"אי חתימה על הסכם שיתוף הפעולה המדעי עם האיחוד האירופי הוא צעד בלתי הפיך והרה אסון למדע הישראלי בפרט ולמדינה בכלל". כך מתריעה בפני ראש הממשלה, פרופ' רות ארנון, כלת פרס ישראל ונשיאת האקדמיה הלאומית למדעים.

דבריה של פרופ' ארנון מתפרסמים הבוקר, במסגרת גילוי דעת של האקדמיה הלאומית למדעים, בעקבות ישיבה מיוחדת של מליאת האקדמיה. בגילוי דעת של האקדמיה נכללת קריאה נחרצת לממשלת ישראל: "לעשות כל מאמץ להגיע להסכם עם האיחוד האירופי בעניין Horizon 2020, הסכם חיוני מאין כמותו לעתיד המדע בישראל. אי-הגעה להסכם תהיה מחדל לא-הפיך והרה אסון למדע הישראלי בפרט ולמדינה בכלל".

במכתבה מפצירה הנשיאה בראש הממשלה בנימין נתניהו לחתום לאלתר על ההסכם, ומתריעה בפני הסכנות הכרוכות באי חתימת ההסכם. המכתב וגילוי הדעת יוצגו בפני שר המדע, יעקב פרי  ויו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ משה גפני, בישיבה מיוחדת שתתכנס ביום רביעי הקרוב בכנסת בשעה 9:00, לצורך הגשת את הדו"ח הראשון המוגש מטעם האקדמיה הלאומית למדעים, על מצב המדע בישראל.

וכך כותבת נשיאת האקדמיה הלאומית לראש הממשלה: "כנשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ובמסגרת תפקידי האקדמיה על פי חוק – 'לייעץ לממשלה ולכנסת בכל נושא הקשור למדע וטכנולוגיה', הנני רואה חובה לעצמי לפנות אליך על מנת למנוע צעדים אשר עלולים לפגוע אנושות וללא תקנה בשיתוף הפעולה המדעי של ישראל עם האיחוד האירופי.

"כידוע לך בוודאי, ישראל שותפה במערך המדעי של האיחוד האירופי למעלה מחמש עשרה שנה. ההצטרפות למערך זה, בסוף שנות התשעים, היתה כרוכה בקשיים לא מעטים. כיום ישראל היא שותפה מלאה ושוות זכויות – המדינה היחידה מחוץ לאירופה שזכאית להשתתף כחברה שוות זכויות בפרוייקט. אם ישראל לא תחתום על ההסכם להמשך שיתוף הפעולה המדעי Horizon 2020 יהיה זה צעד בלתי הפיך, שיפגע ביכולת המדעית שלנו בעתיד הנראה לעין. אני חוששת שלא תינתן לנו הזדמנות שניה להתקבל במעמד דומה.

"השתתפות ישראל במערך המדעי של האיחוד כרוכה בתשלום נכבד, אך נתוני העבר מראים שהתקבולים המגיעים לישראל גבוהים בכ–50% מהתשלום שהיא משלמת", אומרת נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים. "אולם ברצוני להדגיש שאין מדובר בנושא הכספי בלבד. לכסף ניתן למצוא תחליף, אך אין תחליף לתועלת הנובעת משיתוף הפעולה המדעי עם האיחוד האירופי, הן של מוסדות המחקר והן של התעשיה עתירת הידע בארץ. החשיפה ההדדית של המערך המדעי והתעשיה בארץ למערך האירופאי מביאה ערך מוסף אשר לא יסולא בפז.

"שיתוף הפעולה המדעי והטכנולוגי מתבטא בעיקר בהקמת תאגידים המורכבים משותפים ממספר ארצות (בדרך כלל בין 4 ל – 10) העוסקים בפרויקט אחד. גם תעשיות משתתפות בפרוייקטים אלה, ובאמצעותם נחשפים מדעני ישראל והתעשיות שלה לכל מה שמתרחש באירופה. כמו כן, המדע והתעשיה הישראליים זוכים להכרה ע"י המערכת האירופאית בכללותה, ומעבר לכך ההיכרויות והקשרים הנוצרים מביאים לשיתופי פעולה שאין להם תחליף".

פרופ' רות ארנון ממשיכה וכותבת כי במכתבה בשנים האחרונות נפתח ערוץ נוסף באיחוד האירופי, עם הקמת 'מועצת המחקר האירופי' התומך בפרוייקטים של מדענים פרטניים על בסיס של מצוינות בלבד. קיימים שני סוגי מענקים – למדעים מבוססים ולמדענים בתחילת דרכם. אלה האחרונים מזכים את המדען הזוכה במענק של מיליון וחצי ארו לתקופה של חמש שנים, ועל ידי כך מאפשרים לו לבנות קריירה מדעית עצמאית. כמובן שמענקים אלה הינם נחשקים ביותר.

לאחרונה, לדברי פרופ' ארנון, התפרסמו התוצאות של השנה הנוכחית: בסה"כ הוגשו למועצת המחקר האירופי למעלה מ–3000 הצעות מחקר, מתוכן אושרו 289 – כלומר רמת זכיה של כ–9% בממוצע. מתוך 289 המענקים שאושרו, 32 הם של מדענים צעירים בישראל, דהיינו 12%! "אנו במקום שלישי אבסולוטית, לאחר בריטניה (60) וגרמניה (46)", כותבת נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים. "ארצות כצרפת, שווייץ, איטליה, הולנד וכל ארצות סקנדינביה – כולן מאחורינו. בהשוואה למספר התושבים אנו במקום ראשון! שיעור הזכיה הממוצע של ישראל הוא כ–60%, ונע בין 40% ל–70% במוסדות המחקר השונים (בהשוואה ל – 9% שהוא הממוצע האירופי).

"זהו הישג יוצא דופן ותעודת כבוד מרשימה למדעני ישראל הצעירים, שהם גם תקוותנו לעתיד", כותבת נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים. "הם זוכים להכרה ולהערכה ע"י עמיתיהם באירופה ולזה אין תחליף! אדוני ראש הממשלה, אין מדובר כאן בכסף בלבד, אלא ב'תחרות על האליפות' – ואי אפשר לעשות זאת ללא השתתפותנו במערך האירופאי. יתר על כן, הסיכוי לזכיה במענקים אלה הינו גורם מדרבן למדענים ישראלים מצוינים לשוב ארצה, וכך מעודד 'החזרת מוחות'.

"בעידן הנוכחי של 'כלכלת הידע' – ההצלחה הישראלית במסגרת האיחוד האירופי היא זאת שתבטיח את הישגי המדע והטכנולוגיה הישראליים בעתיד, וגם את התעצמותה הכלכלית. ישראל חייבת לחתום על הסכם Horizon 2020 כדי להישאר במשחק!", כותבת פרופ' רות ארנון. "בשם הקהילה המדעית בארץ אני מפצירה בך אדוני ראש הממשלה, ובממשלה לעשות זאת".

[related-posts]