Skip to content

כעוף החול: רמלה

העיר רמלה, שפירוש שמה בערבית הוא חול, היא עיר עתיקה ומנוקדת באתרי הסטוריה ותרבות חשובים. מתחת למראה הלא מושך של עיר פריפריאלית עם תדמית בעייתית, מסתתרות שכיות חמדה וקהילה יהודית, שבה לא יחגגו בסוף החודש את חנוכה. האם הגיע מועד גילויה?
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

קרובה למרכז הארץ, בעלת אתרי תיירות רבים וייחודיים, רמלה היא היחידה מערי ארץ ישראל שנבנתה במקורה במאה השמינית לספירה בידי ערבים מוסלמים ונועדה לשמש בירת מחוז פלסטין. פירוש שמה הוא חול (רמל) בערבית. במקורות יהודיים היא נקראת בעברית "חולה" או "חולת המחוז". האם הגיעה שעתה של העיר הוותיקה הזו להתנער כעוף החול ולשוב להדרה ולחשיבותה?

בריכת הקשתות ברמלה. מאגר המים התת-קרקעי נבנה בשנת 789, בימי שלטון החליף המפורסם הארון אל-ראשיד. (צילום: רון פלד)
בריכת הקשתות ברמלה. מאגר המים התת-קרקעי נבנה בשנת 789, בימי שלטון החליף המפורסם הארון אל-ראשיד. (צילום: רון פלד)

לפי עיריית רמלה, צפוי להיבנות בעיר מלון בוטיק ראשון, המשולב במסחר ומגורים. על פי התכנון, ייבנה הפרויקט בסמוך לשכונת אביב פארק צפון ברמלה, ויכלול מלון בוטיק בן כמאה חדרים וסוויטות וכמאה יחידות דיור קטנות, שטחי מסחר ושטחים ירוקים רחבים.

בעיריה רואים בפרויקט נדבך נוסף למימוש הפוטנציאל הגלום ברמלה מבחינה תיירותית, בקרבת האתרים ההיסטוריים של העיר, שוק רמלה, קריית הממשלה ומיקומה בלב מרכז הארץ ובקרבת נתב"ג ובעקבותיו – פריצה לפלח שוק של מלונות בוטיק.

הכנסיה במנזר סנט. גאורגיוס הקדוש. הכנסייה היוונית אורתודוקסית נמצאת בלב העיר העתיקה של רמלה. (צילום: רון פלד)
הכנסיה במנזר סנט. גאורגיוס הקדוש. הכנסייה היוונית אורתודוקסית נמצאת בלב העיר העתיקה של רמלה. (צילום: רון פלד)

ברמלה חיים 74 אלף תושבים מהם 23% ערבים וגם כמה אלפי נוצרים מזרמים שונים. "עיר של דו-קיום אמיתי", אומר רון פלד, מנהל מוזיאון רמלה ומנהל מחלקת התיירות, "רמלה היא צירוף של פסיפס מיוחד של אנשים, חום אנושי ואווירה מדהימה".

ברמלה מתקיימים סיורים מאורגנים, אך אפשר גם לטייל עצמאית. מטיילים עצמאיים יכולים להוריד בחינם באייפון או באנדרואיד, אפליקציית טיול מונחית GPS על סיור מעגלי עצמאי.

היסטורית ישנן שתי ערים הקרויות רמלה. הקדומה, הראשונה, ורמלה העתיקה, השנייה והמאוחרת בה נמצא כיום השוק הגדול והמסעדות המפורסמות.

הכנסיה הפרנציסקאנית ברמלה. בכנסיה המרשימה ציור נדיר בן 500 שנה של צייר הרנסנס הספרדי, טיציאן. (צילום: רון פלד)
הכנסיה הפרנציסקאנית ברמלה. בכנסיה המרשימה ציור נדיר בן 500 שנה של צייר הרנסנס האיטלקי, טיציאן. (צילום: רון פלד)

דוגמה לסיור מעגלי עצמאי

את הסיור מתחילים דווקא מרמלה העתיקה, המאוחרת, רק בשביל הנוחות של סיור מעגלי. מחנים את הרכב (בחינם) בחניון הגדול של השוק (רחוב שדרות שלמה המלך, מאחורי מוזיאון רמלה ובסמוך למסגד הגדול) ומכאן מתחילים את הסיור. אגב, החנייה ברמלה חופשית, ללא תשלום.

הסיור יתחיל במבואה של העיר, שער הכניסה – מוזיאון רמלה הממוקם במבנה ששימש כמבנה העירייה בתקופה הבריטית משנת 1922, השנה בה הוקם ועד לשנת 1948. לאחר מכן שימש אגף במדרש האוצר ובשנת 2001 הוקם בו המוזיאון העירוני של העיר.

מהמוזיאון יוצאים שמאלה, מערבה, על המדרכה של רחוב הרצל עד לשער האבן הקטן – שער הכניסה אל גן הנשיא, על שם הנשיא הראשון של מדינת ישראל חיים וויצמן, גן שהוקם על ידי הבריטים. ממשיכים בהליכה עד לחציית הגן אל מול הסנדוויץ התוניסאי. בטרם פונים ימינה אל השוק – מביטים משמאל מעבר לחניון במסגד הגדול של רמלה (המקום פתוח רק לקבוצות בתאום מראש).

המסגד הוקם במקורו ככנסיה צלבנית מהמאה ה-12. הצלבנים חשבו בטעות כי רמלה היא רמתיים המוזכרת בברית החדשה כעירו של יוסף הרמתי, מי שתרם את חלקת הקבר בה נצלב ישוע לאחר הורדתו מן הצלב.

השוק ברמלה. שוק רב תרבותי, אותו פוקדים בכל שבוע אלפי אנשים מרחבי הארץ שנהנים מחוויית קנייה מיוחדת וססגונית. (צילום: עירית רוזנבלום)
השוק ברמלה. שוק רב תרבותי, אותו פוקדים בכל שבוע אלפי אנשים מרחבי הארץ שנהנים מחוויית קנייה מיוחדת וססגונית. (צילום: עירית רוזנבלום)

משם פונים ימינה, אל השוק הגדול של רמלה, שעבר בשנים האחרונות שיפוץ וקירוי, וזה הזמן לשוטט ולאכול – בורקס מבצק פילו, לימונדה, ירקות, פירות, מסעדות ועוד.

בימים אלה התבשרנו כי סדרת הטלוויזיה "אוכל רחוב מסביב לעולם" של "ענני תקשורת", בהדרכת ישי גולן, המשודרת זו העונה השלישית בערוץ הטיולים הישראלי וביותר ממאה מדינות ברחבי העולם, מועמדת לפרס הסדרה הטובה ביותר בקטגוריית "הסדרות הבינלאומיות" בטקס פרסי TASTE, הטקס המשפיע והחשוב בתעשיית בידור הלייף סטייל בארה"ב.

הסדרה הישראלית עוקבת אחר תרבות השווקים הקולינארית בערים נבחרות מסביב לעולם לצד ערים שונות מישראל ואחת התוכניות הוקדשה לשוק של רמלה, שהוא כבר שם דבר והתפרסם גם בתוכניות של גיל חובב ואחרים.

מצומת ה T- בשוק פונים שמאלה ומיד ימינה אל הסמטה הצרה הסמוכה. משם מובילה הדרך אל סמטה צרה וארוכה, מרכזה של העיר העתיקה והדרך העתיקה בין יפו לירושלים עד אמצע המאה ה-19, שעברה ממש כאן ועתה היא עוברת במרכז הרובע הארמני של העיר העתיקה.

ממשיכים עד לצומת הרחובות קהילת דטרויט, שפיק עדס והמנזר הפרנציסקאני, כאשר מתגלה מנזר גאורגיוס הקדוש היווני אורתודוקסי. מכאן ממשיכים ברחוב המנזר הפרנציסקאני מערבה עד למתחם הטרה סנטה, ובו הכנסיה הפרנציסקאנית על שם נקדימון ויוסף הרמתי. בכנסיה המרשימה ציור נדיר בן 500 שנה של צייר הרנסנס האיטלקי טיציאן, ובו מתואר אירוע הורדתו של ישוע מן הצלב. ציור זה נתרם על ידי עיריית מדריד לכנסייה בשנת 1846.

במתחם קיימת גם אכסניית דרכים, בה ישן על פי המסורת אי שם בשנת 1799, נפוליאון בונפרטה בדרכו לעיר הקודש ירושלים אליה, אגב, לא הגיע…

קראים. זרם ביהדות שמאמין רק בתורה שבכתב ומקיים רק את מצוותיה. (צילום: רון פלד)
קראים. זרם ביהדות שמאמין רק בתורה שבכתב ומקיים רק את מצוותיה. (צילום: רון פלד)

חג החנוכה? לא אצל הקראים

ממתחם הטרה סנטה, ממשיכים אל רחוב דני מס עד אל מתחם המסגד הלבן. כאן ישבה רמלה הקדומה שהוקמה בתחילת המאה השמינית לספירה. העיר נחרבה בשנת 1068 ברעידת אדמה גדולה והועתקה מזרחה אל אזור העיר העתיקה ממנה (אזור השוק והכנסיות). שרידי המסגד הלבן שבשטח ושלושת מאגרי המים התת קרקעיים הם היחידים ששרדו. המגדל הלבן עצמו (המגדל המרובע או מגדל הארבעים), הוקמו בשנת 1318 ע"י הממלוכים כנמגדל שמירה או כצריח מסגד. יש לזכור כי תוואי הכביש הסמוך למתחם שימש כדרך בין יפו לירושלים עד למאה ה-19.

ממתחם המסגד הלבן, ממשיכים אל אחד משיאי הביקור: אל מתחם בריכת הקשתות. בריכת הקשתות היא בריכה תת-קרקעית לאגירת מים, שנבנתה בפקודת הח'ליף הארון א-ראשיד ונחנכה בחודש מאי שנת 789 לסה"נ. הבריכה היא חלק ממערכת של בריכות ומאגרי מים, אליהם הוזרמו באמצעות אמה מי המעיינות שלרגלי תל גזר. ייחודה בדגם הקשתות, שראשן מחודד ומפתחן רחב, שזו הפעם הראשונה שנעשה בו שימוש שיטתי.

קונצרט בבריכת הקשתות ברמלה. חוויה מוסיקלית באתר יוצא דופן. (צילום: רון פלד)
קונצרט בבריכת הקשתות ברמלה. חוויה מוסיקלית באתר יוצא דופן. (צילום: רון פלד)

הבריכה נבנתה היטב והשתמרה חרף רעידות אדמה שהחריבו את העיר רמלה. לאחר חורבן רמלה ברעש האדמה של שנת 1068 לסה"נ, נותרה בריכת הקשתות במרחק של כ-800 מ' מחוץ לעיר, ובמשך השנים היא נפגעה כתוצאה מהזנחה. בשנים האחרונות עברה שיפוץ והפכה לאתר תיירות.
גובה המים לא עולה על 30-40 ס"מ, אבל אפשר לשוט בו בסירות עץ וליהנות ממופע של האנסבל הקולי הנשי "נעמה".

מעניין במיוחד הוא הביקור בבית הכנסת של הקראים. היהודת הקראית מונה כיום כ-40 אלף איש בארץ, מהם 6,000 ברמלה. היהדות הקראית מתייחסת רק למה שנכתב בתנ"ך ומתנגדת לתורה שבעל פה ולכל תוספת הנראית כמאוחרת לתנ"ך. בביקור בבית הכנסת הקראי ברמלה, שאלנו בסקרנות שאלות רבות, שנענו בסבלנות. אצל הקראים למשל, לא יציינו ולא יחגגו בסוף החודש את חג החנוכה, שכן מדובר אמנם בנצחון המכבים על היוונים. אולם לצד העובדה שהדברים נכתבו בספרי המכבים, בית המקדש חרב וכמוהו המזבח, ולכן אין מקום לחגיגות.

אצל הקראים גם אין מניחים תפילין ולא מפרידים חלב ובשר: הם תופסים את הפסוק "לא תבשל גדי בחלב אמו" כפשוטו, כהתנגדות לאכזריות שבבישול גדי בחלב אמו, ולא כאיסור גורף על אכילת בשר וחלב. כמו כן הם אינם חובשים כיפה מחוץ לבית הכנסת. זאת משום שהכיפה מייצגת, לשיטתם, את מצנפת הכהן הגדול, וזו נחבשה רק בבית המקדש ולא מחוצה לו.

בבית הכנסת הקראי ישנה גם כן הפרדה בין נשים לגברים, כמו בבתי הכנסת הרבניים, אך לדבריהם, הסיבה היא שבבית הכנסת הקראי אין כסאות והתפילה נאמרת בעמידה ובהשתחוויה, וזו תנוחה בעייתית בציבור מעורב.

ברמלה אפשר להזמין סיור לקבוצות בטל' 08-9292650. כמו כן עלה לאינטרנט אתר עשיר ומגוון על התיירות לרמלה, הכולל גם את כל המידע הדרוש למטיילים:
www.goramla.com.

1 Comment

  1. חיים דוכובני
    8 בנובמבר 2013 @ 9:58

    כתבה יפה ומעניינת. עושה חשק לבוא לשוק של רמלה ולראות את הצבעים.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן