בטי בטי בם, אריאל זילבר כבש את כ-ו-ל-ם

לא היה מתאים יותר לפתוח את פסטיבל הפסנתר מאשר במופע המצוין של אריאל זילבר, שהרים את התקרה של תיאטרון גשר ביפו – עם הלהיטים הנפלאים ועם החברים מתי כספי ושלומי שבן. יובל אראל לא רצה שהחגיגה תיגמר

Print Friendly

קלעו בול, פשוט קלעו בול, האנשים שישבו כל השנה, בדקו והחליטו: את המופע הפותח של פסטיבל הפסנתר 2013 ביצע ברוב חגיגיות, בדיחות הדעת, אוסף של כל שיריו המצוינים, יחד עם עמיתים לדרך, אחד האמנים היותר מקוריים, אמיתיים, פורצי דרך, אהובים ושנויים במחלוקת שקמו כאן ב-40 השנים האחרונות – ר' אריאל זילבר.

מקורי, פורץ דרך ושנוי במחלוקת. זילבר. צילום: יובל אראל

נכונה גם הבחירה השונה השנה, לבזר את הפסטיבל ולהוציאו מחוץ למתחם סוזן דלל בנווה צדק בתל-אביב. מופע הפתיחה של זילבר נערך באולם תיאטרון גשר ביפו. מופע שכולו סולד אאוט עוד לפני זמן רב, כשרק הוכרזו שמות המופיעים בפסטיבל. שורות שורות של קהל מגוון הצמא לראות ולשמוע את אריאל זילבר ושלל להיטיו, אלו שהפכו לקלאסיקות בפס הקול הישראלי.

לאריאל זו הייתה הזדמנות פז לחגוג את השקת האלבום החדש אך הכל כך מוכר – האוסף "המיטב". חוויתי בשנתיים האחרונות את אריאל, אמרתי שבשבילי אריאל הוא יותר מזמר, תמיד אותה בת צחוק על פניו, בדיחות הדעת המלווה בעקיצה אירונית על המצב, אך עם אותם שירים מצוינים, בפשטותם, בנעימותם, בקצביותם. הפעם קיבלתי את אריאל השלם על סך כל חלקיו המוזיקליים.

היה זה מופע, שקרן מחגיגיות, כבר לא אריאל לבד על פסנתר חשמלי אחד קטן, אלא הרכב חדש, עם טובי בנינו – גיא מזיג המפיק המויקלי בגיטרה חשמלית וקולות, שי ליבוביץ' בגיטרה אקוסטית, עוד וקולות, שלומי מנצור בגיטרת בס וקולות, גל דהן בחצוצרה, אבנר כלמר בכינור, גילי ליבוביץ' על התופים וקולות.

אושר צרוף. זילבר. צילום: יובל אראל

שעתיים תמימות, רצופות בלהיטים, אחד רודף אחר השני, משנות השבעים, השמונים, התשעים ועד ימינו, להיטים של תמוז, להיטים של אריאל, להיטים של פוליטיקה שנויה במחלוקת, חיבור עם חברים, מתי כספי, שלומי שבן על פסנתר בארבע ידיים, חגיגה.

 הייתה חסרה לי קצת ההרקדה, הקהל היה נעול בכיסאות המרופדים, אבל השירים של אריאל הם מקפיצים, במילים, במקצבים, שירים של כוסית וודקה וריקודים, חוויה, אושר צרוף ולב מלא בעונג כשהכל מסתיים ויוצאים אל הלילה היפואי המתקרר. הימים הבאים יהיו רצופים באיוונטי פסנתר מאתגרים.

סט ליסט: ככה את רצית אותי, אהבה שקטה, אין עוד מלבדו, ללכת עמך, שמש שמש, שוכב לי על הגב, ברוש, אגדה יפנית (עם מתי כספי), פעם הייתי ילד קטן (עם מתי כספי), מיליארד סינים, ישראלים מצחיקים, משל האופניים, כריש, מעמק לגבעה, מסך עשן, שבועיים בעיר זרה, ואיך שלא (עם שלומי שבן), תן לי כוח (עם שלומי שבן), הולך בטל, איך עפות המחשבות, המיואשים, החברה להגנת הטבע, Movie Insteadהדרן ( עם שלומי שבן): יש לי מילים, נפש נקלטת בגוף, תני לי מחסה, בטי בם, רוצי שמוליק.

Print Friendly

על אודות יובל אראל

הייתי שם - כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם - בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון (למעט מקהלת הצבא האדום). כיום אני מתעסק בצילום תמונות סטילס וקטעי ווידיאו בהופעות, מופעים, במיוחד בסצנת האינדי בגוש דן, במועדונים – בארבי, לבונטין 7, סאבליים, תאטרון תמונע, אוזן בר ואחרים. לעתים אני גם כותב, מנסה לתת ביקורת נכונה, תמציתית וראויה למופעים שאני מבקר בהם. כתבות נוספות מתפרסמות בבלוג של יובל אראל - http://yuvalerel.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירוע, ד, מוזיקה, תרבות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על בטי בטי בם, אריאל זילבר כבש את כ-ו-ל-ם

  1. מאת ענת, אלטנוילנד‏:

    שמעתי ברדיו וזו היתה הופעה שנהניתי ממנה כמו שלא נהניתי הרבה זמן, אפילו בלי לראות אותה.

    היתה הופעה מחשמלת לחלוטין. זילבר היה שמח ועליז ומחופף ומצחיק, הכי היי, וזה כפי הנראה סוטול נטורל, מתוצרת חב"ד. אם החב"דניקים זוכים בעולם הבא לפי היכולת שלהם לשמוח ולשמח, זילבר כבר נמצא בוויטינג ליסט למנת הלוויתן שלו.

    לא להאמין שהבן אדם בגיל שבעים הרים כזו הופעה מגניבה. כמו לאונרד כהן, הוא מראה שהגיל לא משחק שום תפקיד למי שהמוזיקה זורמת בדמו.

    והביצוע המשותף שלו עם הגאון שבן ל"תן לי כוח" הוא לא פחות ממאסטר פיס.

  2. מאת אלעד‏:

    צילומים נהדרים