"האומדנים של רשות המסים מצביעים על כך שכרבע מהפעילות הכלכלית בישראל אינה מדווחת. היינו, כרבע מהכלכלה הישראלית היא כלכלה שחורה. לפני כעשרים שנה הכלכלה השחורה הוערכה בישראל בכשישית, קרי 16%. ביוון הכלכלה השחורה היא כ- 30%. אנחנו בדרך ליוון. לשם השוואה, הכלכלה השחורה בארה"ב מוערכת בפחות מ-. כל המספרים האלה הם מנתוני הבנק העולמי10%", אמר היום הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בוועידת גלובס לעסקים.

אובדן של כ-40 – 50 מיליארד שקל

לדברי לוקר, המשמעות היא אובדן של כ-40 – 50 מיליארד שקל בהכנסות המדינה בשנה, כאשר נגיע לרמה של ארה"ב, קרי כלכלה שחורה בהיקף של 10%. "זה סכום אדיר ששקול לכל התקציב השקלי של מערכת הביטחון, או לכל התקציב של משרד הבריאות, או לכל התקציב של משרד החינוך. תארו לכם מה יכולנו לעשות במדינה עם עוד 50 מיליארד שקל, בחינוך, בתשתיות, בבריאות. יכולנו להוריד את המע"מ לשיעור של 8%. תחשבו מה זה היה עושה ליוקר המחייה. בסכום הזה יכולנו להוריד את שיעור המס הממוצע על ההכנסה מעבודה בכשני שליש. היום המס הממוצע הוא כ-25%. יכולנו להורידו לכ-10%.

סכום דומה למסים

לוקר ציין, כי סך כל מס ההכנסה הצפוי להיגבות מכל השכירים במשק בשנת 2014 הוא כ-40 מיליארד שקל, שזה סכום דומה למסים שאנו מפסידים בגלל הכלכלה השחורה. "היינו, על כל שקל מס הכנסה שנגבה משכיר מישהו אחר מעלים שקל מקופת המדינה. על פי נתוני מנהל הכנסות המדינה, יוצא שכ-17% מכלל האוכלוסייה שילמו כ-76% מסך המיסים הישירים. זה לא מצב סביר. ככה לא נוכל להמשיך. שישית מהציבור משלמים שלושה רבעים מהמס הישיר במדינת ישראל.
מדברים על שוויון בנטל. זה חוסר שוויון משווע בנטל.

בעיה אסטרטגית

לדברי לוקר ההון השחור הוא בעיה אסטרטגית של מדינת ישראל, המהווה איום חברתי וכלכלי על המדינה. "אתמול פרסם בנק ישראל שלקראת תקציב 2015 נצטרך עוד כעשרה מיליארד שקל מסים או קיצוץ. מנין נביא מסים? ממה שהורדנו בצדק אמש? נעלה שוב? לכן, האתגר שעומד על סדר יומי ועל סדר יומם של שותפיי, שחלקם נמצאים כאן היום, הוא הקטנת היקפי ההון השחור בצורה דרמטית. וכשיש איום אסטרטגי צריך צעדים חריפים. בפרפראזה – צעדים לשעת חירום.

החלטות

לדבריו, לאחרונה קיבלה הממשלה כמה החלטות חשובות שיאפשרו מלחמה אמיתית בהון השחור.
וכאשר החלטות אלו תאושרנה על ידי הכנסת מעריכים שהדבר יביא להגדלת גביית המיסים במיליארדי שקלים מידי שנה:

• החלטה הראשונה – להכיר בעברות מס כעברות מקור בחוק לאיסור הלבנת הון. הצעד הזה יאפשר לרשויות המס להיעזר בכלים של חוק איסור הלבנת הון לחשיפת עבירות מס. זה המצב במרבית הארצות המתוקנות.
• החלטה השנייה – לאפשר העברת מידע בין הרשות להלבנת הון לרשות המסים.
• החלטה שלישית – היא צמצום השימוש במזומן. שימוש במזומן הוכר בעולם כגורם משמעותי ביצירת "כלכלה שחורה". מדינות רבות נוקטות מדיניות לצמצום השימוש במזומן לצורך מלחמה בהון השחור. בצרפת הגבילו את השימוש במזומן לסכומים שאינם עולים על 3,000 יורו. בדנמרק ובאיטליה ל-1,000 יורו ובספרד ל-2,500 יורו.

לוקר הסביר כי ניתן כבר להצביע על כמה תובנות שהתגבשו:
• אין כוונה לאסור לחלוטין שימוש במזומן. רוצים למנוע המצב בו ניתן לבצע עסקאות עם מזוודות מלאות במזומנים. השאלה מהי נקודת האיזון הראויה. הערכה היא שרובן המכריע של העסקאות הנורמטיביות במזומן אינו עובר את הרף של כמה אלפי שקלים בודדים. מעל הרף הזה כבר ישנה, כנראה, בעיה.
• ועדת המזומן תמליץ להגביל את השימוש במזומן לאלפי שקלים בודדים.
• בוחנים הגבלת סיחור צ'קים וגם הגברת הפיקוח על פעילות חלפני הכספים.

"חשוב להדגיש שהמטרה אינה להעביר את הציבור משימוש במזומן לשימוש בכרטיסי האשראי.  ניתן להשתמש בכרטיסי חיוב אלקטרוניים שעלותם כמעט אפסית. התחליף שיוצע לציבור יהיה נגיש, גם לאוכלוסיות מוחלשות, מחוסרי חשבון בנק, ומקבלי קצבאות מהמדינה. לאזרח ולבעל העסק יהיה זול יותר וגם נוח להשתמש בכרטיס חיוב אלקטרוני, כלומר בדביט, לפחות כמו מזומן ולבטח לעומת כרטיסי אשראי. כרטיסי דביט שכיום כמעט שאינם בשימוש במשק הישראלי, עשויים גם לשמש תחרות לכרטיסי האשראי. זה המצב בכל העולם".