Skip to content

"ככל שהחרדים יתגייסו בגיל מוקדם יותר כך ייטב להם ולנו כצבא"

כך אמר הבוקר הרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ, בהופיעו בפני הוועדה המיוחדת לשוויון בנטל. "אם רוצים לקצר את שירות החובה של הגברים בארבעה חודשים צריך לפצות על כך ממקורות אחרים כמו גיוס חרדים. אני נגד המושג שכר לחיילים. במקום זאת יש להשתמש בדמי קיום. הוריתי על הקמת עבודת מטה שתאזן בין מחיר הסבון של פעם […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

"ככל שהחרדים יתגייסו בגיל מוקדם יותר כך ייטב להם ולנו כצבא". כך אמר היום הרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ, בהופיעו בפני הוועדה המיוחדת לשוויון בנטל. הוועדה, בראשותה של ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) נפגשה עם הרמטכ"ל כדי לקבל את התייחסותו לסוגיות השונות הנוגעות בהצעת החוק המתגבשת לשוויון בנטל.

"לא נפגע באורח החיים של החרדים". הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ (צילום: דוברות הכנסת)
"לא נפגע באורח החיים של החרדים". הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ (צילום: דוברות הכנסת)

בפתח הישיבה אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ איילת שקד: "אנחנו נמצאים בשלב הסופי בתהליך החקיקה ולקראת קביעת גורלו של החוק, לשבט או לחסד. רבים וטובים ניסו עוד לפנינו לשלב את החרדים בצה"ל אך כל הניסיונות כשלו. הצבא ערוך ומוכן לקלוט את החרדים לשורותיו. אני מקווה שהחוק יתקן את המצב הנוכחי  תוך שילוב החרדים מבלי ליצור פילוג. הצעת החוק יש בה כדי לשפר מצבם הכלכלי של החרדים באמצעות יציאתם לשוק העבודה. אנחנו נתכנס להצבעה בנושא בעוד שבועיים לערך".

הרמטכ"ל אמר: "העיקרון שמנחה אותנו בתהליך כולו הוא ביצרת מינימום דיפרנציאציה בין המגזרים כדי להביא לכמה שיותר שוויון בזכות לשרת. בפועל אנחנו לא נמצאים שם ואת זה צריך לשנות". עוד הוסיף הרמטכ"ל, כאמירה כללית, כי ראוי שלצה"ל תשמר זכות הבכורה. "לא יכול להיות שבמסלול אחר שמקביל לצבא יקבלו יותר מאשר לוחמי צה"ל. צה"ל אינו רואה בחברה החרדית אויב. צה"ל רואה בחברה החרדית ערך ואנחנו רוצים לשלב אותם בצבא. חרדי שיכנס לצבא יצא ממנו חרדי. יש כאן הזדמנות שהצבא יהיה פלטפורמה לאחדות".

עוד אמר הרמטכ"ל, כי צה"ל תומך בשירות החרדים בצבא. "מדובר באנשים נהדרים ובכל מקום שהם משולבים בצה"ל היום תרומתם ניכרת. צה"ל יישאר צבא ממלכתי ובמקביל לא נפגע באורח החיים של החרדים. על ציר הזמן מספר החרדים בצה"ל הולך וגדל ואני יכול רק לברך על המגמה הזו".

באשר לסוגיית הארכת משך שירות הנשים בצה"ל אמר הרמטכ"ל כי הצבא רואה כעוגן את הרעיון להשוות ככול הניתן את מגוון התפקידים האפשריים לנשים. "את רוב התפקידים בצה"ל פרט לדרג המסתער אנחנו פותחים לנשים ואת זה צריך להמשיך לפתח. אין סיבה שבעוד 20 שנה אישה לא תעמוד בראש מערכים שונים, לא צריך לזלזל בזה. אם לא יינתן פתרון כולל לפערי כוח האדם לא נוכל לעמוד במשימות המבצעיות שלנו. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

"אם רוצים לקצר את שירות החובה של הגברים בארבעה חודשים צריך לפצות על כך ממקורות אחרים כמו גיוס חרדים, הארכת משך השירות, צמצום חיילים ביחידות חוץ לסד"כ, ומענה תקציבי לקבע תחליף חובה. כולם אבל כולם צריכים לשרת אותו דבר אבל פחות זמן", אמר הרמטכ"ל.

"עיקרון שירות החובה בצה"ל הוא שהאזרח נותן למדינה ולא מקבל ממנה. לכן אני נגד המושג שכר לחיילים", אמר הרמטכ"ל. "במקום זאת יש להשתמש בדמי קיום. אני סבור שנדרש לעדכן את המודל שעל בסיסו נקבע מודל הקיום. הוריתי על הקמת עבודת מטה שתאזן בין מחיר הסבון של פעם למול השימוש בפלאפון היום והצרכים הנוספים. בנוסף נכון שתהיה דיפרנציאציה בין לוחמים לבין אלו שאינם בחזית. את הדיפרנציאציה הזו אנחנו רוצים לשמר ואף להעמיק.

"ככול שהחרדים יתגייסו בגיל מוקדם יותר כך ייטב להם ולנו כצבא", אמר הרמטכ"ל. "ככל שהם יגיעו מאוחר יותר כך השירות יהיה להם קשה יותר ולכולנו זה יעלה יותר מאחר והתשלום עליהם יהיה גדול יותר". מדובר במזדמנות למדינה להביא לשוויון דרך השירות המשותף בצבא".

ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) אמר כי "גם ב-50 השנים הבאות נשים לא ישרתו לא בצנחנים וגם לא בגולני. מנגד מרבית מסלולים הפיקוד לקצונה הבכירה מגיעים דווקא מאותם מסלולים. לכן לדרוש היום מנשים לשרת יותר מבלי לאפשר להן להגיע לדרג הקצונה הבכירה זה לא הוגן".

ח"כ מאיר פורוש (יהדות התורה) טען כי הוא  "לא חושב שצה"ל באמת ערוך לגייס חרדים בטח שאין לו את היכולת להבטיח כי החרדים יוכלו לשמור על אורח חייהם כמו למשל בתחום ההפרדה מנשים. להבנתנו החוק שיובא בכפייה יגרום לנסיגה בתהליך גיוס החרדים שמתקיים כבר היום".

לדברי ח"כ משה גפני (יהדות התורה), "אם תהיה כפייה פלילית כל הדיון הזה מיותר. פשוט אף אחד לא התגייס. לא ניתן שיגדירו את לומדי התורה בעבריינים. זה הוא תהליך שיביא להתנגשות ואני לא בטוח שאתם מודעים לכך".

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן