למרות שהסוסים ברחו מהאורוות ולמרות שאין ילד במדינה שלא יודע במי מדובר, נותר צו איסור הפרסום ביום ג' בעינו. דובר המשטרה הודיע כי "בהמשך לפרשה הנחקרת במחלק נוער, חשיפה של ימ"ר תל אביב שעניינה חשדות לביצוע עבירות מין ועבירות נוספות בקטינות, אנו מבהירים כי זימונם של חשודים ומעורבים תיעשה על בסיס חקירתי – ראייתי בלבד, במנותק מהלכי רוח תקשורתיים, שמועות למיניהן ורכילות לשמה". 

היום (רביעי) הוסר הצו ושמו של איל גולן הותר לפרסום. הוא חשוד בבעילה אסורה בהסכמה ובשימוש בסמים עם קטינות. בחקירתו הבוקר טען שלא ידע שהן קטינות ולא השתמש בסמים עמן. נחקרו אתו גם אביו, יחצ"ן מסיבות ועובד שלו החשודים בסרסור קטינות, וכן איש תקשורת המעורב בפרשה, החשוד בבעילה אסורה.

ואכן, כמות הרכילות של "יודעי דבר", "אנשי תקשורת", ופיגורות שנפשן חשקה בשכשוך במימי המדמנה של הביצה התל אביבית, הפכו את הפרשה לאייטם הצהוב ביותר בו רחצה כול התקשורת בישראל. 

"היצף הפרסומים של הימים האחרונים בפרשה בעיתונות וברשתות החברתיות, לרבות הערכות לכיווני חקירה, מידע כזה או אחר ואף ראיונות של מעורבים לכאורה, נעשים על ידי גורמי התקשורת או אזרחים ועל אחריותם בלבד". הבהיר אתמול הדובר, לשאלה בדבר "מידע מהימן מגורמי חקירה", עליו הצהירו כתבים פליליים ואחרים מעל כול במה אפשרית, הגיב הדובר: "אין בכוונתנו להיגרר למאמצי האישוש או ההפרכה של פרסומים אלה או להתייחס אליהם בכל דרך שהיא, ודי אם נזכיר לכלל הנוגעים לפרסומים אלה את מגבלות החוק בכל הנוגע לפרסומים הנוגעים לקטינים חשודים או קרבנות, איסור פרסום שם  חשוד, היבטי צנעת פרט וכן הגנת פרטיות ולשון הרע".

הדובר המשיך בקו המסורתי לפיו "צו איסור הפרסום שהוצא בפרשה נועד להגן על היבטים שונים הנוגעים לחקירה או לקורבנות והוא מאפשר לחוקרים להגיע לחקר האמת, תוך התמקדות בבדיקת התשתית הראייתית ולא בהיצף הפרסומי המלווה את הפרשה". 

כל מי ש"נחשב" בביצה הזדרז להביע דעה נחרצת. וכך פרסם שלשום מנחה המרוץ למיליון, רון שחר, פוסט בו דחה בתיעוב את המחשבה "שילדות בנות 14-15 פותו להגיע ע"י בגירים חרמנים מכוערים וסליזיים ל'ערב קריוקי' עם זמרים מפורסמים". המחשבה הזו, הוא כתב "מעוררת בי גועל וכאב". 

הוא לא הספיק לרכוב על גלי הפרסום ומיד התייצבה מולו שיר נוסצקי, צעירה מוכרת מתקופת המחאה החברתית (אז הופיעה על כל במה תקשורתית בשם האג'נדה החברתית), וכתבה לו תגובה בפוסט משלה, בו סיפרה כי "לפני 15 שנה, כשהייתי ממש בת 14, והוא היה בן כ-28, הייתי ערומה על המיטה שלו. הוא לא ידע בת כמה אני, כי הוא מעולם לא שאל. את ההנחה אני יכולה לעשות לו על זה שנפגשנו לראשונה בבר בו הוא עבד, לא סביבה שמישהי בת 14 אמורה להיות בה. את חוסר ההנחה אני יכולה לעשות לו על זה שהיום שבו הוא לקח אותי אליו הביתה התחיל בזה שהוא ראה אותי בדיזינגוף סנטר, עם ילקוט על הגב, וכשהגענו אליו אמרתי לו שאני בתולה וסירבתי לשכב איתו. במקום זה הוא ביקש להעביר לי שיעור במציצות". לדבריה, הפרשייה הסתיימה כש"אחרי שעה אצלו בבית, התלבשתי ויצאתי. הוא נפרד ממני בדלת ואז הסתובבתי ושאלתי אותו: 'אתה לא זוכר איך קוראים לי, נכון?'. הוא חייך בנבוכות ואמר: 'תזכירי לי'. 'עזוב, זה לא חשוב' אמרתי והלכתי משם. יותר חוויה של התפכחות משל טראומה". 

ביום שני השבוע הגיבה לה  אורלי רביבו, היא א' מבית הנשיא וכתבה לה: 

"מה בגילך דאז עשית בבארים? למה בגילך הפעוט מצאת לנכון להגיע לביתו של גבר, לא משנה גילו, ולמה לעזאזל התפשטת והיית עירומה במיטתו בגיל 14? תסלחי לי את צבועה ומתחסדת!. הפרסום שלך מעלה ספקות, כשהעיקרית היא שאת בעיקר תאוות נקמה, ואחר-כך פרסום". על מנת שנוסצקי תדע מי היא הכותבת סיימה רביבו ב-"אם תקלידי את השם שלי בגוגל, תדעי מי אני". 

"החקירה תמשיך ותתנהל", מציינים בדוברות המשטרה, "ככל שהדבר נוגע ליחידה החוקרת, הרחק מאור הזרקורים תוך הקפדה על זכויות החשודים והקורבנות לאורך כל הדרך. העברת המידע לציבור תעשה על ידי גורמי הדוברות הרשמיים של משטרת ישראל באופן מדוד וסדור, בכפוף לחוק ולהנחיות היועץ המשפטי לממשלה תוך העמדת טובת החקירה מעל לכל". 

במהלך כנס שדרות לחברה, נשאל מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו, על פרשת הזמרים הנחקרת במחוז תל אביב, והשיב: "אני מכיר את הפרטים ומגבה באופן מלא את שוטרי מחוז ת"א, שעושים עבודה מקצועית וראויה. תנו להם להמשיך לעשות את עבודתם, ונתאזר בסבלנות עד לסיום החקירה".