"יסמין הכחולה": סרט מבריק וחכם של וודי אלן

סרטו החדש של וודי אלן עוסק בתוצאות העגומות שיכולות להיגרם כשאנשים מסרבים להביט באמת הניצבת בפניהם. לקייט בלאנשט, גיבורת הסיפור, מגיע אוסקר על תפקידה כאשת חברה שאיבדה הכל – ונחושה לקום מהקרשים

Print Friendly

★★★★

חכם, מתוחכם ובעל סיכויים לזכות באוסקר או שניים. זהו סרטו החדש של וודי אלן, "יסמין הכחולה", העוסק בנפילתה ממעמד גבוה של אשת חברה, וחושף כיצד בעלה איבד את ההון שצבר עם השנים.

הלב נשבר. בלאנשט. באדיבות קולנוע לב

קייט בלאנשט ("ההוביט: מסע בלתי צפוי"), בעלת סיכוי ודאי להיות מועמדת ואף לזכות באוסקר כשחקנית השנה, מגלמת את ג'סמין, העושה את דרכה לסן פרנסיסקו לאחר שחייה התפרקו. היא לבושה במיטב מחלצותיה עם מזוודות תואמות של לואי ויטון, לאחר שפטפטה ללא הרף עם שכנתה לכיסא במחלקה הראשונה בטיסה. היא פשוט לא מפסיקה לדבר: כיצד הכירה את בעלה, האל (אלק בולדווין, "רוק 30"), בזמן שהשיר "בלו מון" ניגן ברקע, והיא גם לא מפסיקה לספק פרטים אינטימיים על חייה, כולל התרופות שהיא לוקחת.

ג'סמין נגעלת מן המראה של דירת אחותה, ג'ינג'ר (סאלי הוקינס, "איזה מין שוויון"), שעולמה הצנוע כולל שני בנים המתקוטטים ללא הרף ובן זוג מוסכניק, צ'ילי (בובי קנוויל, "אימפריית הפשע"). עוד מצטרף מדי פעם לתמונה, בעיקר ברצפי פלאשבק, הוא בעלה לשעבר של ג'ינג'ר, אוגי (אנדרו דייס קליי, "יפה בוורוד").

באופן מיידי, ממש בשנייה שהם נפגשים, ג'סמין וצ'ילי לא סובלים זה את זו. צ'ילי חושב שג'סמין מנצלת את ג'ינג'ר, כיוון שבעבר לא הקדישה לה דקה. ג'סמין חושבת שאחותה יכולה למצוא בחור הרבה יותר טוב מאשר איש הצווארון הכחול, ששותה בירה וצועק בעת משחקי פוטבול. מה שמשעשע, שג'סמין מגיעה בזמן הכי פחות טוב: צ'ילי וג'ינג'ר דנים לעבור להתגורר יחדיו, וכעת התוכנית צריכה להמתין.

מכאן בעצם נפתח הסרט, שמתאר את הדרדרות חייה של ג'סמין – תוך שהיא נחושה בדעתה לטפס חזרה בסולם החברתי, אם זה במציאת עבודה, השלמת השכלה, הכרת בן זוג ו/או כדורים. הסרט הבנוי מאינספור פלאשבקים ומראה את ג'סמין בארוחות ערב מפוארות, במערכת היחסים שלה עם בעלה ואף בפצחן של קשרים עם אנשים חדשים.

בשונה מרוב הקומדיות שיצר וודי אלן בשנים האחרונות, זוהי דרמה מסקרנת עם נגיעות קלות של הומור בלבד. הנושא רציני מאוד ועם השלכות ורמיזות לסיפורי חיים אמיתיים. ההברקה של אלן בכתיבת התסריט וכן בבימוי: אלן יודע אלו נקודות עלילה דרמטיות ניתן לספר בדיאלוגים כתובים למופת ואלו מהתרחישים חייבים להמחיש ויזואלית.

אופי השחקנים המגוון, בשילוב המשחק הנהדר של בולדווין, הוקינס, קנוויל ובראשם בלאנשט – מן המרשימים ביותר שנראים כיום בקולנוע. יש גם לציין לשבח את שחקני המשנה הנכנסים ויוצאים לאורך העלילה: פיטר סארסגארד ("The Killing") כדיפלומט נחשק והקומיקאי לואיס סי קיי ("לואי") כמושא האהבה של ג'ינג'ר.

"יסמין הכחולה" עוסק בתוצאות העגומות שיכולות להיגרם, כשאנשים בוחרים שלא להביט באמת העומדת בפניהם. וודי אלן יצר סרט עם הרבה הומור מבלי להיות קומדיה, אך גם שובר את הלב, מבלי להיות טרגדיה.

Print Friendly

על אודות שי שגב

שי שגב משמש כמבקר הקולנוע והטלוויזיה של מגפון. בעבר הרחוק למד קולנוע ותקשורת, ואף גמע קילומטראז' מכובד כבמאי ותסריטאי טלוויזיה. בשנים האחרונות משמש ככתב היין האלכוהול של Ynet, עורך מגזין יין וגורמה, מגזיני תעופה, תיירות ומלונאות מובילים. בעבר שימש כעורך הכלכלה והמזון של מגפון, עורך ראשי של מגזין הנדסת מים, כתב מסעדות ומבקר היין של ידיעות אחרונות, גלובס, מגזין Timeout ודרך האוכל. שגב כבר הספיק לכתוב ולערוך חלק מאתרי המזון, ביקורת המסעדות והיין המובילים בישראל, תוך היותו שופט יין ומזון בתחרויות בכל רחבי העולם. בזמנו הפנוי, מכהן כיו"ר ועדת היין של האקדמיה העברית ללשון. בזמנו הלא פנוי, משמש ככותב נאומים לבכירי ממשל ולראשי חברות בארץ ובעולם.
פוסט זה פורסם בקטגוריה ד, סרטים, תרבות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על "יסמין הכחולה": סרט מבריק וחכם של וודי אלן

  1. מאת שושי גל‏:

    אתמול בערב ראיתי את הסרט "יסמין הכחולה" ואולי "יסמין החולה".
    יסמין (הדמות) כל כך מייצגת בעיניי את אמריקה שאני מכירה, מה ששולט בכיפה הוא הרושם החיצוני והרבה "שאו" שאין מאחוריו תוכן ומהות.
    עולים מהר ונופלים מהר, מתרשמים מנצנצים, משמיעים אמירות שחוקות שאין בהן אמת ומתחלים להאמין בהטעיה פרטית (השגחה פרטית) שזה אכן העולם, עד שחוטפים את הסטירה.
    הסרט הוא בין טלנובלה מרוכזת לסיפור עממי שמשוחקת היטב עם מוסר השכל.