שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, השמיע דברי התקפה נוקבים, על משרד האוצר, בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. דברי השר יעלון נשמעו בדיון שערכה הוועדה בנושא גיבוש הסדר שכר לחיילים בשירות קבע.

"לצערי כשר בממשלה אני בוש ונכלם שבתוך המערכת הממשלתית יש אי עמידה שיטתית בהסכמים", אמר השר יעלון. "זה הפך לשיטה וזה עניין שחייב להיות מלובן בממשלה. כאשר אינך יכול להיות בטוח שהסכמים שאתה חותם עליהם יתקיימו, וכשמילה היא לא מילה, אז כך קשה לנהל ממשלה או מדינה. זה המצב כעת עם האוצר.

"אנחנו מדברים על הסכם מלפני שלוש שנים, ולנסות לחבר אותו לדיון התקציב הנוכחי זה ניסיון נואל", אמר שר הביטחון. "זו פשוט הפרה בוטה של הסכם והתחייבות. הסכם חתום. גם עם תע"ש ראינו: אחרי עבודת מטה של שנה אנחנו מגיעים להפרטת תע"ש וברגע האחרון תירוצים מתירוצים שונים כאילו שום דבר לא קרה והכול פתאום קשור לתקציב הביטחון.

"תמיד תוקפים את כוח האדם בצה"ל. למה? כי אפשר. אין ועד, אין הסתדרות, אז אפשר להתנפל. אני אחראי לכוח האדם בצה"ל. הרמטכ"ל אחראי. אנחנו לא ניתן שיתנפלו", אמר שר הביטחון. "הנושא הזה נמאס עליי. לא יכול להיות שלא עומדים בהסכמים ושהאוצר יתקוף באופן לא מוצדק את אנשי הקבע. נמאס מזה. האוצר לא מממש הסכמים בניגוד לכל כללי מנהל ומשילות תקינים.

"שמענו פה מהאוצר מריחה, כי עכשיו זה פתאום קשור לתקציב הביטחון. הדיון על תקציב הביטחון לא התחיל לפני שלוש שנים. זה עוד תירוץ כמו תירוצים שהיו ויהיו. כמו הכותרת שתהיה מחר נגד משרתי הקבע. כי האוצר מרגיש שאפשר לתקוף את ציבור משרתי הקבע בכל מקום. 4500 אנשי קבע ואזרחים עובדי צה"ל הולכים לפרישה. באיזה מגזר אפשר לעשות את זה? אני רואה עצמאי אחראי לייצג את משרתי הקבע. אני יכול להפקיר את משרתי הקבע בידי האוצר?

"אני נזהר בכבודם של הפקידים", המשיך השר יעלון ותקף. "יש להם שר. שאלתי קודם איפה הוא כאן? לא יכול להיות שפקידים ינהלו את האוצר ולא יכול להיות שפקידים ינהלו את המדינה. בשביל זה יש להם שר. ואני אומר לכם באחריות, זו שיטה לא לקיים הסכמים. וזה נעשה באופן גס מול מערכת הביטחון כי מערכת הביטחון היא מערכת אחראית. כשאני מתחייב למשהו או הצבא מתחייב למשהו אנחנו עומדים בזה. יש לי רשימה של הסכמים שנחתמו בשנים האחרונות ולא מקוימים.

"האיומים לא תמו", אמר שר הביטחון. "הם השתנו – ומה שיש לנו היום במערכת הביטחון נובע קודם כל מהאיכות האנושית. ואם לא נדע לגייס אלינו את האנשים הטובים בעל המקצועות, גם בשדה, אז זו פגיעה מהותית בביטחון וגם בכלכלה. אז להשתלח במשרתי הקבע כפי כמו שמשתלחים לאורך שנים – זה לא רק הפקידות הזו וזה לא רק השר הזה – ולתאר את משרתי הקבע כמי שגוזל את הקופה הציבורית, חובתי היא להגן עליהם ולכן אני כאן".

גם יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ח"כ חיים כץ (הליכוד), לא עשה הנחות למשרד האוצר.  הוא תקף את פקידי האוצר והאשימם כי הם "מתנהגים כמו בריונים" וכי הם " לוקחים את משרתי הקבע בשבי ודורכים עליהם" – כל זאת, בשעה ש"אפילו לנהל קיוסק הם לא יודעים וסנדביצ'ים הם לא יודעים למכור".

כץ, האשים את האוצר כי התחייב לפני שלוש שנים לייצר תוך שלושה חודשים הסכם עם מבנה שכר ואופק קידום חדשים למשרתי הקבע. "ההסכם הזה טרם נחתם", האשים. "בינתיים, רבע מאוכלוסיית משרתי הקבע מקבלת השלמת הכנסה. בגיל 53 הם יקבלו פנסיה של 3,000 שקל והם יחטטו בפחים".

סגן הממונה על התקציבים, מאיר בינג, טען בתגובה: "מי שלא מקיים הסכמים הוא משרד הביטחון. שר הביטחון הצביע בעד תקציב הביטחון בממשלה וגם בכנסת. עכשיו משרד הביטחון מנסה לפתוח את התקציב בדרישה לקבל מיליארדים מכיסו של הציבור בישראל".

הממונה על השכר באוצר, עו"ד קובי אמסלם, הודיע בדיון כי ההסכם אמור לעלות לאישור הממשלה. "השכר ייקבע במקשה אחת עם כלל תקציב הביטחון עליו מחליטה הממשלה מדי שנה", אמר. :הלכנו יד ביד עם צה"ל וכלל הגורמים המעורבים, אנחנו לא אטומים".