משרד הבריאות הנחה את ניידות תרומת הדם לא לקבל תרומת דם מיוצאי אתיופיה; אב של תלמיד באילת הודיע למורה ערבי כי דמו טהור יותר כי הוא יהודי; ח"כ מירי רגב העבירה את חוק המסתננים. הגזענות פושה בכל. מאנשים פרטיים דרך הממסד ועד לבית המחוקקים.

כבר אמרתי יותר מפעם אחת שמדינת ישראל היא מדינה גזענית, מדינה שאיננה מכירה בזכויות אזרחיה ובטח שבטח לא בזכויות האדם בכלל. במדינת ישראל נרדפים אבירי זכויות האדם, בדיוק כמו בימים האפלים ההם, של משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. רק בישראל להילחם על זכויות האדם נחשב בגידה. אבל ישראל היא לא היחידה שהשליכה את זכויות האדם – כל מדינות העולם, בצורה זו או אחרת, ויתרו על הכללים הבסיסיים שמקנים לבני האדם את הזכות לחיות בצורה סבירה ובסיסית. אלא שבישראל מחוקקים חוקים שנוגדים את הזכויות הללו (ע"ע מירי רגב וחוק המסתננים); בישראל מכינים מחנה ריכוז לקליטת אלו שצבעם שונה, שחיפשו מקלט וניסו לממש את זכותם לנוע ממקום למקום. נכון, בצרפת מגרשים את בני הרומה (הצוענים), גם הם קבוצת אוכלוסייה שמנסה לממש זכויותיה לחופש תנועה, אבל גירושם לא יסכן את חייהם.

הבוקר עצרה אותי אישה נחמדה מטעם ארגון הנוער הבינלאומי לזכויות האדם וביקשה ממני בנימוס, בכמעט התנצלות, לחתום על פניה לאו"ם בדרישה ליישום זכויות האדם בכל מקום באשר הוא, ואף צירפה חוברת שמפרטת מהן זכויות האדם. חתמתי, כמובן שחתמתי. וכשקראתי את החוברת החלטתי שכדאי להבהיר בעצם מהן זכויות האדם וכמה בנאלי כמה הגיוני כמה אנושי בעצם כל הסיפור.

אחד לאחד, מה שמונע מבני האדם לחיות על פי הכללים הללו הם: כסף, דת, טריטוריאליזם, לאומנות, ועוד כסף.

להלן זכויות האדם וצורת יישומן בישראל (ולא רק בישראל):

1. כולנו שווים וכולנו בני חורין. כן בטח. יהודים שווים יותר מערבים, גברים שווים יותר מנשים סטרייטים שווים יותר מהומוסקסואלים.

2. אפליה אסורה בהחלט. נגזרת של הכלל הראשון, ויישומה כנ"ל.

3. לכולנו הזכות לחיות חופשיים ובביטחון. את הכלל הזה הפרו בני אדם כולם באשר הם. יהודים פוגעים בערבים שפוגעים ביהודים, שפוגעים בפליטים. בקיצור שרשרת המזון של המין האנושי.

4. העבדות אסורה. הקפיטליזם גזר על כולנו עבדות. יוקר המחיה הבלתי מוצדק מחייב אותנו לקחת כל עבודה בכל תנאי, האם זו איננה עבדות?

5. התעללות ועינויים אסורים. תשאלו את שירותי הבטחון. להם מותר.

6. לכולנו אותו חוק וכולנו שווים בפניו. זה כבר הפך לבדיחה, בתי המשפט מתכופפים אל מול הכסף, חוק אחד לעניים וחוק אחד לעשירים, חוק אחד לערבים וחוק אחד ליהודים.

7. כולנו מוגנים על-ידי החוק. מישהו סיפר את זה למשטרת ישראל?

8. טיפול שווה בבית משפט המבוסס על שוויון בין בני אדם. עוד בדיחה מבית היוצר של הקפיטליזם.  הכל עניין של כסף. יש כאלו שיש להם מספיק לסוללת עורכי דין, ויש כאלו שלא מסוגלים לשלם את האגרה.

9. לאיש אין את הזכות לאסור אותנו ללא סיבה, או לעקוב אחרינו או לגרש אותנו למדינה אחרת. ואיש לא יטרח להרוס את מחנה הריכוז שהולך ונבנה עבור פליטים, איש לא יפסיק את פעילות קלגסי ההגירה (לא רק בישראל).

10. הזכות להישפט, הזכות להתגונן בבית המשפט. רק בישראל יש את המושג "נשפט שלא בפניו"; או במילים אחרות – נשללו זכויות היסוד שלו.

11. זכאי עד שהוכחה אשמתו. אולי הסעיף היחיד שעדיין קיים. הבעיה איתו שגם אלו שאשמתם הוכחה נחשבים זכאים, אם יש להם מספיק כסף או כוח.

12. הזכות לחיים פרטיים ולפרטיות – לאיש אין את הזכות לעקוב אחרי חיינו הפרטיים. מישהו אמר מאגר ביומטרי? האם מישהו חשב פעם על כמה מידע יש למדינת ישראל על תושביה רק בגלל שכל מערכות המחשב שלה מחוברות אחת לשניה? תאורטית זה חוסך ביורוקרטיה; מעשית זו חדירה לזכויות הפרט. וזה רק קצה הקרחון.

13. לכולנו חופש התנועה באשר נרצה ולאן שנרצה: בתנאי שלא הוציאו לנו צו עיכוב יציאה, צו שאיננו קיים ברוב מדינות העולם המערבי.

14. הזכות לבקש מקלט במדינה אחרת אם איננו מרגישים בטוחים במדינתנו. את הזכות הזו שוללת מדינת ישראל מכל מי שאיננו יהודי.

15. לכולנו הזכות להיות בעלי לאום מוגדר ומוצהר. הזכות שמדינת ישראל שוללת באופן קבוע מהפלסטינים זכות שניתנה לעם היהודי ב-1948.

16. לכולנו הזכות להינשא ולהקים משפחה. בתנאי שאנחנו לא הומוסקסואלים, בתנאי שאנחנו יהודים או גרים שגוירו כהלכה; וגם אז, המושג פסולי חיתון הוא מושג ישראלי טהור. הדת היהודית רמסה את הזכות הבסיסית הזו.

17. לאיש אין את הזכות להתערב במעשינו ללא סיבה טובה. וזה כולל שוטר שחושד שאנחנו זוממים משהו.

18. חופש המחשבה. זכות שאינה עומדת לשמאלנים. המחשבה שלהם הופכת אותם לבוגדים.

19. החופש לומר את דעתנו מתי שנרצה. חופש הדיבור. אז נאמר את מה שיש לנו, אז נתאסף ונפגין ונכתוב שלטים, ונחטוף מכות רצח, כי במשטרת ישראל לא מכירים את חופש הדיבור ולא מכירים בו. כל שמוק יכול לתבוע אותנו על הוצאת דיבה גם אם לא נגרם לו נזק. עוד חוק שמטרתו לצמצם את חופש הדיבור.

20. הזכות להכיר ולהיפגש עם מי שנרצה. לאיש אין את הזכות לפרק קבוצה. הזכות להתארגן כוללת את הזכות להקים קבוצות מחאה להפגין ביחדיו, בישראל זה דורש רשיון, זכות אדם בסיסית שהמדינה יכולה להטיל עליה וטו.

21. הזכות לדמוקרטיה. את זה יש לנו… סתמו לנו את הפה, מונעים מאיתנו מחאה, מכים אותנו, עוצרים אותנו – אבל פעם בארבע שנים נותנים לנו לתחוב פתק לקופסה ולקבוע מי המושחת הבא שנגדו לא נוכל למחות בארבע השנים הבאות.

22. הזכות לביטחון סוציאלי. ספרו את זה לקשישים, לניצולי שואה, נכים, למשפכות ברוכות ילדים, לאמהות החד הוריות. הם לא יצחקו.

23. הזכות לעבוד ולהרוויח שכר שווה. והזכות להתאגד. לכולנו יש את הזכות לעבוד, אם יש עבודה כמובן. אבל אם יש עבודה – את הזכות להתאגד ינסו למנוע מאיתנו בכוח. לגבי שכר שווה, עוד בדיחה עצובה במדינה שבה נשים מרוויחות 30% פחות מגברים וערבים מרוויחים 45% פחות מיהודים.

24. הזכות לחופש מעבודה. הזכות לזמן חופשי. רק מתי שהבוס מחליט.

25. הזכות למיטה ותזונה נכונה. כסף כסף ועוד כסף, הזכות הזו נהפכה לזכות לחטט בפחים ולישון ברחובות. ואפילו ברחובות יעשו ראשי הערים כמיטב יכולתם לשבש את חייהם של אותם מסכנים שנזרקו לרחוב.

26. הזכות לחינוך. לא שהוא שווה משהו, אבל לכולנו יש את הזכות יש לנו אפילו חוק חינוך חובה חינם  רק שהחינם הזה הוא עסק יקר ולא כל אחד מסוגל לעמוד בו.

27. הגנה על זכויות היוצרים והתרבות. יש גם יש, רק שלא על זכויות היוצרים הממסד מגן אלא על זכויות הסרסורים, המפיצים הדילרים והכל באמתלא של הגנה על זכויות היוצרים.

28. עולם חופשי ושוויוני. לא מצחיק.

29. חובתנו לוודא שכל הללו יחולו על כל אדם אחר. כמה מאיתנו מעזים ונלחמים על זכויות האדם? מעטים שבמעטים, והללו זוכים לקיתונות של בוז, השמצות, התקפות בלתי מרוסנות ודמם מותר.

30. לאיש אין את הזכות לקחת מאיתנו את אחד הזכויות שהוזכרו לעיל. הסעיף הזה הופך את רוב מנהיגי העולם – שופטים, טייקונים, אנשי צבא ועוד לפושעים נגד האנושות. הם גזלו מאיתנו את זכויות האדם שלנו בחקיקת חוקים שנוגדים אותם, בהטלת השפעתם וכוחם מי בכספו ומי בחייליו על חיינו כפי שהם נראים היום.

אלה זכויות האדם. עניין בסיסי, שגם אותו אנחנו לא ממש מקיימים. אין מדינה אחת בעולם שבה מתקיימות הזכויות הללו במלואן, אבל בישראל עוד פחות מרבות מאחרות. וזה מתחיל בבסיס. המושג "כולנו שווים וחופשיים" פשוט לא קיים במדינה שבה תושביה מאמינים שהם העם הנבחר. בהיסטוריה העצובה של העולם היה עוד עם שחשב שהוא מעל לכל. כקורבנותיו, עלינו להיות הרבה יותר רגישים לזה. למרבה הצער, אנחנו לא לומדים מההיסטוריה.