היום זה כבר רשמי. הממשלה אישרה הבוקר פה אחד את מינויה של ד"ר קרנית פלוג לתפקיד נגידת בנק ישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: "לקרנית פלוג יש רקע וניסיון מתאימים והיא ממלאת את תפקידה בחודשים האחרונים בצורה טובה מאוד. לצד זה שאנו מנווטים בהצלחה את הכלכלה הישראלית מול המשבר העולמי, צריך לוודא שההנהגה הכלכלית של ישראל ממשיכה לקדם את הצמיחה והתעסוקה, להגדיל את הייצוא ולהוריד את מחירי הדיור. אנו מאחלים לקרנית פלוג בהצלחה".

לאחר התנגדות עיקשת שנמשכה כמעט ארבעה חודשים הסכים בשבוע שעבר נתניהו למינויה של פלוג לנגידה הבאה של בנק ישראל. זאת, לאחר ששלושת המועמדים לתפקיד, צבי אקשטיין, מריו בלכר וויקטור מדינה עברו את מסלול המכשולים של ועדת טירקל. בכך תהיה פלוג האישה הראשונה שתשמש בתפקיד זה בבנק ישראל.

תפקודה המוצלח

בכל התקופה שבה שמשה פלוג בתפקיד מ"מ נגיד בנק ישראל, היא המשיכה לנהל את המדיניות המוניטארית של בנק ישראל והפגינה עצמאות בקבלת החלטות. כמו למשל הורדת הריבית מ-1.25% ל-1%, בניגוד לרוב התחזיות ולמרות ששני חברים בוועדה המוניטארית התנגדו להחלטה. תפקודה המוצלח כממלאת מקום הנגיד היו לטובתה, ונתניהו הסיר את התנגדותו למינויה.

שכר מינימום ועוני

היא עובדת בבנק ישראל 25 שנים, מתוכן שימשה 10 שנים כמנהלת המחקר בבנק וכשנתיים משנה לנגיד וחברה בוועדת המוניטארית ובמועצה המינהלית. תחום מחקרה של פלוג נוגע בנושאים מקרו כלכליים כמו שוק עבודה, שכר מינימום ועוני, וכנראה שבתקופת כהונתה תיתן פלוג לנושאים אלו משקל רב בהחלטותיה.

האתגר – שער החליפין

האתגר המרכזי של הנגידה פלוג הוא ללא ספק שער החליפין. על בנק ישראל לנקוט פעולות דרמטיות על מנת להחליש את השקל. התחזקות השקל פוגעת אנושות בכלכלה הישראלית ולכן זוהי משימה שחייבים להצליח בה. מנגד שימוש בנשק ההפחתה בשער הריבית (שלא עזר כמעט) עשוי עוד יותר לנפח את שוק הנדל"ן.

מדיניות רכישת דולרים

השקל, שהוא המטבע החזק ביותר השנה בקרב רשימה של 31 מטבעות עיקריים, עלול לפגוע בצמיחה של ישראל, שהיא כלכלה מכוונת יצוא. הערכה היא שבטווח הקצר לא נראה השפעה מידית על הדולר מאחר והוא מושפע בעיקר מהנעשה בעולם, אלא אם פלוג תחליט על מדיניות רכישה מהירה ואז נראה את הדולר עולה לעומת השקל. ואכן, מאז שסטנלי פישר פרש מתפקידו, הגבירה פלוג את מדיניות רכישת הדולרים, במטרה לעצור את התחזקות השקל. הבנק גם הודיע כי הוא מתכוון לרכוש בשנה הבאה 3.5 מיליארד דולרים, לעומת כ–2.1 מיליארד דולרים השנה, כדי להתמודד עם ההשפעה של הפקת גז טבעית. בחודש ספטמבר, הבנק רכש כ-600 מיליון דולרים יותר ממה שהיה דרוש לקיזוז.