האטה משמעותית בשיעור הצמיחה ברבעון השלישי

המשק צמח בשיעור של 2.2% בלבד, זאת לאחר צמיחה של 4.6% ברבעון השני. זהו שיעור הצמיחה הנמוך ביותר מאז הרבעון הראשון של 2009. לעומת זאת, אחוז האבטלה ירד ל-5.9%, כאשר לראשונה מאז שנות השמונים ירד שיעור האבטלה מתחת ל-6.0%

Print Friendly

ברבעון שלישי של השנה הואט משמעותית שיעור הצמיחה במשק הואט, כאשר המשק צמח בשיעור של 2.2% בלבד, זאת לאחר צמיחה של 4.6% ברבעון השני. זהו שיעור הצמיחה הנמוך ביותר מאז הרבעון הראשון של 2009. עם זאת, יש לציין כי זהו אומדן ראשון של התוצר ברבעון השלישי והערכה היא שנתונים יעודכנו כלפי מעלה.

ההאטה ברבעון השלישי נגרמה בעיקר מירידה משמעותית ביצוא הסחורות והשירותים ירידה של 16.4% לעומת צמיחה של 2.0% ברבעון השני. ביתר רכיבי התוצר נרשמו שיעורי צמיחה נאים, כאשר בהשקעות בנכסים קבועים נרשמה צמיחה של 16.9% אחוזים, שזהו שיעור הצמיחה הגבוה ביותר מאז הרבעון השלישי של 2011.

הנתונים השוטפים ביחס לפעילות הריאלית במשק מעלים תמונה מעורבת. מדד פדיון ענפי המשק (העדכני לחודש ספטמבר) ירד ב-0.3%, והוא מצוי ברמה נמוכה יחסית לממוצע החודשים הקודמים. מדד הייצור התעשייתי (העדכני לחודש ספטמבר) עלה ב-0.3% (עלייה של 1.3 אחוזים בענפי הטכנולוגיה העילית), לאחר הירידה החדה שנרשמה בחודש אוגוסט, אך גם מדד זה נותר ברמות נמוכות בהשוואה לשנתיים האחרונות.

מדד מנהלי הרכש ומדד אמון הצרכנים
(מדדים אלו, המפורסמים על ידי בנק הפועלים, הינם מדדים סובייקטיביים)

מדד מנהלי הרכש עלה בחודש אוקטובר, אך הוא ממשיך להצביע על התכווצות בפעילות הכלכלית. מדד אמון הצרכנים רשם ירידה בחודש נובמבר. בתוך כך, מדד מנהלי הרכש עלה בחודש אוקטובר, אך זהו חודש שישי ברציפות בו רמת המדד מצויה מתחת לסף 50 הנקודות, רמה המצביעה על צפי להתכווצות בפעילות הכלכלית. במקביל, במדד אמון הצרכנים נרשמה ירידה בחודש נובמבר לאחר חמישה חודשים של עלייה במדד.

נדל"ן
בחודש אוקטובר נרכשו 9,500 דירות, עלייה של 71 אחוזים בהשוואה לרמה הנמוכה אשר נרשמה בחודש ספטמבר, על רקע חגי תשרי שחלו באותו החודש. בהשוואה לאוקטובר אשתקד נרשם גידול של 18%, כאשר גידול זה הושפע אף הוא מחגי תשרי, שחלו אשתקד באוקטובר. בסיכום דו-חודשי, סך מספר הדירות שנרכשו בספטמבר-אוקטובר השנה עמד על קרוב ל-12 אלפי דירות, בדומה לרמת העסקאות בחודשיים המקבילים אשתקד.

סחר חוץ

בחודש אוקטובר נרשמה התאוששות נוספת ביצוא הסחורות, זאת בהמשך לעליות שנרשמו בחודשים אוגוסט-ספטמבר. העלייה ביצוא באה לידי ביטוי בכל רמות הטכנולוגיה ובכל יעדי היצוא העיקריים. לאחר מגמת הירידה ביצוא שנרשמה ממרץ ועד יולי, מאז חודש אוגוסט נרשמת התאוששות ביצוא הסחורות (ללא אניות, מטוסים ויהלומים). כך, בחודש אוקטובר נרשמה עלייה של 5.7%, אשר באה לידי ביטוי ביצוא בכל רמות הטכנולוגיה ולכל היעדים העיקריים. בתוך כך, העלייה הגדולה ביותר נרשמה ביצוא לאסיה – 16.2%, כאשר ביצוא לאיחוד האירופי נרשמה עלייה של 10.2%, וביצוא לארה"ב נרשמה עלייה של 7.4%. מנגד, יבוא הסחורות ירד בשיעור של 1.5%, כאשר נרשמו ירידות חדות של 9.0% ביבוא מוצרי צריכה ו 18.8 אחוזים ביבוא מוצרי השקעה.
כתוצאה מהעלייה ביצוא והירידה ביבוא נרשמה ירידה של 19.6% אחוזים בגירעון המסחרי, כאשר בניכוי יבוא חומרי האנרגיה נרשם עודף במאזן המסחרי. מתחילת השנה ועד חודש אוקטובר עמד הגירעון המסחרי (כולל אניות, מטוסים ויהלומים) על 12.1 מיליארד דולר, ירידה של 20.6% אחוזים ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

יצוא השירותים עלה בחודש ספטמבר ב-3.7% אחוזים לעומת חודש קודם, כאשר יצוא השירותים ללא חברות הזנק עלה ב-2.1% אחוזים. עם זאת, יצוא שירותי התיירות ירד לעומת חודש קודם, כאשר זהו חודש רביעי ברציפות בו נרשמת ירידה ביצוא שירותי התיירות.

שוק העבודה

שיעור ההשתתפות עלה בחודש אוקטובר, והאבטלה מצויה בשפל היסטורי. בחודש אוקטובר עלה שיעור ההשתתפות ב-0.4 נקודת אחוז ל-63.8%, והוא דומה לשיעור הממוצע בתשעת החודשים הראשונים של השנה (63.7%). לצד העלייה בשיעור ההשתתפות נמשכת מגמת הירידה בשיעור האבטלה. כך, בחודש אוקטובר ירד שיעור האבטלה ב-0.1 נקודת אחוז ל-5.9%, כאשר לראשונה מאז שנות השמונים ירד שיעור האבטלה מתחת ל-6.0% (על בסיס נתונים המשורשרים בהתאם למתודולוגיה החדשה). בתוך כך, גדל מספר המועסקים בחודש אוקטובר ב-27 אלף, בעיקר כתוצאה מעלייה בכמות המועסקים במשרה מלאה.

מסים

בגביית המסים בחודש נובמבר נרשמה עלייה ביחס לחודש אוקטובר, כאשר סך הגבייה עמד על רמה הגבוהה בכ-0.4 מיליארד שקל מהצפי החודשי. בתוך כך, ההכנסות ממסים ואגרות הסתכמו בחודש נובמבר ב-21.1 מיליארד שקל. ביחס לחודש אוקטובר נרשם גידול של 4.1% בגביית המסים (מנוכה עונתיות, במחירים קבועים). העלייה בגביית המסים נבעה מעלייה של 4.7% בגביית המסים העקיפים, ומעלייה מתונה יותר של 1.6% אחוזים בגביית המסים הישירים. בהשוואה לחודש המקביל אשתקד, עלו סך ההכנסות ממסים בשיעור ריאלי של 9.5%, כאשר המסים הישירים והמסים העקיפים עלו בשיעור משמעותי של 10.9% וב-9.4%, בהתאמה.

שוק ההון

בפעילות בשוק ההון נרשמה מגמה חיובית בחודש נובמבר, כאשר נמשכה העלייה במדדי שוק המניות המקומי, בדומה למדדים המובילים בעולם. בנוסף, היקף הנפקת המניות וההמירים
היה גבוה יחסית (נייר ערך הָמִיר (Convertible security) הוא נייר ערך הניתן להמרה בנייר ערך אחר או בניירות ערך אחרים). במקביל, נרשם שיפור מתון בשוק האג"ח הקונצרני, שהתבטא בעלייה במדדים וברמת תשואה ממוצעת נמוכה יחסית, בדומה לחודש אוקטובר (המדדים מתייחסים ל-60 סדרות אג"ח קונצרניות צמודות מובילות והתשואה הממוצעת מחושבת על כל סדרות האג"ח הסחירות הצמודות – כ-400 במספר). מנגד, היקף הנפקת האג"ח הקונצרני בנובמבר היה הנמוך ביותר מתחילת השנה.

יציבות מחירים

בנק ישראל הותיר את ריבית חודש דצמבר ברמה של 1.0%, ושיעור האינפלציה ב 12 החודשים האחרונים עלה ל-1.8 אחוזים. ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.8%, שיעור גבוה מ-1.3% שנרשם בחודשים אוגוסט וספטמבר.

בנק ישראל הותיר ללא שינוי את ריבית חודש דצמבר (הנקבעת בסוף נובמבר) ברמה של 1.0% אחוז. במקביל, הציפיות האינפלציוניות ל-12 החודשים הבאים, הנגזרות משוק ההון, ירדו בחודש נובמבר ב-0.1 נקודת אחוז לרמה של 1.4% אחוזים. בשל כך עלתה הריבית הריאלית בחודש נובמבר ב-0.1 נקודת אחוז לכדי מינוס 0.4%.

יתרות המט"ח של בנק ישראל נותרו ללא שינוי משמעותי בחודש נובמבר ברמה של 80.6 מיליארד דולר. בתוך כך, רכש בנק ישראל מט"ח בהיקף של 0.2 מיליארד דולר, זאת במסגרת תכנית רכישות המט"ח של הבנק שנועדה לקזז את ההשפעה מהפקת גז בישראל על שער החליפין. יש לציין, כי בשבועיים האחרונים נרשם תיסוף משמעותי של השקל מול הדולר, אשר הביא במהלך דצמבר לרכישת מט"ח על ידי בנק ישראל מעבר לתכנית לקיזוז השפעת הגז.

Print Friendly

על אודות עמי אטינגר

עורך חדשות ב"דבר", "ידיעות אחרונות" ו-25 שנה עיתונאי ב"מעריב" בתפקידים: עורך חדשות, עורך כלכלי, רכז כתבים וכתב לענייני תעופה, תיירות ותעשיות ביטחוניות
פוסט זה פורסם בקטגוריה ג, כלכלה, שוק ההון, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.