יא מאמא, מרגול וזהבה עושות חפלה

שתי הדיוות, מרגול וזהבה בן, עם שלל להיטי זהב, כסף ופלטינה, ועם רצון עז לחזור למרכז הסצנה, איחדו כוחות במטרה לעשות את הדבר הכי טוב שהן יודעות – חפלות של שירה וריקודים. יובל אראל היה עם הקהל הרב, שעלה על הכיסאות ורקד על השולחנות במופע הבכורה ברדינג3 בת"א

Print Friendly

שתי דיוות של הזמר הימתיכוני/מזרחי הולכות על איחוד, כמה זה כבר יכול לסקרן? מסתבר שזה יכול לסקרן מאוד, במיוחד אחרי הטעימה שטעמתי במופע חגיגי ברדינג3 בתל-אביב לקראת יציאת השתיים לסיבוב הופעות ברחבי הארץ. מה כבר יש להן להפסיד? כל אחת מהן "קיבלה סטירות" בחייה, בקריירה, בחיים האישיים, שתיהן היו ברומו של עולם ברשימות ההשמעה, במכירות האלבומים.

קמו מהקרשים וחזרו למרכז הבמה. מרגול וזהבה. צילום: יובל אראל

מרגול, הוותיקה יותר, ירדה ממרום שליטתה באחת מתוכניות הריאליטי לאחר שניסתה לתפוס עמדה כבריון מאיים וסוחט, סוג של עולם תחתון, בית המשפט ריחם עליה ושלח אותה לריצוי עבודות שירות. אבל היא לא התכופפה, אומרים שעוד בטרם יבשה הדיו על גזר דינה, היא כבר חגגה בליין "אריסה", הפכה לדיווה של הקהילה הגאה. עם 13 אלבומי אולפן ועוד ארבעה אלבומי אוספים, ועם כוחות פנימיים, הצליחה לחזור למרכז הבמה.

זהבה הגיעה מבאר שבע, משכונת מצוקה, ואף היא כבשה עולמות, 36 אלבומים מגוונים ומצליחים ברזומה שלה, לא רק בזמר המזרחי. הערבי טורקי שסיגלה לעצמה זוכה להערצה אצל בני דודנו ואף אצל אויבנו. זהבה הספיקה לגעת גם בחומרים אחרים, מאושכנזים, שירים ששכנו במאגר שירי ארצישראל, ויכלה להם, הפכה אותם לפופולאריים אף בקרב הקהל הצורך מוזיקה ימתיכונית.

אך לצד קול הזהב שלה היא נפלה קורבן לנוכלים, שהונו אותה ורימו אותה והשאירוה ללא אגורה אחת שחוקה למרות כל הלילות והמועדונים בכל הארץ בהם הופיעה כמעט ערב ערב. הפופולריות דעכה במקצת אל מול עלייתן של שמות נוספים כזמרות בסצנה הימתיכונית, אבל היא, זהבה בן, לא נכנעה, המשיכה ונשארה על המפה.

הדיווה של הקהילה הגאה. מרגול. צילום: יובל אראל

עכשיו, שתי דיוות המזרח, עם שלל להיטי זהב, כסף ופלטינה, עם קריצה לליין הגאה, עם רצון עז להמשיך ולרוץ קדימה, להישאר תמיד בקדמת הבמה, איחדו כוחות במטרה לעשות את הדבר הכי טוב שהן יודעות – חפלות של שירה וריקודים.

למרות העננה שהעיבה על פתיחתו של הערב בעקבות מותו של הרב עובדיה יוסף, ולמרות, להבדיל, כמה ביטולי הגעה של סלבס כאלו ואחרים שזומנו לקשט את המופע – מאות הצופים שמילאו את רדינג3 בנמל תל אביב קיבלו תמורה מלאה ואף מעבר לכך במופע הסוגה בחפלתיות מזרחית, שהרימה מהכיסאות החל מהשיר הראשון את רוב רובם של הצופים, שרבים מהם כבר זרמו אל קדמת הבמה בין השולחנות, מנופפים בסמאטרפונים שלהם כדי להנציח, להנציח להנציח.

אני נזכר בכל אותם ערבי סופשבוע בהם חגגתי במועדונים ימתיכוניים, על אלכוהול זורם ואוכל חופשי, לצד ירקנים, מסגרים, קבלני שיפוצים וקבלני משנה, הלבושים במיטב מחלצותיהם, מדיפים ניחוחות אפטר שייב מהיקרים שיש בדיוטי פרי, לצד נשותיהם המפורכסות, המאופרות, נוצצות בשלל זהב, כסף ואבנים שקופות ובוהקות, עם שמלות שחורות ועקבי סטילטו דקיקים, מענטזים וצוהלים לצלילי מיטב הלהיטים הימתיכוניים.

ירדו לאולם, הקהל על הרגליים. צילום: יובל אראל

ממש כך עכשיו, זו האווירה, בירות ואלכוהול על השולחנות, סיגריות נשלפות בכל פינה כאילו אין חוק ואיסור לעשן, עומדים קרוב לשעתיים על הרצפה, על הכסאות ואפילו על השולחנות, כאשר השתיים, מרגול וזהבה, מבצעות את מיטב להיטיהן, מהימים הראשונים, עובר דרך הקריירות הארוכות והשופעות, ועד הימים האחרונים, כאשר כבר הספיקו להשיק שיר או שניים במשותף.

מרגול כהרגלה, עם הפה הגדול, גוערת, צוחקת, מתלוצצת ומסדרת את העניינים בקהל. זהבה, בשמלה שחורה צמודה, נראית טוב, עושה את שלה, בקול הזמיר האדיר. אחד מרגעי השיא במופע היה במהלך ביצוע השיר "אינתא עומרי" של זהבה. כאשר עברו לחלקו השני "ר'ני לי", ראשונה יורדת מרגול מהבמה אל תוך הקהל, המאבטחים הענקים סובבים אותה ומגוננים עליה מהעשרות שעטים לרקוד מולה ולצלם, לצלם, לצלם. זהבה לא מאחרת להגיע, השתיים במרכז האולם, הקהל על הרגליים, שרים, מנופפים בידיים, מענטזים, חגיגה חפלתית אדירה.

אחרי קליימקס שכזה, כשהאוויר חוזר לריאות הקהל, האווירה נרגעת קמעה, הן חוזרות לבמה, לביצוע סט אחרון של שירים, ביניהם להיטים שמהווים נקודות חשובות במסלול הקריירה שלהן. זהבה עם "חוף זהב" הנפתח הפעם בפי מרגול, ומרגול עם "נערי שובה אלי" שנפתח בפי זהבה, זה השיר שחשף את מרגול בשנת 1986 לראשונה לקהל הרחב בתוכנית הטלויזיה של הערוץ הראשון "סיבה למסיבה" בניצוחה של רבקה מיכאלי.

קול זמיר ושמלה שחורה צמודה. בן. צילום: יובל אראל

השעה חצות וחצי. הדרן. שיר ראשון – "יא מאמא". מרוב התרגשות ושמחה כמעט שכחו לבצע את השיר השני בהדרן, ובעוד הקהל עושה דרכו החוצה הן חוזרות לביצוע אחרון באמת של הערב – "עוד יהיה לי". כן, מרגול היא המנהלת כאן, השולטת, זהבה, הנערה (טוב לא ממש) לצידה כעזר וכקול הנישא.

זהו, תם הערב, ומתחיל הסבב המטורף הזה, שבוודאי ירקיד מאות ואלפים ברחבי הארץ, בכל אותם אולמות ומגה מועדונים שיארחו את המופע המשותף. אני חותם על כך.

Print Friendly

על אודות יובל אראל

הייתי שם - כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם - בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון (למעט מקהלת הצבא האדום). כיום אני מתעסק בצילום תמונות סטילס וקטעי ווידיאו בהופעות, מופעים, במיוחד בסצנת האינדי בגוש דן, במועדונים – בארבי, לבונטין 7, סאבליים, תאטרון תמונע, אוזן בר ואחרים. לעתים אני גם כותב, מנסה לתת ביקורת נכונה, תמציתית וראויה למופעים שאני מבקר בהם. כתבות נוספות מתפרסמות בבלוג של יובל אראל - http://yuvalerel.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירוע, ד, מוזיקה, תרבות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.