בעוד שהמלריה חוסלה כליל בישראל, המחלה הקטלנית ממשיכה להפיל חללים ברחבי העולם. כך למשל, המחלה, הנגרמת על ידי טפילים ומועברת בעקיצות יתושים הביאה למותם של 650,000 איש בשנת 2010, מרביתם ילדים באפריקה.

כיום המאבק במלריה בו מושקעים מדי שנה מיליארדי דולרים מתמקד בפיתוחים מדעיים מתקדמים ובחיסונים. אולם מומחים למלריה ואנשי שטח שיתכנסו בירושלים בין ה-8 ל-12 בדצמבר מאמינים כי כדי לחסל בעתיד את המלריה ברחבי העולם צריך לחזור היישר לישראל המנדטורית. הכנס הבינלאומי באוניברסיטה העברית יספק מבט מרענן על השאלה כיצד אפשר לעשות כיום שימוש באמצעים למניעת מלריה שנוסו בהצלחה בתקופת המנדט הבריטי בישראל.

הכנס יפגיש אנשי שטח,  חוקרי חרקים המתמחים בפיתוח שיטות למיגור מזיקים ומדענים המפתחים שיטות נוספות למאבק במלריה. הם ייפגשו עם היסטוריונים שלמדו את השיטות המוצלחות בהן נעשה שימוש בעבר בישראל המנדטורית ובהולנד למיגור המלריה. בין משתתפי הכנס, חוקרים מישראל, אירופה ואוסטרליה וכן גורמים בכירים משירותי הבריאות באפריקה.

המשתתפים בכנס ייקחו חלק בסדנאות עבודה במטרה להכין 2-3 תכניות עבודה מפורטות לטיפול במלריה בגאבון ובמדגסקר, תוך בחינה מעמיקה של האקולוגיה, האוכלוסייה ושירותי הרפואה הקיימים במדינה. תכניות אלו נועדו לא רק לסייע למדינות אלו לשלוט על ממדי המלריה אלא להביא למיגורה המוחלט בהן. המשתתפים יבחנו גישות נוכחיות ויציעו גישות נוספות המבוססות על ניסיון העבר בשיתוף ידע וטכנולוגיה מודרניים. סוכנויות בינלאומיות ושירותי בריאות ארציים יוזמנו לעשות בהן שימוש.

לדברי אחד ממארגני הכנס פרופ' דן שפירא מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, "כיום עיקר המאבק הבינלאומי במלריה מתרכז בטיפול באנשים שכבר סובלים מהמחלה. אך כדי למגר את המלריה צריך לפעול בשלב הרבה יותר מוקדם ולהילחם לא רק במחלה עצמה אלא ביתושים שמעבירים אותה, כפי שעשו בהצלחה יתרה המתיישבים הציונים בראשית המאה הקודמת. הכנס יחזיר לתודעה הבינלאומית את אותן שיטות ותיקות ומוצלחות ויסייע למדינות אפריקה להשתמש בהן".

הכנס מאורגן על ידי מרכז קובין  לחקר מחלות מידבקות וטרופיות באוניברסיטה העברית ועל ידי בית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית ומרכז רפואי הדסה. הכנס מוקדש לזכרו של פרופ' ישראל קליגלר  מראשוני הפרופסורים באוניברסיטה העברית וממובילי המאבק נגד המלריה במאה הקודמת.