השלג נמס, הבעיות מתמוססות

עוד כמה ימים השלג ימס, העצים השבורים יפונו והכנסת תשוב להתדיין בבניית המעון החדש לראש המדינה ורעייתו. צפת ובית ג'אן ישארו בלי שלג, אולי עם איזו ועדה שתחקור את מחדלי השקע הברומטרי ובעיקר עם הרבה בעיות וללא אשמים

Print Friendly

הסערה, זו שהכתה בנו בסוף השבוע, היתה כואבת מהרבה בחינות. נוסף על כך שהיא גרמה להמון ישראלים להזכר בחשיבות ההיסטורית של תומס אדיסון ו-ויליס האווילנד קרייר (למי שתהה עד היום מי הגאון שהמציא את המזגן), וגילתה לנו שמות של ישובים חדשים שלא הכרנו כמו ספסופה (זה רק נשמע כמו חנות רהיטים) – היא גם הציבה בפנינו מראה כואבת, מראה של אחד לאחד על מי חשוב יותר, מי נחשב יותר ואת מי סופרים.

תושבי ירושלים היו כמובן הראשונים לעלות לכותרות. כעבור יממה שמו לב שהיי, גם צפת במצב לא משהו, ואת תושבי בית ג'אן גילינו כשהעננים כבר חלפו, שלא לדבר על היישובים האלו עם השמות המוזרים. אז נכון שבסוף גילינו את כולם, אבל עוד לפני שיישכח הניסיון להאשים את עובדי חברת החשמל בכל שתילות העצים של הקרן הקיימת משנות החמישים, גם היישובים האלו יישכחו.

צפת אכן ספגה מכה קשה. אבל צפת סופגת יום-יום מכות קשות, זה מצטלם פחות יפה בלי שלג, אז זה לא מצטלם בכלל. הנה דוגמה קטנה למכה יום-יומית לא פוטוגנית בצפת -  יומיים לפני הסערה ניסינו לשאול את הרב הראשי והמפורסם של צפת, הרב שמואל אליהו, מה דעתו על פעילות תג המחיר שבוצעה יום לפני כן בעכברה, שכונה של צפת. הרב, שבמקרה חלף על פנינו ברחוב, אמר בצורה שלא הפתיעה אותנו במיוחד על סמך התבטאויות קודמות שלו, שאינו רוצה להגיב, אבל לא זאת היתה הבעיה. בעל עסק מקומי שעמד לידנו לחש שזה ממש לא בסדר שפוגעים ברכבים של אנשים שלא עשו כלום, וכששאלנו למה הוא לוחש, הוא הצביע על הרב שהיה כבר במרחק של כמה עשרות מטרים ואמר – שלא ישמעו, שלא ישללו לי את תעודת הכשרות. כן, עסק בצפת בלי תעודת כשרות דינו מוות, ואם בכל מקום אחר מדובר רק בעניין של כסף, בצפת מדובר לא רק בהבעת דעה פוליטית, אלא אפילו בהבעת הסתייגות מאלימות שעלולה לגרום לך לאובדן הכנסה, לפחות לדברי בעל העסק.

בית ג'אן בשלג (צילום: רמי סלאלחה, ויקימדיה)

בית ג'אן בשלג (צילום: רמי סלאלחה, ויקימדיה)

דמוקרטיה ישראלית? אתה יכול לרדת לראש פינה. זכויות אדם? רק כאן אצלנו בצפת – יהודים ממוצא רומני מגורשים מבית הכנסת שלהם באלימות על ידי אנשים שטוענים להיות חסידי ברסלב, קשישים גרים בבניין בין שמונה קומות עם מעלית שבורה, ויצחק בן השמונים ושמונה שמוכר בייגלה ברחוב צריך לריב עם קבלנים שלא רואים אותו ממטר. אולי אם היו מחליפים את המילים צפת 2013 במילים אלבניה 1980 זה היה נשמע הגיוני.

מערבה משם נמצאת בית ג'אן, המקום שהצליח להלחם לא בכול הסטיגמות אבל ברבות מהן. מעבר לאחוזי הגיוס והקבע העצומים, מנהל בית הספר והמנהל הפדגוגי של התיכון בכפר הצליחו להביא אותו למצב שהוא השלישי בארץ בזכאות לתעודות בגרות עם יותר משמונים וחמישה אחוזי זכאות. ברור שעם פרסום התוצאות הכפר זכה  לביקור ועדת החינוך של הכנסת, אבל גם הוא נשכח בשלג כמו שנשכח בטבלאות הסוציו-אקונומיה היום-יומיות עם דירוג במדד של שנים מתוך עשר, ותקצוב משרד החינוך לבתי הספר זה בכלל נושא לדיון בפני עצמו.

עוד כמה ימים השלג ימס, העצים השבורים יפונו, והכנסת תשוב להתדיין בבניית המעון החדש לראש המדינה ורעייתו, מעון שלדברי הקודקודים אמור להיות הפנים של המדינה, ושחוץ מעלות של 600,000 מליון שקלים ממחיש לנו בעיצוב שלו, גם בלי לשים עליו תחתון ורוד מסאטן, מה חלק מראשי העם שלנו כל כך אוהבים לתת לנו.

צפת ובית ג'אן ישארו בלי שלג, אולי עם איזו ועדה שתחקור את מחדלי השקע הברומטרי, ובעיקר עם הרבה בעיות, שעד שלא יגדירו אותם כסופה, ישארו בלי אשמים ובלי ועדות חקירה.

[related-posts title="מאמרים קודמים של נעה שפיגל"]

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה ג, חברה וסביבה, מאמרי עמדה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על השלג נמס, הבעיות מתמוססות

  1. מאת גידי‏:

    אשמים ,וועדות חקירה ,זה מה שרוצה הכותבת המוכשרת(הרגשתי שלא יצאה מהמשרד )שתיארה יפה את הסופה.
    ובמקרה הודיעו עכשיו בחדשות הבוקר בערוץ2 שבקנדה מאות אלפים נותקו מחשמל בגלל סופה שהפילה עצים על קווי חשמל ומתח גבוהה…
    וואלה קנדה ארץ מתורגלת וחיה בשלג וסופות מדי שנה 600000בלי חשמל.. .ראש הממשלה,שר הפנים,וראשי חברת חשמל התפטרו בקנדה….
    קצת פרופורציות לא יזיקו,בלי קשר לכך יש להפיק לקחים ונראה לי (הקטן)שברמה הטקטית.

    • מאת דותן‏:

      גידי, זה בדיוק מה שהיא לא אומרת…

      מה שהיא אומרת, זה שיש ישובים שלא מקבלים שום תשומת לב מנבחרי הציבור, וגם לא מנבחני (מלשון "נובחים") הציבור בתקשורת.

      הפקת הלקחים המדוברת, אינה מתעניינת בוועדת חקירה. מדובר בהפקת לקחים שלנו כאנשים וכחברה. מדובר על סדרי העדיפויות שלנו, ועל תחומי העניין שלנו.