ההון והשלטון

יום ג', כ"ט באוקטובר, שמונה בערב, וכיכר רבין מלאה חולצות ורודות זרחניות. 20,000 משתתפים לפחות עומדים לזנק ל"מרוץ הלילה של תל-אביב". פעם קראו לזה "מרוץ הלילה של נייקי". לאן נעלמה נייקי? אז נייקי לא נעלמת כל כך מהר. נייקי היתה שם בכל חולצה, בכל מספר, בכל מאווייה ובכל מאודה. אז מה היא הסמנטיקה הזאת? שאלה. כנראה שהחיבור בין הון (נייקי) ושלטון (עיריית תל אביב) מעולם לא היה אמיץ כל כך, אך בשם הממלכתיות יצא השם המפורש של המממן משם המרוץ. אל דאגה. למרתון תל אביב הממשמש ובא יש כבר שם: "מרתון סמסונג תל אביב". נרגענו. סיכם יפה את הנקודה ראש העיר רון חולדאי: "אני רצתי לפני שבוע ואתם תרוצו עכשיו".

צפוף, אבל פחות

20,000 איש רצים זה רעיון גרוע ומסוכן. מה עושים? מדרגים. בעת ההרשמה נשאל הנרשם לגבי תוצאתו המשוערת. חמישה זינוקים דורגו, על פי ההצהרות ההן. משהו כמו 4,000 רצים במקצה. בין המקצים נמתחו 15 דקות כך שהטור נמתח על פני מרחק רב וטוב שכך. הח"מ זינק בדרוג האחרון. הוקפתי ברצים חובבים שכמותי והריצה התנהלה על מי מנוחות בדרך כלל. מראה הנהר הזרחני המטפס על גשר רוקח הרהיב את העין. יכול להיות שיש טכנולוגיה לצלם את המראה הזה. וואו.

רובוט

שככה יהיה לי טוב: בכיכר הסתובב חופשי רובוט ענק, 3-4 מטר גובהו, מכוסה אורות וצבעים ואוחז בידו שני אקדחי עשן ואור. אילו הייתה לי מצלמה או טלפון בטח הייתי מצלם אותו. כמו כולם. לא כל יום אפשר לצלם חי-זר בכיכר העיר. חיפשתי את לוחם החייזרים אך כנראה שהחולצה הוורודה לא התלבשה עליו כל כך טוב.

קונפטי וסכרין

זינוק מתוק מאוד ומרהיב עין עם עשן וקונפטי. שבגני הילדים בימנו מפוצצים פיניאטה של קונפטי וממתקים בימי הולדת, רק טבעי הוא שאלפי רצים בחולצות ורודות יזנקו מענן קונפטי צבעוני. טוב שיצרן המים חילק כמה מאות אלפי בקבוקי מים, אחרת רמת הסכרין הייתה יכולה לעלות לרמות המסוכנות באמת.

לב ונחישות

כשנפגשים כל כך הרבה רצים באירוע אחד תמיד בולט מי מהם לעין ונוגע גם ללב. הם זוג. הוא המאמן שלה. היא יושבת בכסא גלגלים. חולצת מרוץ ורודה, מספר וחגורת בטיחות. הזוג הזה רץ את מרוץ הלילה של תל אביב. הם התאמנו למרוץ הזה וזה שיא האימונים. לנחישות אין גבול ואין קצה. לדעתי הם רצו יותר מהר ממני ואם לי היה צפוף אז להם? הם הזכירו לי את השורה:

"הוא דחף ברגל את כסא הגלגלים
אפילו לא רטן
הוא דחף ברגל אלף שלוש מאות מילין" (פנקס הקטן, מילים: דן אלמגור)

תשואות

הרבה הרבה השקיעו בנייקי בהגברה ובמוזיקה. עד הקילומטר ה-6 סימן DJ  את המרחק. גם שלט אורות גדול במיוחד בישר על המרחק. בהמשך פנה המרוץ לתוך פארק הירקון וכמות המוזיקה גדלה מאוד ותחת כל עץ רענן ניצב לו רמקול אימתני. הדבר הגיע לשיא בסרט וידאו שהוקרן על חלקו התחתון של "גשר ראש ציפור". במיצג הווידאו הזה, שנראה כאילו התגנב מתוך המוזאון ופרס עצמו על הגשר, נראה ונשמע היטב קהל מריע: תשואות תשואות תשואות. ככה עוד לא קרה לי.

הפתעה

סיום מאוד מואר ומאוד צבעוני בפארק גני יהושע והופעה מצוינת של להקה שלא הכרתי: The perfect young. אם גם אתם לא מכירים אותם אז אספר לכם כי הסולן שלהם הוא עברי לידר וכל היתר נראים תוצרת חוץ והם מוכרים כ-TYP. אם יוצא לכם לראות אותם, לכו על זה.

עוד שבועיים "רצים בצבע" – מרוץ חברתי בסימן 40 שנה למלחמת יום הכיפורים. אותו מקום בצבע אחר לגמרי. להתראות.