"תוכנית בריחה": שוורצנגר וסטאלון במותחן פעולה מבדר

אתם לא באמת הולכים לראות סרט פעולה עם סטאלון ושוורצנגר בגלל העלילה או איכות הדיאלוגים. לכן "תוכנית בריחה", פרק חדש בעלילות שני הגיבורים, יספק אתכם. לא פחות, אבל גם לא יותר

Print Friendly

[rating=3]

הסרט "תוכנית בריחה" מבוסס על שני גיבורי הפעולה של שנות ה-80 – ארנולד שוורצנגר ("שליחות קטלנית", "קונאן הברברי") וסילבסטר סטאלון ("רמבו", "רוקי").  התסריט אמנם רעוע והוא השריד האמיתי מאותו עשור, אך הסרט עשוי כמותחן פעולה מבדר.

נתחיל במחמאות למאמני הכושר האישיים, ואולי אף למנתחים הפלסטים של סטאלון – בן 67, ושוורצנגר – בן 66, שנמצאים כיום במעגל הבכיר ביותר של עולם הקולנוע. לשניהם יש משחקי מחשב על שמם, כסף, מוניטין ותהילה. לאחרונה הם נהנו ליצור את רצף סרטי "הבלתי נשכחים" (החלק השלישי ייצא במהלך השנה הקרובה), ועתה הם טובלים בימי הזוהר שלהם מלפני שלושה עשורים עם "תוכנית בריחה", אשר כנראה מסמן את הפרק הבא בקריירת הפעולה שלהם. עם זאת, בסרט יש ערך מוסף – הם לא רק מכסחים את האויבים שלהם ומנגחים בראשם את הרעים, הם משתמשים בראשיהם ומערימים על יריביהם.

עדיין בלתי נשכחים. שוורצנגר וסטאלון. התמונות באדיבות סרטי יונייטד קינג

במהלך הסרט, קהל הצופים יכול לצפות ללא מעט רגעים משעשעים לצפייה. זוג השרירנים נשאר כריזמטי כמו פעם, עם סרט קליל וכימיה יאה לסוגת ה"באדי מוביס", כשאין פה כינור שני. סטאלון נהנה מכמה תגרות בסגנון "רוקי" ושוורצנגר נושא בתותחים הגדולים כמחווה ל"קומנדו", ולו כדי להוכיח שעוד לא צריך להזמין חדר בבית האבות הקרוב לביתם.

בהתאם לעלילה, סטאלון מגלם את ריי ברסלין, מומחה אבטחת מבנים המוצא נקודה חלשה בכל כלא בעולם. בסיוע הצוות שלו, אביגיל (איימי ריאן, "ההחלפה") ומומחה המחשבים האש (ליהוק לא מוצלח של הזמר 50 סנט, "בגידה בין חברים"), אין שום מבנה שיכול לכלוא אותו. שותפו של ריי, לסטר (וינסנט ד'נופריו, "חוק וסדר: כוונה פלילית"), נהנה מעבודה טובה וממשכורת חלומית. ריי זוכה משותפו למשימה חדשה – לבדוק שכלא המכונה "הקבר" – הוא אכן בלתי ניתן לבריחה.

תגרות בנוסח רוקי. סטאלון

כצפוי, דברים משתבשים באופן מיידי. ריי זוכה למנהל כלא מנותק רגשית, הובס (ג'ים קביזל כארכי-נבל רגוע למדי, "הקו האדום"). הסגן שלו, דרייק (ויני ג'ונס, "סנאץ'") – סוהר שלא מוכן להסתיר את פניו מאחורי מסיכה מרושעת. הסוהרים בכלא עטויים בשריון שחור מכף רגל ועד ראש, ובהחלט נראים מפחיד, אך זה כלום לעומת "הקבר" עצמו, הסבוך בתאים שקופים מבודדים ובמצלמות מעקב בכל מקום. בבית הכלא, ריי מתחבר עם רוטמאייר (שוורצנגר), אסיר ותיק החושב שריי יסייע לו לפרוץ החוצה.

הבמאי מיכאל הפסטרום נוקט בגישה פשטנית לקטעי הפעולה, תוך שהוא שומר בתבונה על רגעי המתח האמינים לסיום. גימיק אחד שהוא משתמש, ישר על ההתחלה, היא יכולת הקריאה האדריכלית של ריי, שבו הוא מביט במבנה ומנתח נתיבי מילוט אפשריים, כאילו הבטנו על שרטוט.

מתוך ידע וניסיון מסרטי האימה והמותחנים הקודמים שלו, כולל "1408" ו"הפולחן", הפסטרום מצליח ליצור תחושה טובה של מתח בעלילה, והוא אינו נופל בפח של סצנות פיזיות: הקרבות של סטאלון ושוורצנגר מזכירים טנקים הפורצים דרך קירות, כך שאין לטעות בהם שהם נינג'ות (ראו סרטי קיאנו ריבס, "הנוקמים" ועוד).

אחת הבעיות בסרט היא אמינות הדיאלוגים, ולסטאלון אף הוענק יותר טקסט מאשר עשרים הסרטים האחרונים שלו יחדיו. חלק משורות המחץ, כאילו הוציאו אותן מפרסומות לאבקת כביסה: "ריי ברסלין מסוגל לברוח מכל כלא שעוצב על ידי בן אדם", וכן המשפט "אלה הסי איי איי – זה עולם של צללים", נשמע צולע לחלוטין. לעיתים קרובות מדי, הגיבורים משתהים בדיאלוגים שלהם, כאילו נותנים לקהל את הזמן להתאושש משורה שנונה, שלא תברחו באמצע "תוכנית בריחה".

אבל בואו נודה בעובדות: אתם לא באמת הולכים לראות סרט פעולה עם סטאלון ושוורצנגר בגלל העלילה או איכות הדיאלוגים. נהפוך הוא, הסרט מספק את כל מה שהייתם מצפים – לא פחות ולא יותר, ובשל כך, סבירות גבוהה שתאהבו את הסרט.

Print Friendly

על אודות שי שגב

שי שגב משמש כמבקר הקולנוע והטלוויזיה של מגפון. בעבר הרחוק למד קולנוע ותקשורת, ואף גמע קילומטראז' מכובד כבמאי ותסריטאי טלוויזיה. בשנים האחרונות משמש ככתב היין האלכוהול של Ynet, עורך מגזין יין וגורמה, מגזיני תעופה, תיירות ומלונאות מובילים. בעבר שימש כעורך הכלכלה והמזון של מגפון, עורך ראשי של מגזין הנדסת מים, כתב מסעדות ומבקר היין של ידיעות אחרונות, גלובס, מגזין Timeout ודרך האוכל. שגב כבר הספיק לכתוב ולערוך חלק מאתרי המזון, ביקורת המסעדות והיין המובילים בישראל, תוך היותו שופט יין ומזון בתחרויות בכל רחבי העולם. בזמנו הפנוי, מכהן כיו"ר ועדת היין של האקדמיה העברית ללשון. בזמנו הלא פנוי, משמש ככותב נאומים לבכירי ממשל ולראשי חברות בארץ ובעולם.
פוסט זה פורסם בקטגוריה ד, סרטים, תרבות, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.