נתניהו: ריכוזיות קרטליסטית של בעלי הון פרטיים מונעת תחרות

ראש הממשלה אמר את הדברים בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה. "הקרטלים האלה עושים יד אחת עם פקידות ועם חוקים ועם ביורוקרטיה ועם כל מיני הסברים וכל מיני אמירות, לכן החלטתי לפני שנים אחדות, בקדנציה הקודמת, להקים ועדת תחרותיות. לפני ההפגנות, לפני טרכטנברג. אני רוצה תחרות. אני לא רוצה מונופולים – לא ממשלתיים, לא הסתדרותיים ולא בסקטור הפרטי"

נתניהו: ריכוזיות קרטליסטית של בעלי הון פרטיים מונעת תחרות

ראש הממשלה אמר את הדברים בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה. "הקרטלים האלה עושים יד אחת עם פקידות ועם חוקים ועם ביורוקרטיה ועם כל מיני הסברים וכל מיני אמירות, לכן החלטתי לפני שנים אחדות, בקדנציה הקודמת, להקים ועדת תחרותיות. לפני ההפגנות, לפני טרכטנברג. אני רוצה תחרות. אני לא רוצה מונופולים – לא ממשלתיים, לא הסתדרותיים ולא בסקטור הפרטי"

"אנחנו גם מדינה קטנה יחסית ואנחנו צריכים להביא לצמיחה ולשגשוג של שמונה מיליון בני אדם, מחר זה יהיה עשרה מיליון. זה לא מאה מיליון וזה לא שלוש-מאות שלושים מיליון", הסביר אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה וציין כמה תחומים שלדעתו יישומם יאפשר להגיע ליעדים האלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. התחרות האמיתית מבטיחה חלחול היתרונות של המוצרים והשירותים לרמה של האזרח הפשוט. (צילמה: ציפי מנשה)
התחרות האמיתית מבטיחה חלחול היתרונות של המוצרים והשירותים לרמה של האזרח הפשוט. נתניהו (צילום: ציפי מנשה)

ראש הממשלה ציין, כי "תחרות אמיתית מבטיחה גם את חלחול היתרונות של המוצרים והשירותים לרמה של האזרח הפשוט, ודווקא לשכבות הנמוכות יותר שהן תלויות הרבה בהוצאה, כך שהם יכולים לקנות מוצרים או שירותים במחיר זול יותר – להם זה הרבה יותר חשוב מאשר לשכבות העשירות יותר, ולכן התחרות זה כלי גם כלכלי וגם חברתי ראשון במעלה.

"מה מונע את התחרות במדינות שונות כולל במדינתנו. הריכוזיות הייתה לפעמים ריכוזיות ממשלתית, אחר כך הייתה ריכוזיות הסתדרותית ואחר כך הייתה ריכוזיות פקידותית – שילוב של הדברים האלה, אבל יש גם ריכוזיות קרטליסטית או מונופוליסטית של בעלי הון פרטיים. אני מאמין באנשי עסקים, אני מאמין שהקטר הוא המנוע שלנו, זה הסקטור הפרטי. אני מאמין בעסקים קטנים שאנחנו צריכים לדאוג לרווחתם ולעזור להם. אבל בכל מדינה, וזה נכון גם במדינה שלנו, השתרשו קרטלים – הקרטלים האלה עושים יד אחת עם פקידות ועם חוקים ועם ביורוקרטיה ועם כל מיני הסברים וכל מיני אמירות, לכן החלטתי לפני שנים אחדות, בקדנציה הקודמת, להקים ועדת תחרותיות. לפני ההפגנות, לפני טרכטנברג, זה התפיסה שלי, אני רוצה תחרות. אני לא רוצה מונופולים – לא ממשלתיים, לא הסתדרותיים ולא בסקטור הפרטי.

"אם אני מפריט, אני רוצה להפריט לתוך תחרות, ותחרות כמה שיותר. כדי להבטיח את זה אנחנו מעבירים עכשיו את חוק התחרותיות, אני מפנה את תשומת לבכם לספר חשוב של כלכלן איטלקי שיושב באמריקה היום בשם Luigi Zingales, והוא באמת עושה את ההבחנה שאני עושה אותה במה שהוא קורא – pro-market ו-pro-business.

pro-market זה אומר גם העסקים וגם הצרכנים, ו-pro-business נוטה להתגבש סביב עסקים גדולים שאין לי שום דבר נגדם, אבל בוודאי אם הם מתחילים לחצות את הקו של קרטלים ומונופולים יש לי הרבה מאוד נגדם. עכשיו אני מנסה לפתוח את השוק לתחרות, גם לתחרות בייבוא וגם לתחרות פנימית, והדבר הזה הוא לדעתי אתגר מאוד חשוב בכל המדינות – בכל המדינות, אבל קודם כל במדינה שלנו. מדינה קטנה מאוד, חברות קרטליסטיות ומונופוליסטיות שמשתלטות על חלק גדול מאוד, ואין לכם את התחרות של אחרים. מונופולים מסוימים הם בלתי נמנעים, אבל הם מעטים מאוד. למשל, בהעברת חשמל, אבל לא בייצורו ולא בחלקים אחרים של המערכת הזו. לכן, זה הכיוון שאני מאמין בו – טכנולוגיה, תשתיות כבישים וקרקעות, שווקים חדשים, בראשם סין, אבל לא רק, אחריות פיסקלית לצד מיסוי זהיר ותחרותי בעולם, ותחרות פנימית שמובטחת על ידי דלדול המונופולים והקרטלים".

כלכלה אינטרנטית

נושא נוסף שראש הממשלה העלה בנאומו היא כלכלת האינטרנט, שאותה השווה לנמר שמזנק בשיפוע חד מעלה אבל על הצוואר של הנמר הזה מאחור יש נמר קטן, חתול, bobcat קטן שתופס אותו בצוואר. "החתול הזה אומר", ציין נתניהו, "אתה לא מזנק הלאה בלעדיי. לחתול הזה קוראים הגנת סייבר. אי אפשר להגן על החוזים, על הטרנזקציות, אי אפשר להגן על המידע, אי אפשר להגן על הפרטיות, אי אפשר להגן מפני חבלה, בין אם מדובר מפני אנשים בודדים או ארגונים או מדינות. אין אפשרות להגן על זה בלי היכולת לפתח הגנת סייבר ולכן הצורך הזה הוא עצום".

ראש הממשלה טוען, כי "אנחנו משופעים במדינת ישראל ביכולות מיוחדות בתחום הזה. לא באופן יחסי לעולם, זה ברור. באופן אבסולוטי אנחנו יכולים להפוך את ישראל ופועלים להפוך את ישראל למעצמת סייבר עולמית. הקמתי לפני שנתיים את מטה הסייבר הלאומי. אנחנו כרגע עושים מהלך להביא את המטה הזה יחד עם יחידה 8200 ויחידות אחרות שלנו, לאוניברסיטת באר שבע. ליד המטה הזה, או ליד הריכוז הזה, בתוך האוניברסיטה, אנחנו גם מקימים פארק תעשייתי. המקום מתחיל להיות צפוף. הדבר הזה מתחיל להשליך על מחירי הנדל"ן לא רק בבאר שבע, זה כבר קורה, אלא גם באזורים ליד".

תשתיות

נתניהו דיבר לא על תשתיות של תקשורת ושל מידע אלא על תשתיות פיזיות. "אנחנו עדיין צריכים לשנע גם את עצמנו וגם סחורות", הוא ציין, "ולכן אנחנו מניחים רשת כבישים ורכבות מהירה במדינת ישראל. אנחנו הקדשנו לתוכנית רב שנתית כ-27 מיליארד שקל שמטרתם בעצם לחבר את המדינה הקטנה שלנו ליחידה אחת, לרשת כבישים מהירים מצד אחד וגם רכבות צפונה ודרומה. הדבר הזה, בשילוב פתיחת מהלכי התכנון, פישוטם וקיצורם, פותח לנו משאבי קרקעות.

"נשתמש במחיר הנדל"ן היקר, מחיר הדירות היקר בגוש דן כדי לפתח את אור עקיבא ואת עפולה ואת יקנעם ועכשיו בצפת, כי אנחנו בנוסף לעוגן החזק הזה של עיר הסייבר בבאר שבע אנחנו גם מפתחים קרייה בגליל – רפואית וביו טכנולוגית בצפת. הדברים הללו ייצרו תזוזה של אוכלוסייה חזקה, הדבר הזה יגרום כמובן להיצע גדול יותר של דירות, היצע גדול יותר של קרקעות, בתנאי שנעביר בכנסת את חוק התכנון. זה מחסום גדול מאוד שעדיין לא התגברנו עליו ואני מתכוון להתגבר עליו עכשיו. הפריסה של רשת הכבישים והרכבות בשילוב של פתיחת הקרקעות זה אמצעי כלכלי גדול לצמיחה. הוא משרשר הרבה תעשיות מאחוריו וגם מכשיר חברתי ראשון במעלה.

"אני מוסיף לזה גם דבר שאיננו פופולרי בין הכלכלנים – אני רוצה לייצר, קודם כל, שסתום לסגירה אפשרית של תעלת סואץ, או לעיכובים שם, על ידי הגשר הרכבתי, היבשתי בין אילת שבה אתם נמצאים עכשיו לבין אשדוד. זה שווה לבטח את התעבורה העולמית מאסיה לאירופה. יש הרבה מדינות, בראשן סין, חברות סיניות, שמתעניינות בזה. אבל בנוסף לכך בהזדמנות חגיגית זאת בוא נוסיף גם רכבת נוסעים. הוסבר לי כמה זה לא כלכלי, אני חושב שצריך להבין מה המשמעות של הדבר הזה. זה ממנף את היתרונות הגיאו פוליטיים שלנו והמיקום שלנו שלא ממונף ונותן לנו גם אפשרות לפתח את הערבה, את הנגב וגם את אילת. הדבר השני הוא רשת כבישים ורכבות לצד פתיחת הקרקעות על מנת להבטיח צמיחה, ואגב כך גם כמובן לענות על צורכי הדיור והשיכון של אזרחי ישראל.

שווקים חדשים

במסגרת איתור שווקים חדשים אמר נתניהו כי בראשם הוא שם את סין. "הייתי שם, קבענו מסגרת של G to G ממשלה מול ממשלה על מנת לאפשר לחברות ישראליות נגישות לבערך שני שליש מהשוק הסיני שנשלט ע"י חברות ממשלתיות. בניגוד לדרכי הפעולה הרגילות שלנו בהן אנו אומרים לאנשים 'טוב, ניתן לכם מקסימום ביטוח ייצוא', פה אנחנו צריכים לאפשר לחברות שלנו את הכניסה בנתיבים פוליטיים, בנתיבים מדיניים אל תוך תוכנית החומש של סין או לצורכי תשתית יסודיים שלהם: מים נקיים למאות מיליוני בני אדם, בריאות למאות מיליוני בני אדם, לתת חלב למאות מיליוני בני אדם. אני מדבר על דברים קונקרטיים שאנחנו כרגע מדברים עם סין על מנת לשלב חברות ומומחים ישראלים בצריכה של סין בצורה מבוקרת. בשווקים חדשים, אני שם לא רק את סין ואסיה כי יש עוד, וגם אני מכוון לשוק מסוים שזה אמריקה הלטינית, ששם יש פתיחה מעניינת וחשובה וכמה מדינות שמעוניינות מאוד, כמו רבות אחרות".

חופש בכלכלה

כדי שהתכניות האלה יצליחו יש, לדברי ראש הממשלה, "להמשיך לאפשר את דרגות החופש בכלכלה הישראלית ליזמים, ופה יש שני דברים. קודם כל מוכרחים לתחום את הממשלה, מוכרחים. אני לא מקבל שום דיבורים על שינוי שאתה יכול לעלות ל-50% הוצאות מול התל"ג, יש אומרים אפילו במקומות מסוימים בספרד זה קרוב ל-56%. כרגע זה ירד, זה יותר גבוה, זה דבר מסוכן מאין כמוהו וזה מביא לפשיטת רגל. אנחנו צריכים לשמור על אחריות פיסקאלית".

גירעונות

דגש נוסף שם נתניהו על הורדת הגירעונות. "אנחנו חייבים להוריד, והצלחנו להוריד גם את הגירעונות שלנו – מעת לעת הם תופחים – ומורידים אותם, ומנגד גם את החוב הלאומי שלנו שהורדנו אותו מסביבות המאה אחוז, לסביבות השבעים אחוז יחסית מהר, פחות מעשור, ואנחנו נצטרך להמשיך את המגמה הזאת.

"זה אומר שני דברים: אחד, שליטה על הוצאות הממשלה, לא לשבור תקציב. אנחנו לא שוברים תקציבים, אנחנו שינינו את החוק הפיסקאלי, לא לרוחי תמיד, פרפורים בבטן, אני חושב שאנחנו צריכים להקפיד שלא לפרוץ את המסגרות הפיסקאליות ולא נתפתה להגדיל את חלק הממשלה בתוצר הלאומי.

"לא לכסות גירעונות במיסוי עודף. יש תיקונים מסוימים שאפשר לעשות במערכת המיסוי, אבל נטל המס לא צריך לעלות, הוא לא צריך לעלות. זו התחרותיות הגלובאלית, חברות נעות ממדינה למדינה, אנשים נעים, במיוחד המוכשרים שבינינו, וצריך לשמור על רמת מיסוי סבירה. אם אתה שומר על הוצאות סבירות, אתה יכול לשמור גם על רמת מיסוי סבירה. זה יעד, הוא מתנגש פה בעוצמה רבה עם הפופוליזם שאומר שאנחנו צריכים כל דבר לעשות ע"י מיסוי גבוה יותר.

"אנחנו צריכים לדאוג לריסון בהוצאות הממשלה ולמימון זהיר של מיסוי בכל התחומים על מנת להמשיך את הצמיחה, כי בסך הכל כשיש את הצמיחה של ארבעה או חמישה אחוז, אתה מקבל את המיסוי הדרוש, גם עם שיעורי מס נמוכים יותר".

יחימוביץ" : נתניהו ממשיך מתקפה על מעמד הביניים

יו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ', אומרת בתגובה לדבריו של נתניהו: "אמירתו של נתניהו כי אסור להעלות מיסים על חברות ובעלי הכנסה גבוהות מסכמת את דרכה של ממשלתו – עוד ועוד מיסים על מעמד הביניים והעניים, פחות ופחות מיסים על תאגידי הענק והמנהלים הבכירים. נתניהו קורא למעשה להמשיך במתקפה נגד מעמד הביניים, העסקים הקטנים והבינוניים והעניים.

"האם נתניהו חושב שהנתון שהתפרסם אתמול כי 50% מהעובדים בישראל מרוויחים במקסימום 6,541 שקלים הוא מציאות של מדינה דמיונית? רה״מ חייב לחזור לקרקע המציאות ולהבין שהאזרחים שלו קורסים תחת מדיניותו המחבקת והמתרפסת בפני האנשים והתאגידים העשירים ביותר בישראל.

"אני קוראת לשר האוצר לפיד לפזר את הועדה שמינה לבחינת תמלוגי המדינה ממשאבי הטבע שכן רה״מ כבר קבע את מסקנותיה. נתניהו בטוח כי אין לגעת במי שמרוויח מיליארדים ממשאבי הטבע של כולנו.

"מדיניותו הכלכלית של נתניהו קורסת לנגד עינינו, ורק החלפתה במדיניותו שתשקיע במנועי הצמיחה האמיתיים של המשק – מעמד הביניים והעסקים הקטנים תוכל להוציא אותנו מהמציאות הקשה שנתניהו יצר בעשר אצבעותיו".

1 Comment

  1. יפה
    7 בנובמבר 2013 @ 17:01

    האם נתניהו מתכוון לקרטל הקפה? או שמא לקרטל הבנקים , החלב , התפלת המים , הקרקעות , הגז ועוד שורה ארוכה של מונופולים וקרטלים שהממשלה , גם בראשותו של "אדון" נתניהו יצרה. די לשקרים ולצביעות. נמאסתם. הרי המשמעות של תחרות אכזרית ללא טיפול בנורמות ההעסקה במדינה יובילו רק להורדת שכר של עוד ועוד אוכלוסיות. והעמקת הפערים.

"אנחנו גם מדינה קטנה יחסית ואנחנו צריכים להביא לצמיחה ולשגשוג של שמונה מיליון בני אדם, מחר זה יהיה עשרה מיליון. זה לא מאה מיליון וזה לא שלוש-מאות שלושים מיליון", הסביר אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה וציין כמה תחומים שלדעתו יישומם יאפשר להגיע ליעדים האלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. התחרות האמיתית מבטיחה חלחול היתרונות של המוצרים והשירותים לרמה של האזרח הפשוט. (צילמה: ציפי מנשה)
התחרות האמיתית מבטיחה חלחול היתרונות של המוצרים והשירותים לרמה של האזרח הפשוט. נתניהו (צילום: ציפי מנשה)

ראש הממשלה ציין, כי "תחרות אמיתית מבטיחה גם את חלחול היתרונות של המוצרים והשירותים לרמה של האזרח הפשוט, ודווקא לשכבות הנמוכות יותר שהן תלויות הרבה בהוצאה, כך שהם יכולים לקנות מוצרים או שירותים במחיר זול יותר – להם זה הרבה יותר חשוב מאשר לשכבות העשירות יותר, ולכן התחרות זה כלי גם כלכלי וגם חברתי ראשון במעלה.

"מה מונע את התחרות במדינות שונות כולל במדינתנו. הריכוזיות הייתה לפעמים ריכוזיות ממשלתית, אחר כך הייתה ריכוזיות הסתדרותית ואחר כך הייתה ריכוזיות פקידותית – שילוב של הדברים האלה, אבל יש גם ריכוזיות קרטליסטית או מונופוליסטית של בעלי הון פרטיים. אני מאמין באנשי עסקים, אני מאמין שהקטר הוא המנוע שלנו, זה הסקטור הפרטי. אני מאמין בעסקים קטנים שאנחנו צריכים לדאוג לרווחתם ולעזור להם. אבל בכל מדינה, וזה נכון גם במדינה שלנו, השתרשו קרטלים – הקרטלים האלה עושים יד אחת עם פקידות ועם חוקים ועם ביורוקרטיה ועם כל מיני הסברים וכל מיני אמירות, לכן החלטתי לפני שנים אחדות, בקדנציה הקודמת, להקים ועדת תחרותיות. לפני ההפגנות, לפני טרכטנברג, זה התפיסה שלי, אני רוצה תחרות. אני לא רוצה מונופולים – לא ממשלתיים, לא הסתדרותיים ולא בסקטור הפרטי.

"אם אני מפריט, אני רוצה להפריט לתוך תחרות, ותחרות כמה שיותר. כדי להבטיח את זה אנחנו מעבירים עכשיו את חוק התחרותיות, אני מפנה את תשומת לבכם לספר חשוב של כלכלן איטלקי שיושב באמריקה היום בשם Luigi Zingales, והוא באמת עושה את ההבחנה שאני עושה אותה במה שהוא קורא – pro-market ו-pro-business.

pro-market זה אומר גם העסקים וגם הצרכנים, ו-pro-business נוטה להתגבש סביב עסקים גדולים שאין לי שום דבר נגדם, אבל בוודאי אם הם מתחילים לחצות את הקו של קרטלים ומונופולים יש לי הרבה מאוד נגדם. עכשיו אני מנסה לפתוח את השוק לתחרות, גם לתחרות בייבוא וגם לתחרות פנימית, והדבר הזה הוא לדעתי אתגר מאוד חשוב בכל המדינות – בכל המדינות, אבל קודם כל במדינה שלנו. מדינה קטנה מאוד, חברות קרטליסטיות ומונופוליסטיות שמשתלטות על חלק גדול מאוד, ואין לכם את התחרות של אחרים. מונופולים מסוימים הם בלתי נמנעים, אבל הם מעטים מאוד. למשל, בהעברת חשמל, אבל לא בייצורו ולא בחלקים אחרים של המערכת הזו. לכן, זה הכיוון שאני מאמין בו – טכנולוגיה, תשתיות כבישים וקרקעות, שווקים חדשים, בראשם סין, אבל לא רק, אחריות פיסקלית לצד מיסוי זהיר ותחרותי בעולם, ותחרות פנימית שמובטחת על ידי דלדול המונופולים והקרטלים".

כלכלה אינטרנטית

נושא נוסף שראש הממשלה העלה בנאומו היא כלכלת האינטרנט, שאותה השווה לנמר שמזנק בשיפוע חד מעלה אבל על הצוואר של הנמר הזה מאחור יש נמר קטן, חתול, bobcat קטן שתופס אותו בצוואר. "החתול הזה אומר", ציין נתניהו, "אתה לא מזנק הלאה בלעדיי. לחתול הזה קוראים הגנת סייבר. אי אפשר להגן על החוזים, על הטרנזקציות, אי אפשר להגן על המידע, אי אפשר להגן על הפרטיות, אי אפשר להגן מפני חבלה, בין אם מדובר מפני אנשים בודדים או ארגונים או מדינות. אין אפשרות להגן על זה בלי היכולת לפתח הגנת סייבר ולכן הצורך הזה הוא עצום".

ראש הממשלה טוען, כי "אנחנו משופעים במדינת ישראל ביכולות מיוחדות בתחום הזה. לא באופן יחסי לעולם, זה ברור. באופן אבסולוטי אנחנו יכולים להפוך את ישראל ופועלים להפוך את ישראל למעצמת סייבר עולמית. הקמתי לפני שנתיים את מטה הסייבר הלאומי. אנחנו כרגע עושים מהלך להביא את המטה הזה יחד עם יחידה 8200 ויחידות אחרות שלנו, לאוניברסיטת באר שבע. ליד המטה הזה, או ליד הריכוז הזה, בתוך האוניברסיטה, אנחנו גם מקימים פארק תעשייתי. המקום מתחיל להיות צפוף. הדבר הזה מתחיל להשליך על מחירי הנדל"ן לא רק בבאר שבע, זה כבר קורה, אלא גם באזורים ליד".

תשתיות

נתניהו דיבר לא על תשתיות של תקשורת ושל מידע אלא על תשתיות פיזיות. "אנחנו עדיין צריכים לשנע גם את עצמנו וגם סחורות", הוא ציין, "ולכן אנחנו מניחים רשת כבישים ורכבות מהירה במדינת ישראל. אנחנו הקדשנו לתוכנית רב שנתית כ-27 מיליארד שקל שמטרתם בעצם לחבר את המדינה הקטנה שלנו ליחידה אחת, לרשת כבישים מהירים מצד אחד וגם רכבות צפונה ודרומה. הדבר הזה, בשילוב פתיחת מהלכי התכנון, פישוטם וקיצורם, פותח לנו משאבי קרקעות.

"נשתמש במחיר הנדל"ן היקר, מחיר הדירות היקר בגוש דן כדי לפתח את אור עקיבא ואת עפולה ואת יקנעם ועכשיו בצפת, כי אנחנו בנוסף לעוגן החזק הזה של עיר הסייבר בבאר שבע אנחנו גם מפתחים קרייה בגליל – רפואית וביו טכנולוגית בצפת. הדברים הללו ייצרו תזוזה של אוכלוסייה חזקה, הדבר הזה יגרום כמובן להיצע גדול יותר של דירות, היצע גדול יותר של קרקעות, בתנאי שנעביר בכנסת את חוק התכנון. זה מחסום גדול מאוד שעדיין לא התגברנו עליו ואני מתכוון להתגבר עליו עכשיו. הפריסה של רשת הכבישים והרכבות בשילוב של פתיחת הקרקעות זה אמצעי כלכלי גדול לצמיחה. הוא משרשר הרבה תעשיות מאחוריו וגם מכשיר חברתי ראשון במעלה.

"אני מוסיף לזה גם דבר שאיננו פופולרי בין הכלכלנים – אני רוצה לייצר, קודם כל, שסתום לסגירה אפשרית של תעלת סואץ, או לעיכובים שם, על ידי הגשר הרכבתי, היבשתי בין אילת שבה אתם נמצאים עכשיו לבין אשדוד. זה שווה לבטח את התעבורה העולמית מאסיה לאירופה. יש הרבה מדינות, בראשן סין, חברות סיניות, שמתעניינות בזה. אבל בנוסף לכך בהזדמנות חגיגית זאת בוא נוסיף גם רכבת נוסעים. הוסבר לי כמה זה לא כלכלי, אני חושב שצריך להבין מה המשמעות של הדבר הזה. זה ממנף את היתרונות הגיאו פוליטיים שלנו והמיקום שלנו שלא ממונף ונותן לנו גם אפשרות לפתח את הערבה, את הנגב וגם את אילת. הדבר השני הוא רשת כבישים ורכבות לצד פתיחת הקרקעות על מנת להבטיח צמיחה, ואגב כך גם כמובן לענות על צורכי הדיור והשיכון של אזרחי ישראל.

שווקים חדשים

במסגרת איתור שווקים חדשים אמר נתניהו כי בראשם הוא שם את סין. "הייתי שם, קבענו מסגרת של G to G ממשלה מול ממשלה על מנת לאפשר לחברות ישראליות נגישות לבערך שני שליש מהשוק הסיני שנשלט ע"י חברות ממשלתיות. בניגוד לדרכי הפעולה הרגילות שלנו בהן אנו אומרים לאנשים 'טוב, ניתן לכם מקסימום ביטוח ייצוא', פה אנחנו צריכים לאפשר לחברות שלנו את הכניסה בנתיבים פוליטיים, בנתיבים מדיניים אל תוך תוכנית החומש של סין או לצורכי תשתית יסודיים שלהם: מים נקיים למאות מיליוני בני אדם, בריאות למאות מיליוני בני אדם, לתת חלב למאות מיליוני בני אדם. אני מדבר על דברים קונקרטיים שאנחנו כרגע מדברים עם סין על מנת לשלב חברות ומומחים ישראלים בצריכה של סין בצורה מבוקרת. בשווקים חדשים, אני שם לא רק את סין ואסיה כי יש עוד, וגם אני מכוון לשוק מסוים שזה אמריקה הלטינית, ששם יש פתיחה מעניינת וחשובה וכמה מדינות שמעוניינות מאוד, כמו רבות אחרות".

חופש בכלכלה

כדי שהתכניות האלה יצליחו יש, לדברי ראש הממשלה, "להמשיך לאפשר את דרגות החופש בכלכלה הישראלית ליזמים, ופה יש שני דברים. קודם כל מוכרחים לתחום את הממשלה, מוכרחים. אני לא מקבל שום דיבורים על שינוי שאתה יכול לעלות ל-50% הוצאות מול התל"ג, יש אומרים אפילו במקומות מסוימים בספרד זה קרוב ל-56%. כרגע זה ירד, זה יותר גבוה, זה דבר מסוכן מאין כמוהו וזה מביא לפשיטת רגל. אנחנו צריכים לשמור על אחריות פיסקאלית".

גירעונות

דגש נוסף שם נתניהו על הורדת הגירעונות. "אנחנו חייבים להוריד, והצלחנו להוריד גם את הגירעונות שלנו – מעת לעת הם תופחים – ומורידים אותם, ומנגד גם את החוב הלאומי שלנו שהורדנו אותו מסביבות המאה אחוז, לסביבות השבעים אחוז יחסית מהר, פחות מעשור, ואנחנו נצטרך להמשיך את המגמה הזאת.

"זה אומר שני דברים: אחד, שליטה על הוצאות הממשלה, לא לשבור תקציב. אנחנו לא שוברים תקציבים, אנחנו שינינו את החוק הפיסקאלי, לא לרוחי תמיד, פרפורים בבטן, אני חושב שאנחנו צריכים להקפיד שלא לפרוץ את המסגרות הפיסקאליות ולא נתפתה להגדיל את חלק הממשלה בתוצר הלאומי.

"לא לכסות גירעונות במיסוי עודף. יש תיקונים מסוימים שאפשר לעשות במערכת המיסוי, אבל נטל המס לא צריך לעלות, הוא לא צריך לעלות. זו התחרותיות הגלובאלית, חברות נעות ממדינה למדינה, אנשים נעים, במיוחד המוכשרים שבינינו, וצריך לשמור על רמת מיסוי סבירה. אם אתה שומר על הוצאות סבירות, אתה יכול לשמור גם על רמת מיסוי סבירה. זה יעד, הוא מתנגש פה בעוצמה רבה עם הפופוליזם שאומר שאנחנו צריכים כל דבר לעשות ע"י מיסוי גבוה יותר.

"אנחנו צריכים לדאוג לריסון בהוצאות הממשלה ולמימון זהיר של מיסוי בכל התחומים על מנת להמשיך את הצמיחה, כי בסך הכל כשיש את הצמיחה של ארבעה או חמישה אחוז, אתה מקבל את המיסוי הדרוש, גם עם שיעורי מס נמוכים יותר".

יחימוביץ" : נתניהו ממשיך מתקפה על מעמד הביניים

יו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ', אומרת בתגובה לדבריו של נתניהו: "אמירתו של נתניהו כי אסור להעלות מיסים על חברות ובעלי הכנסה גבוהות מסכמת את דרכה של ממשלתו – עוד ועוד מיסים על מעמד הביניים והעניים, פחות ופחות מיסים על תאגידי הענק והמנהלים הבכירים. נתניהו קורא למעשה להמשיך במתקפה נגד מעמד הביניים, העסקים הקטנים והבינוניים והעניים.

"האם נתניהו חושב שהנתון שהתפרסם אתמול כי 50% מהעובדים בישראל מרוויחים במקסימום 6,541 שקלים הוא מציאות של מדינה דמיונית? רה״מ חייב לחזור לקרקע המציאות ולהבין שהאזרחים שלו קורסים תחת מדיניותו המחבקת והמתרפסת בפני האנשים והתאגידים העשירים ביותר בישראל.

"אני קוראת לשר האוצר לפיד לפזר את הועדה שמינה לבחינת תמלוגי המדינה ממשאבי הטבע שכן רה״מ כבר קבע את מסקנותיה. נתניהו בטוח כי אין לגעת במי שמרוויח מיליארדים ממשאבי הטבע של כולנו.

"מדיניותו הכלכלית של נתניהו קורסת לנגד עינינו, ורק החלפתה במדיניותו שתשקיע במנועי הצמיחה האמיתיים של המשק – מעמד הביניים והעסקים הקטנים תוכל להוציא אותנו מהמציאות הקשה שנתניהו יצר בעשר אצבעותיו".

1 Comment

  1. יפה
    7 בנובמבר 2013 @ 17:01

    האם נתניהו מתכוון לקרטל הקפה? או שמא לקרטל הבנקים , החלב , התפלת המים , הקרקעות , הגז ועוד שורה ארוכה של מונופולים וקרטלים שהממשלה , גם בראשותו של "אדון" נתניהו יצרה. די לשקרים ולצביעות. נמאסתם. הרי המשמעות של תחרות אכזרית ללא טיפול בנורמות ההעסקה במדינה יובילו רק להורדת שכר של עוד ועוד אוכלוסיות. והעמקת הפערים.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן