(אזהרת ספוילר למי שלא צפה בסרט יסמין הכחולה)

יסמין איננה כחולה, היא עצובה (Blue), ואילו מפיץ הסרט היה מתעכב על המשמעות, אולי היה מכנה אותה "יסמין החולה". כי יסמין חולה במחלה שכיחה, למרבה הצער, המחלה של חיים שלמים בזיוף והעמדת פנים, עצימת עיניים וסירוב עיקש לפקוח אותן. וודי אלן משכיל בגאוניות קולנועית להציג לנו תמונה חסרת רחמים של תהליך ההתפרקות של אשה שעולמה קורס סביבה והיא מסרבת בנחרצות לראות את המציאות ונאחזת בשרידי התפאורה של ההצגה שהיא ובן זוגה בנו יחדיו. 

אבל וודי אלן כנראה נחל אכזבות קשות מפסיכולוגים, שכן הסרט מסתובב במעגלים של ייאוש שהולך ומעמיק ואין נחמה. נראה שלגיבורה (קייט בלנשט הראויה לאוסקר) אין מוצא ואין דרך להיחלץ נפשית מהבועה של תהילת עברה ולהישאר שפויה מספיק כדי להתמודד עם החיים שאחרי.

כאן נפרדות דרכינו, וודי. עם כל ההערכה לאסתטיקה של היאוש, אני מעדיפה להאמין שניתן לטפל במשברי התפכחות מהסוג הזה. כוונתי למצבים שאינם נדירים, שבהם משפחה הנשענת על גבר מצליח, שמרעיף שפע על אשתו וילדיו, מתחילה לקרוס עסקית וכלכלית. ואז כל המשפחה עומדת במבחן קשה של התמודדות עם שינוי ומעבר מצורת חיים של שפע, נינוחות כלכלית ואולי גם התנשאות וזחיחות – לחיים במציאות של מעמד נמוך יותר, עם כל ההשפלה והכאב הכרוכים בכך.

האתגר הוא קודם של כל הגבר

האתגר הוא כמובן לא רק של האשה, שנאלצת להיחלץ מחיי הנוחות וחוסר המעורבות שלה בעסקי בעלה. האתגר הוא קודם של כל הגבר. בסרט של וודי אלן, הגיבור אינו מסוגל לעמוד בפני הבושה, ההשפלה ואולי גם הזעם על קריסתו (אלק בולדווין המתוק, למה הוא תמיד משחק גברים כאלה?). ואכן, דמותו של הגיבור, המבוססת על הפושע מיידוף, חוטאת לא רק בקריסה כלכלית אלא בשרשרת של הונאות ובגידות בקנה מידה אחר.

אבל סיפורים דומים – בקנה מידה אנושי יותר – מתרחשים יומיום, וראוי להכיר אותם ולהבין את הפסיכולוגיה שעומדת מאחורי זוגיות כזאת, של זה שמסתיר ושל זו שלא רוצה לדעת מה קורה בבנק ובמשרד שלו. לא מעט מקרים של התאבדות אצל גברים קשורים במשבר מהסוג הזה, כשהוא מגלה שמצבו המקצועי והכלכלי מתרסק, או רגע לפני התרסקות, הוא לא מאמין שיוכל לעמוד מול הפנים המאוכזבות של אשתו, ילדיו, ושאר סביבתו החברתית, ולוקח את חייו בידיו. ידועים המקרים הרבים של תקופת השפל בארה"ב בהם אנשים קפצו אל מותם בשל התרסקות כלכלית.

הפסיכולוגיה תכנה זאת "משבר נרקסיסטי" – אדם שרגיל להישען על ההצלחה חווה התרסקות של ערכו העצמי וחש שלא יוכל להמשיך את חייו בלי המעטפת הזוהרת של הצלחה, עושר וההערכה של סביבתו. בשל הסכנה הגדולה למעשים אימפולסיביים, כמו זה של גיבור הסרט, חשוב להכיר קצת את הדינמיקה ואפשרויות הטיפול במצבים אלה.

המפתח העיקרי הוא, כמובן, המפגש עם המציאות בעיניים פקוחות. אך כיצד עושים זאת, אם כל מערכת החיים מושתתת על עצימת עיניים והערצה עיוורת?

להתמודד מההתחלה עם המשבר כאירוע ששייך לכולם

במצבים כאלו אני מאמינה שמתאים ביותר לגשת לטיפול זוגי או משפחתי, כדי להתמודד מההתחלה עם המשבר בתור אירוע ששייך לכולם. כי להיות "מפרנס יחיד מצליח" זה תפקיד שהוא חרב פיפיות – הוא מחזיק מצד אחד את כל התהילה וההצלחה ומצד שני את כל תחושת האחריות, האשמה והכישלון. החלוקה הנוקשה של אחד מפרנס ואחת שנהנית מהפירות מתאימה אולי לשני בני הזוג בתקופות של שלווה ושפע. היא מוקירת תודה ומספקת לו את הצורך שלו בהערכה, הערצה ונותנת טעם לכל מאמציו, והוא עוטף אותה בביטחון ובשפע שהיא זקוקה להם ונהנית מהם.

בלי לשפוט זוגות כאלה מבחינה ערכית או פמיניסטית, זוגיות כזו יכולה להיות מאוזנת ולהעניק הרגשה טובה לשני הצדדים ולילדיהם. אך לא כל הזוגות דומים. בתוך הקטגוריה הזו יש זוגות שמודעים לחלוקת התפקידים ובמקביל יודעים שהם ביחד לטוב ולרע, לגבר יש אמון שאשתו היא חברה טובה ותמשיך להיות לצידו גם בימים קשים יותר, ולאשה יש ביטחון ביכולתה לעבור מתפקיד "האשה של" לחיפוש פתרונות והתמודדות עם המציאות המחוספסת.

לעומת זאת, בתוך עולם הזוגיות הזה, יש הרבה זוגות שאוחזים שניהם בצורך עמוק לחיות באשליה ומאוד מאוד חרדים להעמיד את עצמם ואת בני זוגם במבחן. הכוונה לזוגות שבהם הגבר המצליח בטוח שאוהבים אותו רק מסיבות תועלתיות, בשל מה שהוא מספק, ולא עבור מי שהוא. והאשה בזוגות כאלה אכן שוקעת ברגשות של חוסר ערך וחולשה, ומאבדת במהלך השנים את הביטחון והגמישות לצאת מהנוחות המוכרת ולהירתם להתמודדות עם קשיים. 

לרוב, אנשים כאלה מתחברים מלכתחילה לקשר שיש בו הרבה ניתוק ופחד מהתמודדות עם היבטים של המציאות. היא מחפשת מראש חיים שבהם תוכל להסתתר מדרישות המציאות, כמו לימודים, קריירה, התמודדות עם החיים בכלל. והוא שואף לחיות בעולם של אשליית גדלות, בוחר מראש באשה שמאמינה בו ותלויה בו, הרבה יותר ממה שהוא באמת יכול לשאת. התלות שלה בהצלחה שלו, והעיוורון שלה לדעת מה מתרחש אצלו, הופכים עם השנים לנטל עבורו. הוא פוחד לאכזב עד לממדים של איבוד של שיקול דעת. באופן לא מודע הוא בטוח שהוא והכסף שלו הם אחד, ואין לו שום "תכנית מגירה" כיצד להישאר בחיים ולשמור על יחסיו עם משפחתו גם בימים של ירידה כלכלית.

משפט הקסם "אני איתך, בטוב וברע"

יתרונות הטיפול הזוגי/משפחתי, כאמור, שהם מאלצים את בני הזוג לשתף פעולה ולצאת יחד מהבועה. כשזוג כזה יושב יחדיו בחדר, הם יכולים להרגיע את הפחד העיקרי – הפחד שהכל מתפרק. היא יכולה למצוא בתוכה כוחות לתמוך ולומר את משפט הקסם "אני איתך, בטוב וברע" והוא יכול לרדת מהפנטזיה שכל ההצלחה והכישלון על כתפיו ולבקש עזרה, ממנה, מילדיו הגדולים ומהסביבה בכלל.

לא פעם הפחד לחשוף את הכישלון אצל אנשים שרגילים להפגין הצלחה הופך לכדור שלג, של הסתרה, שקרים, ולעתים גם אלימות, דיכאון, שימוש באלכוהול, סמים וכאמור – גם סכנת התאבדות. את יסמין אולי כבר אי אפשר להציל, העוולות שבעלה גרם לה היו באמת גדולים מלהכיל, אבל יש בקרבנו הרבה נשים וגברים שמתמודדים עם המחיר הכבד של הבושה והפחד לחשוף כשלונות בפני היקרים להם. את אלה אפשר לחזק וללמד כיצד לצלוח ים סוער ביחד. 

[related-posts title="מאמרים נוספים"]

__________________________________________________________________________________

• עירית קליינר-פז, פסיכולוגית קלינית,  מטפלת זוגית ומשפחתית, דוקטורנטית במסלול לפסיכואנליזה ופרשנות, בר אילן

אפשר לשלוח לעירית שאלות בנושא יחסים, ואולי נוכל להתייחס אליהן כאן. לצערנו, לא יתאפשר לנו להשיב לכל שאלה.

• האתר של עירית פז