הנה עוד הפגנת טיפשות, הפעם מבית היוצר של אוניברסיטת חיפה. ישראל אומן הוא מתמטיקאי בעל שם בינלאומי, חתן פרס נובל. הוא מחזיק בדעות ימניות. מותר לו. רק שלפי אוניברסיטת חיפה, אי אפשר לכבד מדען פורץ דרך בתואר דוקטור כבוד אם הוא נמצא במקום פוליטי מאוד מסוים. אז הם החליטו שלא להעניק לו את התואר. אידיוטים, כבר אמרתי?

אמנם החלטה להעניק דוקטור כבוד היא בסמכותה של האוניברסיטה, אבל קשירת הישגים אקדמיים ומדעיים עם עמדות פוליטיות היא מדרון חלקלק ומסוכן. היא מתקשרת ישירות לחרם האקדמי הבריטי דה פאקטו על אקדמאים ישראלים שאינם מוכנים לבצע דה לגיטימציה לישראל והצדקה אוטומטית של כל פעילות להחלשתה, מיגורה או הסרתה מהמפה. אם חברי הסנאט המכובדים יקבלו יום אחד הודעה שאין לפרסם את מאמריהם בכתבי עת בעלי שם ושהם עצמם אינם רצויים באוניברסיטאות נחשבות משום שהם ציונים רחמנא לצלן, או ישראלים ותו לא (וגם זה קורה), אולי אז הם יבינו את המשמעות.

אומן עצמו אינו צריך את הדוקטור כבוד הזה. יש לו כבר מספיק תארים וכיבודים. הוא עשה את שלו, ובמתמטיקה המודרנית הוא נחשב לחוקר נערץ ובעל שיעור קומה. ההתנהלות של אוניברסיטת חיפה אינה מעידה אלא על אנשיה בלבד.

אני עצמי, אגב, רחוק מאוד מעמדותיו של אומן. אבל מבחינתי, הוא קודם כל מתמטיקאי מבריק ורק אחר כך איש פוליטי. אין לו כל סמכות שלטונית ולא השפעה במפלגה כלשהי, ובגילו המופלג לא הוא יהיה האיש שיקבע לשבט או לחסד את גורל הסכסוך הערבי-ישראלי. סביר אף להניח שחלק ניכר – אולי אף רוב – מבין אלה השומעים את הרצאותיו, חולק על עמדותיו הפוליטיות. עושה רושם שזה לא ממש משנה להם: הם באו ללמוד מפיו על מודלים מתמטיים הקשורים בתורת המשחקים ולא על הסדר עתידי לחילופי שטחים עם הרשות הפלסטינית.

את מה שאני מבין, אני מניח שגם באוניברסיטת חיפה יכלו להבין. אבל היה דחוף להם יותר לנסח הצהרה פוליטית מאשר לכבד מדען דגול. אולי הדבר יעמוד לזכותם כשיתגוננו מפני חרמות עתידיים על מוסדות אקדמאיים בישראל, אבל לטעמי זהו אינו אלא אקט מביש המעיד על מבצעיו.