהרון יריב, ד"ר יוני פרס (בנו של הנשיא), אורי דרומי, העיתונאי מרדכי קרשנבאום, מנכ"ל חברת "טבע" לשעבר ישראל מקוב, איש התעשייה והעסקים דב לאוטמן, שר החקלאות לשעבר אברהם כ"ץ-עוז, הזמר חנן יובל ועוד רבים וטובים.

לאחרונה נמכר חלק גדול מהקרקע על ידי התאחדות האיכרים לקבלנים בשל גירעונות. זאת, אף שלכאורה אין להם רשות למכור או לגרוע מהמוסד החינוכי ופנימיית הנוער שניתנו להם על ידי הברון רוטשילד בתנאי שהשטח יהיה מיועד למוסד חינוכי.

עד כה, המימון השוטף של בית הספר והפנימייה היה של המינהל לחינוך התישבותי, בכפוף למשרד החינוך. מעורבות המועצה המקומית הסתכמה בהיותו של ראש המועצה חבר הנהלת המוסד. לתפעול השוטף היתה אחראית הנהלת הכפר. מעורבותה של התאחדות האיכרים שהחזיקה בבעלות על השטח התבטאה במינויים ובניהול הכספים. לטענת המפגינים, בשנות התשעים נעשו פעולות של התאחדות האיכרים בתחום הבינוי שלא היה להן מימון, והן שיצרו גירעון שהוביל להחלטה על המכירה.

היום המקום נראה מוזנח ולא ירוק עוד: בשל הגירעון ייבשו את המדשאות ואת הגן הבוטני, ושטחים ירוקים שצמחו בהם פרחים ושיחים הפכו ליבשים והיום גדלים בהם רק עשבים שוטים. בריכת השחייה עומדת ריקה, ובניינים היסטוריים המיועדים לשימור, אשר חלקם נבנה בזכות תרומות פרטיות, נפגעו מההזנחה. המשתלה רחבת הידיים והחממה משוכללת של בית הספר נסגרו, וכיום מיועד שטחן לבניית שכונת מגורים. המפגינים מספרים כי "חלק מהרפת ומלול התרנגולות מופעלים על-ידי קבלני משנה קבלן, חלק מכיתות הלימוד בבית הספר הוקפו בגדרות ומזכירות בית סוהר, וחלק אחר מושכר לכל דכפין, אף שבית הספר רשום כ"חברה לתועלת הציבור".

גורלו של המוסד החינוכי נידון בבית המשפט העליון, בשל שאלת הבעלות על הקרקע ושאלת שינוי הייעוד – מחינוך למגורים. הדיון הראשוני יתקיים ב-21 באוקטובר ובו ידונו הצדדים בשאלה האם אדמות שיועדו לחינוך ולטובת כלל הציבור יכולות להימכר לידיים פרטיות.

התאחדות האיכרים נמנעה עד כה מלהגיב לכתבה.