★★★★★

יש לו את זה. הוא לא רק קומיקאי, סטנדאפיסט, שחקן, בדרן ומנחה. צביקה הדר הוא פרפורמן מצוין. אם נתעלם לרגע מההנחיה של "כוכב נולד", שם הוא מדשדש בביצה יחד עם כולם, הדר הוא בין הכישרונות הגדולים שצמחו כאן בשנים האחרונות. אבל מה שהביא אותו למעלה, הביא אותו גם לכמעט פרידה מעולם הבידור ומהעולם בכלל. במסגרת המרוץ לצמרת, הדר, שהיה עסוק בכמה פרויקטים, לקה בשני אירועי לב – וניצל, בין היתר, בזכות הרופאה שלו.

אז מה עושה בחור מוכשר כהדר בעיקבות אירוע טראומטי כזה? חוזר לבמה אחרי 15 שנים עם מופע סטנדאפ. או כפי שהוא אומר על הבמה: "החלטתי לעשות מהלימון – לימונדה." רמי ורד כתב, ביים ורקח את הלימונדה והדר, מינוס כמה קילו, לוגם בתאווה מהכוס המלאה ומספר, במבט לאחור, על השתלשלות האירועים, מדום לב ועד הלום.

במסגרת המופע הדר בודק על הבמה מי אשם בשני אירועי הלב שקיבל בגיל צעיר יחסית. החשודים: האוכל של אימא, האוכל של סבתא, האוכל של השכנים, דוכני הפלאפל בבאר שבע שבה נולד וגדל, הנישואים, הגירושים, הילדים, הטלוויזיה או הגנטיקה. כל התשובות נכונות. או לא.

בעצם, אפשר לקרוא למופע בשם הבנאלי אבל הנכון – "החיים על פי צביקה הדר", מאחר שהאירועים שעבר עשו לו מה שאירועים כאלה אמורים לעשות: הגוף אותת לו לעצור ולשקול מחדש את אורח חייו. לקבל פרופורציות. להבין מה באמת חשוב. התחושה שעוברת לכל אורך המופע – שהטקסט לקוח מחייו האמיתיים של הדר, בלי זיופים או ניסיונות להצחיק בכוח. גם את הקטעים הפחות מבריקים בטקסט הדר צולח בהצלחה. לכן הוא פרפורמר מצוין.

הדר מדבר על הדברים הקטנים בחיים כמו על הדברים הגדולים. טוב, הוא לא באמת הולך עד הסוף בכל מה שקשור למשל לזוגיות, לאהבה, לסקס. אולי במופע הבא יעז יותר וישמור פחות על תדמית הבדרן לכל המשפחה. בתור הדרן הזכיר הדר לקהל את תחילת הקריירה שלו כז'וז'ו חלסטרה, שם התגלה כקומיקאי וסטנדאפיסט.

לא הכל מצחיק בעולמו של הדר. יש גם רגעים שקטים, מהורהרים, נוגעים ללב, תרתי משמע. ואם רוצים לקחת הביתה משהו, אפשר לאמץ את המשפט שמרחף מעל כל המופע: החיים זה הכל.