הכלכלה הישראלית צומחת בקצב מתון. קצב הצמיחה צפוי להישאר 3.5 אחוזים ב-2013, ולהתמתן מעט ל-3.25 אחוזים ב-2014. לחצי האינפלציה עדיין מרוסנים, כאשר הן האינפלציה של מדד המחירים לצרכן והן זו שאינה כוללת אנרגיה נמצאות במרכזו של טווח יעד, בעוד שהאבטלה נמוכה. מנגד, מחירי הדיור ממשיכים לעלות, למרות אמצעי המדיניות שנועדו לבלום עלייה זו. השקל היה נתון לסירוגין ללחצי ייסוף שתרמו להיחלשות כוח התחרותיות של הסקטור הסחיר, עקב ירידת הסיכונים במישור הגיאו-פוליטי, התחזיות לרווחים ממשאבי טבע, וזרימות גדולות של השקעות זרות לארץ. בניכוי השפעת הפקת גז בקנה מידה גדול, שיעור הצמיחה צפוי לעמוד בשנת 2013 על 2.5% בלבד.

כך מתברר ממסמך מסכם ראשוני שהגישה משלחת קרן המטבע הבינלאומית, בראשות קרישנה סריניואסן, לשר האוצר יאיר לפיד ולנגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג. המסמך מסכם את עבודת המשלחת על כלכלת ישראל לשנת 2013. קרן המטבע הבינלאומית צפויה לפרסם בחודש פברואר 2014 את הדו"ח הסופי אודות כלכלת ישראל לשנת 2013.

לתמוך בצמיחה בטווח הקרוב

עוד נכתב במסמך, כי "אתגר המדיניות העיקרי הוא לתמוך בצמיחה בטווח הקרוב, תוך מניעת הצטברות של חוסר איזונים, חיזוק החוסן מפני זעזועים, והבטחת צמיחה בת קיימא בטווח הארוך".
זאת לאור העובדה, כי הסיכונים לתחזית הכלכלית נוטים כלפי מטה – כלפי חוץ, הסיכונים העיקריים מתקשרים לתקופה הממושכת של האטת הצמיחה באירופה ובארה"ב ולאכזבות מהצמיחה בכלכלות מתעוררות וכלפי פנים, הסיכונים כוללים המשך היחלשות הסקטור הסחיר, תיקון בשוק הדיור והתחדשות המתיחות הגיאופוליטית, שעשויות להשפיע על תפיסת סיכון המדינה.

יחד עם זאת מציין המסמך, כי הסיכויים לצמיחה מהירה יותר יכולים לנבוע מהאפשרות שתחול התאוששות מהירה מהצפוי של שותפות הסחר הגדולות של ישראל, והשפעות עקיפות על הצמיחה הנובעות מסקטור הגז.

האיזונים המוניטאריים הדרושים

באשר למדיניות המוניטארית, המסמך קובע, כי "צריך למצוא את האיזון בין הדאגה לצמיחה ובין הסיכון שייווצרו חוסר-איזונים ברמה המקרו-כלכלית ולכן על בנק ישראל להיערך להגיב לשינויים בסביבה הכלכלית בזריזות:

• בשעה שהאינפלציה מעוגנת היטב בטווח רצועת היעד והצמיחה הבסיסית המתונה נמצאת בסיכון בשל התחזקות השקל והביקוש החיצוני החלש, קיימת הצדקה לשמור על העמדה הנוכחית של המדיניות המוניטארית. הפעילות במגזר הייצוא (האחראית ל-40 אחוז מהתמ"ג) נחלשה, והמשך ייסוף של השקל יחמיר עוד את תמונת הייצוא. מאחר שחלק מלחצי הייסוף עשויים להיות זמניים, מדיניות שער החליפין צריכה להתכוונן למתן מענה לסיכון שהשקל יסטה מרמות התואמות את הכוחות הבסיסיים הפונדומנטליים.

• סביבה של ריבית נמוכה עלולה, עם זאת, להזין עליות נוספות במחירי הדיור. אם מחירי הדיור ימשיכו להאמיר, ראוי להדק עוד יותר את האמצעים המקרו-יציבותיים, ובפרט אלה שמגבילים ישירות את גודל המשכנתאות ואת הסיכון הטמון בהן. יש לשקול בנוסף העלאה זמנית של מס הרכישה על דירה שלא למגורים. אך הדבר החשוב ביותר הוא, שייעשו מאמצים מתואמים להקלת ההגבלות על צד ההיצע, לרבות דרך יישום המלצות ועדת הדיור.

• אם הצמיחה תהיה גבוהה משמעותית מהצפוי, או אם לחצי הייסוף על השקל ייחלשו, כולל בשל הידוק המדיניות בכלכלות מתקדמות גדולות, על בנק ישראל להביא בהדרגה לנורמליזציה של המדיניות המוניטרית.

טיפול בגירעון המבני הגבוה

באשר למדיניות הפיסקאלית קובע המסמך, כי אומנם התקדמות משמעותית בשיפור המצב הפיסקלי, אולם החוב הממשלתי והגירעון המבני עדיין גבוהים. הממשלה מחויבת לקונסולידציה פיסקאלית, והתוותה מסלול גירעון שיוריד את החוב הציבורי עד 60 אחוז מהתמ"ג עד שנת 2020, אם כי יש הצדקה למסלול שאפתני יותר של הפחתת הגירעון בטווח הבינוני, במטרה לספק כרית ביטחון מפני זעזועים אפשריים:
• הגירעון הפיסקאלי הכולל ב-2013 צפוי לרדת לרמה נמוכה מהיעד המתוקן שהוכרז בתקציב. זה מבורך. הקונסולידציה הפיסקאלית המתוכננת לשנת 2014 היא ברמה הולמת, אך שמירה קפדנית על תקרת ההוצאות והאמצעים שהוכרזו להעלאת ההכנסות תהיה מחויבת המציאות על מנת לעמוד ביעד זה ולהפחית את הגירעון המבני. עם זאת, אם הצמיחה תיחלש משמעותית, יש להניח למייצבים האוטומטיים לפעול את פעולתם באופן מלא.

• עבור שנת 2015 ואילך, תהיה נחוצה התאמה פיסקאלית נוספת כדי שהחוב הציבורי יתמיד במגמת הירידה. בכלל זה יידרש צמצום של הגידול בהוצאות, שכן רמת ההוצאות המשתמעת מכלל ההוצאה הנוכחי היא גבוהה ביותר. ואולם, לאור הרמות הנמוכות של ההוצאות האזרחיות (למעט ההוצאות על תשלומי ריבית) בישראל, הסתמכות בלעדית על צמצום הגידול בהוצאות (על ידי שינוי כלל ההוצאה) תפגע בטווח הארוך בצמיחה וביכולת להמשיך במדיניות זו. אי לכך, יידרשו אמצעים נוספים ליצירת הכנסה.

• תוך צמצום הגידול בהוצאות, יש להגן על הוצאות שמעודדות את כושר הייצור של המשק ומצמצמות פערים חברתיים –כדוגמת הוצאות על חינוך ותשתיות. ניתן לגייס הכנסות נוספות באמצעים שגורמים פחות עיוותים, ובכללם הרחבת בסיס המס, בעיקר על ידי ביטול פטורים ממס, הגדלת המסים העקיפים (כגון מע"מ), והנהגת מסים חדשים שמצמצמים השפעות חיצוניות (externalities), כמו מס על גודש בכבישים וזיהום סביבתי, או כאלה שמצמצמים אי שוויון (כמו העלאת מס רכוש).

להגדיר בבירור את יעד החוב

המסמך מדגיש, כי דרוש חיזוק נוסף של המסגרת הפיסקלית. הכללים והיעדים הפיסקליים לעיתים קרובות לא הושגו, או תוקנו. זאת,הן בשל גירעונות בהכנסות והן בשל התחייבויות להוצאות שאינן עולות בקנה אחד עם כלל ההוצאות. על רקע זה, יש להטמיע את כללי התקציב הנוכחיים במסגרת פיסקאלית ומסגרת הוצאות מקיפה לטווח הבינוני, למען שיפור האמינות וקידום המשמעת התקציבית, השקיפות והאחריות. בנוסף, ראוי לפתח את הכללים הפיסקאליים כדי להגדיר בבירור את יעד החוב, ליצור זיקה טובה יותר בין יעד החוב לבין יעד הגירעון ומגבלת ההוצאה, ולהקנות יתר גמישות להתמודד עם זעזועים. לסיום, בהתבסס על התפקיד הנוכחי שממלא בנק ישראל, ולאחר גיבוש מסגרת עבודה פיסקלית לטווח הזמן הבינוני, ראוי לשקול הקמת מועצה פיסקלית עצמאית, הן כמנגנון משמעת ומעקב והן לצורך הערכת התיאום בין המדיניות הפיסקלית הכוללת ובין הכללים הפיסקאליים.