טום ג'ונס בנוקיה: מרגש, מלטף, כובש

עם הלהיטים הגדולים ביותר והופעה מרשימה ומרגשת, כבש סר טום ג'ונס את הקהל הישראלי. כוכב אמיתי שלא יודע מה זה פלייבק, לא יודע מה זה איחור ולא יודע מה זה לא לתת כבוד לקהל. יובל אראל היה הלילה עם המלך ג'ונס הראשון בהיכל נוקיה בתל-אביב

Print Friendly

רוקנרול וריתמנבלוז הם המפתח במופע של טום ג'ונס, הערב בהיכל נוקיה בתל-אביב. כבר בשיר השלישי הוא זרק את הקהל ללהיט של כל הזמנים: כשהוא מנענע את האגן, ידו מונחת על אזור חלציו, ביצע ג'ונס את השיר "היא גברת".

אהבה ותשוקה. ג'ונס. צילום: יובל אראל

סר תומאס ג'ונס וודוורד או טום ג'ונס בשבילנו, זמר מוזיקת פופ ורית'ם אנד בלוז מחבל וולש באי הבריטי, התפרסם בזכות קולו המיוחד והופעתו הראוותנית הגברית. ג'ונס פרץ את גבולות האנונימיות העולמית בשנת 1965 עם הסינגל "It's Not Unusual",  שהפך ללהיט באנגליה ומעבר לים בארצות הברית.

עם שורה ארוכה של להיטים מהסוג "אולד סקול" של שנות השישים ותחילת השבעים הוא כבש את מצעדי הפזמונים ברדיו ואף בטלוויזיה, יש המשווים את ג'ונס לכוכב נוסף בן דורו – אלברט המפרדינק, בזכות הסגנון והמראה החיצוני של גבר חשוף חזה בעל פאות מרשימות.

בשלהי שנות השמונים עשה ג'ונס סוויטץ' מסויים בגישה לפזמונים והחל לבצע סדרה של גרסאות מחווה מחודשות ומאתגרת למספר להיטים של מוזיקאים יותר צעירים, אקט שהמשיך להשאירו תחת אור הזרקורים ולחזור להיות כוכב במועדוני ריקודים.

נוטף נוסטאלגיה. ג'ונס. צילום: יובל אראל

עם שורת תארי כבוד, המרשים מכולם, תואר האצולה "סר" שהוענק לו בידי מלכת בריטניה, הוא ניצב בשורה אחת עם מוזיקאים מכובדים בני ארצו כפול מקרטני ואלטון ג'ון, עם קרוב לשלושים אלבומי אולפן, כמה אוספים וקרוב לעשרים אוספי וידיאו מרשימים.

לפיכך אין פלא שהמופע של סר טום ג'ונס בנוקיה הוכרז כסולד אאוט זמן רב לפני המועד – וההפקה הוסיפה תאריך נוסף יומיים אחרי. היכל נוקיה מלא, זאת אומרת 7,500 צופים ששילמו בין 1,800 שקל לשורות הראשונות ועד 250 בשיפולי היציעים העליונים.

כל הלהיטים. ג'ונס. צילום: יובל אראל

ההרכב המלווה את טום ג'ונס מתחיל לנגן את "Evil” של צ'סטר ארתור "Howlin' Wolf" ברנט, ומעמיד את הקהל בדיוק במקום שהוא צריך להיות, גבירותי ורבותי זהו סר טום ג'ונס, מלך הפופ, הנשמה והרנ'בי.

מי שישב עם ג'ונס על הסט ליסט של המופע עשה עבודה מדהימה. לקראת המופע עברתי על רשימות שירים שג'ונס נהג לבצע במהלך המופעים האחרונים שלו השנה. יותר חומרים חדשים, במיוחד מאלבום ה"גוספל", שהוציא בשנת 2012. אבל עבור הקהל הישראלי שובצו במופע הנוכחי רק יהלומים, הלהיטים הכי גדולים של טום ג'ונס, משנת 1965 ועד עתה.

השיר הבא זה סיפור. כתב אותו רנדי ניומן בשנת 1966 עבור אריק בורדון, ההוא מהחיות, הביצוע הכי מפורסם שלו שייך להרכב האמריקנה Three Dog Night's, כן אני מדבר על "Mama Told Me Not to Come”. הערב הזה הולך להיות מתובל כמו שצריך. את השלישי, כמו שאמרנו בפתיח, לוקח ג'ונס בהליכה הידועה שלו עם כף היד על אזור חלציו "she's a woman”.

עכשיו מגיע הרגע לצ'אט הראשון עם הקהל – שלום שלום ומה נשמע, ואין זו פעם ראשונה של ג'ונס בישראל, הוא כבר הספיק לבקר כאן בשנת 1997. הזמר בעל הקול האדיר יודע היטב מה הקהל שלו אוהב והוא ממשיך עם סט נוסף של שירים, שכולל חומרים מאלבומיו האחרונים –  Hit or Miss מהאלבום Spirit in the Room  ו don't nock מהאלבום Praise & Blame

רומנטיקן בלתי נלאה. ג'ונס. צילום: יובל אראל

אבל זה לא הכל. ג'ונס חוזר לקופסת הלהיטים הגדולה שלו, לחומרים שהקהל הישראלי הגיע למענם, ללהיטי כיתה ד' שלהם, הסלואים, השייקים. עם הלהיט Green Green Gras הוא מעורר צמרמורות בגברים בקהל ועם הריקוד הצמוד Fall in Love הוא מעביר את הצמרמורת לנשים, אמהות ואבות, סבתות וסבים, שנזרקים באחת לימים אחרים, כאשר רקדו במסיבות סלוניות עם בת הזוג הראשונה, סוג של אסקימו לימון מדור יותר צעיר.

ואז מגיע אחד מרגעי השיא במופע כאשר הגיטרה הספרדית מתחילה את הקדימון הלטיני של .Delilah הקהל הזה, שחלקו שילם הרבה עבור הזכות לשבת ממש מול הבמה, נכנס להתלהבות ומצטרף לשירה. והנה היידישע מאמע, אוי הנשים כאן נאנחות כאילו הסבתא שלהן ירדה מהשמיים לערוך קידוש או למזוג להן מרק עוף זך עם גזר ופטרוזיליה.

יודע מה הקהל שלו אוהב. ג'ונס. צילום: יובל אראל

וכעת מגיע השלב הסקסי, הסקסי באמת, "פוסי קאט", "סקס בומב", ו"הכובע מעל", שלושה להיטים מלאים בדבר הזה הנוטף אהבה, תשוקה וחרמנות אין קץ. כל זאת על מנת ללכוד את הקהל שוב באחד הלהיטים הראשונים שלו, אפשר לומר הראשון ראשון חביב – It's Not Unusual, שפרץ את גבולות הממלכה הבריטית וכבש בסערה גם את מצעדי ההשמעות בארצות הברית, אז, בשנת 1965, כשרשות השידור הבריטית עוד עשתה לו פוזות.

את ההדרן המלא במילים המתלטפות עם הקהל סוגר סר טום ג'ונס עם השיר הראשון שהביאו אל הדור הצעיר של העת האחרונה – Kiss, במקור של פרינס. אכן תמורה מלאה מכוכב אמיתי שלא יודע מה זה פלייבק, לא יודע מה זה איחור ולא יודע מה זה לא לתת כבוד לקהל. אם אתם יכולים, רכשו כרטיסים למופע הנוסף ביום שני. חוויה.

Print Friendly

על אודות יובל אראל

הייתי שם - כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם - בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון (למעט מקהלת הצבא האדום). כיום אני מתעסק בצילום תמונות סטילס וקטעי ווידיאו בהופעות, מופעים, במיוחד בסצנת האינדי בגוש דן, במועדונים – בארבי, לבונטין 7, סאבליים, תאטרון תמונע, אוזן בר ואחרים. לעתים אני גם כותב, מנסה לתת ביקורת נכונה, תמציתית וראויה למופעים שאני מבקר בהם. כתבות נוספות מתפרסמות בבלוג של יובל אראל - http://yuvalerel.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירוע, ד, מוזיקה, תרבות, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.