לצורך גילוי נאות, אדגיש כי אינני מן המחבבים הגדולים של איווט ליברמן. ברמה הפורמלית של הדברים, הוא יצא זכאי במשפטו, ובעניין זה אני מאחל לו כל טוב. אך לגבינו, הציבור הרחב, אין כאן בשורה גדולה. חברו לכך שני מרכיבים: הראשון, נוגע לדרכי התנהלותו האישית המקרינה איזו סוג של בריונות, והשני, לדעותיו המדיניות הימיניות הקיצוניות. זה בהחלט לא כוס התה שלי.

יחד עם זאת, לא הייתי מפיל את כל החבילה על ליברמן. הצרות שלנו בכל האמור לחיינו הציבוריים במדינה הוא סיפורו של הדור כולו. זהו הסיפור הכואב, אך המרתק עד מאוד, של קריסת האתוס הגדול של "בחורינו הטובים" ו"מלח הארץ" גיבורי החייל, שכה הרבה תקוות תלינו בהם – והם כשלו בהובלת העם אל עבר עתיד טוב יותר . עד שלא נבין זאת, ונשקיע מאמץ רב בפענוח החידה המסתורית הזו, שום דבר לא יעלה בידינו ולא יצלח.

בישראל מתקיימת לה סוג של דואליות מאוד חריפה. ככל שאנו מתרחקים מידיהן הארוכות של המדינה ושל הפוליטיקה, אנחנו עושים חיל ומשגשגים, ובכל האמור לחיינו הציבוריים אנו דועכים. זה בלבד מחייב אותנו לחשיבת עומק, לתעוזת הרוח ולמנהיגות מכוננת. בזאת כשל הדור. הוא הקריב את חייו במלחמות ישראל, ותרם את חלקו לכלכלתה של המדינה, אך לא ידע להגדיר מחדש את אורחותיה ולהתאימן לתנאי המציאות המשתנים. זה דור המשך ולא דור מכונן. זה דור שניטלה ממנו הגדולה והוא מצטיין ביכולות טכניות ובחשיבה מקומית אד-הוקית.

התמקדותנו בשוטף וברץ, והתעלמותנו משאלות היסוד והאמת של חיינו הציבוריים במדינה, הם נוסחה המבטיחה את המשך צמיחתן ואף את התחזקותן של מגמות שקיעה והידרדרות בקרבנו.

איווט ליברמן, המחוזק והמאושש, רק יגביר עוד יותר את המגמות השליליות האופפות אותנו. זה בדוק, זה בטוח. התהליכים מצביעים על כך ואין צורך להמתין לתוצאות נתיחת הגוויה בעוד מספר שנים.

"ראי אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאוד" – שאול טשרניחובסקי

גם אם נהיה קצת סלחנים ונפעיל את מידת הרחמים שבנו כלפי "מנהיגנו" הפוליטיקאים, וליברמן הוא מן ה"מצטיינים" שבהם, לא נוכל להתעלם מן התוצאות הרעות שהם מייצרים לנו. גם הצהרותיהם וכוונותיהם הזכות והברורות לא ישחררום מאחריותם לדברים.

זיכויו של ליברמן הוא אולי חגיגה פרטית לאיש ולמקורביו, אך עבור רובנו, חזרתו המתוגברת  לפוליטיקה מבטיחה רק צרות ואובדנות. במצב בו המערכת הפוליטית שלנו על סף קריסה, ונראה שאין תקווה, כל מטאטא יורה. ראו הוזהרתם.