חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פתחו תהליך ליצירת חומר גלם חלופי "ירוק" לסביבה, משני החומרים הנפוצים על פני כדור הארץ – מים ופחמן דו-חמצני, שהינו גז חממה המזיק לסביבה.

פרופ' מוטי הרשקוביץ, פרופ' מירון לנדאו, ד"ר ורוקסנה וידרוק וקבוצת המחקר של מרכז בלשנר לקטליזה תעשייתית ופיתוח תהליכים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פיתחו חומר גלם, שניתן להופכו, תוך שימוש בטכנולוגיות קיימות, לדלקים נוזליים תוך שימוש בתשתיות הקיימות ופשוט יחליף את הנפט הגולמי כחומר הגלם בבתי הזיקוק.

פרופ' הרשקוביץ הוא יו"ר קתדרת ישראל כהן להנדסה כימית וסגן הנשיאה ודיקן למחקר ופיתוח באוניברסיטת בן-גוריון. התהליך שפותח במרכז נמצא בהליך לקבלת פטנט ולדברי פרופ' הרשקוביץ, "אנחנו מוכנים לצאת לדרך, על מנת להציגו ולמסחר אותו". לדבריו, הניסויים הקריטיים בנושא נערכו זה מכבר והעברת התהליך לקנה מידה תעשייתי אמורה להיות פשוטה למדי.

פרופ' הרשקוביץ חשף את פריצת הדרך המהפכנית שלו בכנס בלומברג לתחליפי דלקים שנערך בשבוע שעבר בתל אביב. "זהו אתגר יוצא מגדר הרגיל להמיר דו-תחמוצת הפחמן ומימן לחומר גלם ירוק לדלקים", אומר הרשקוביץ. "הטכנולוגיה מבוססת על קטליזטורים חדשניים ותהליכים קטליטיים ש'נתפרו' במיוחד למטרה זו. התהליכים שפותחו באוניברסיטת בן-גוריון מאפשרים שימוש ישיר בטכנולוגיה מסחרית זמינה. הצפי הוא שיישום קצר-טווח של התהליך ישלב גז סינתטי המופק ממקורות חלופיים ומתחדשים שונים עם דו תחמוצת הפחמן ומימן. מאחר ולא צופים מחסומים טכנולוגיים, התהליך החדש אמור להפוך למציאות תוך חמש עד עשר שנים".

הרשקוביץ  מדגיש: "ככל שהפרדת דו תחמוצת הפחמן מתוך מקורות שונים, כולל מאוויר, ופירוק מים לייצור מימן, הופכות ברות ביצוע מבחינה טכנולוגית וכלכלית – תהליך זה יהפוך לטכנולוגיה הדומיננטית להפקת דלקים נוזליים".

בהתייחסו לדלקים חלופיים אחרים, טוען הרשקוביץ שהמצאתו מהווה גורם שמשנה את כללי המשחק. "הדלקים הנוזליים שהיו בשימוש במהלך העשור שעבר הם אתנול (אלכוהול), ביו-דיזל ו/או תערובות של דלקים אלה עם דלקים קונבנציונליים, והם יישארו בשימוש בעתיד הנראה לעין. "אולם, החלופות הללו רחוקות מלהיות אידיאליות, ויש צורך דחוף בגישה שתשנה את כללי המשחק, להפקת דלקי תחבורה נוזליים, לשימוש ישיר במנועים באמצעות תהליכים טכנולוגיים ברי-קיימא ומקובלים מבחינה סביבתית (במונחים של פליטת גזי חממה) מחומרים זולים, מתחדשים ונמצאים בשפע", הוא אומר.

באוניברסיטת בן גוריון בנגב אומרים כי מרכז בלשנר, שנוסד ב-1995, פיתח את התשתית והמומחיות הנדרשות לעיסוק במגוון רחב של נושאים מאתגרים הקשורים להיבטים בסיסיים ויישומיים של קטליזטורים ותהליכים קטליטיים. מטרה זו הושגה תודות למימון מאסיבי בסך של יותר מ-14 מיליון דולר, שגויסו ממקורות שונים, כגון קרנות מדעיות ושותפים תעשייתיים. המרכז שיחק תפקיד מפתח במרכז למצוינות שהוקם על ידי הקרן הישראלית למדע, השתתף בשלוש תכניות שונות של הקהילה האירופאית והינו שותף לתוכנית ה-I-CORE לדלקים מתחדשים. החוקרים במרכז בלשנר פיתחו תהליך חדשני להמרת שמנים צמחיים ושמני אצות לדיזל ודלק סילון ירוקים מתקדמים וכן תהליך חדשני להפקת דיזל נטול גופרית.

פרויקט זה נתמך חלקית על ידי I-SAEF (הקרן האסטרטגית הישראלית לאנרגיה חלופית).