השופט איתן אורנשטיין החליט להעביר את השליטה באי.די.בי לידי קבוצת בן משה-אלשטיין. אך הורה לבן משה להעביר בתוך שבוע גילוי מלא על נכסיו לכונס הנכסים הרשמי ולרשות ניירות ערך בתוך שבוע. כלומר העברת השליטה בתאגיד לא תהיה לפני 29.12.13. בנימוקי החלטתו קבע השופט בורנשטיין, כי לא נפל דופי בהתנהלות קבוצת אקסטרה ודחה את רעיון פירוק התאגיד, כי "פירוק יביא לסחבת מיותרת ולא לתוצאה טובה יותר מהסדר נושים".

גילוי הנכסים של קבוצת אלשטיין-אקסטרא

באשר לעיתוי הגילוי הנכסים אמר השופט אורנשטיין, כי הוא מסתייג מעמדת הרשות לניירות ערך וכונס הנכסים הרשמי לדחות את הגילוי למועד פרסום התשקיף של קבוצת אלשטיין-אקסטרא, וככל שיהיה כזה, בשנים הבאות. "סבורני, שאין מקום שהסדר הנושים ייצא לדרכו בעוד זמן קצר, ורק בעת שתידרש, אם תידרש, קבוצת אלשטיין-אקסטרא או מי מטעמה לגיוס הון בחברה, יתברר שהדבר לא ניתן, נוכח מידע שרק אז יתברר. והרי אם כך יתרחש, עלול הדבר להיות מאוחר מדי, ובאופן שייגרם נזק בלתי הפיך למשקיעים ואף לציבור בכללותו, ומשכך, טוב יהיה אם הדברים יתבררו מראש. זאת ועוד, ההסדר מחייב אישורים של הרגולטורים השונים, וממילא יש להניח שבעלי השליטה יידרשו לגילוי מלא. עיינתי באסמכתאות שהציגו בעלי השליטה, לרבות מכתב עו"ד רוזנברג והנספח לו, ולא ראיתי באלה כדי סיפק ומבלי להטיל דופי באישורים דנן. לפיכך, מעדיף אני עמדת המומחה שלפיה יש לבצע את הגילוי עוד בטרם ייכנס ההסדר לתוקף".

בחינת הגילוי

השופט אורנשטיין הטיל על נציג רשות ניירות ערך, נציג כונס הנכסים הרשמי ולהם צירף את המשקיף לבצע את בחינת הגילוי של בעלי השליטה בקבוצת אלשטיין-אקסטרא. "אדגיש לעניין זה, כי יש להסדר השלכה על גורל כספי הציבור הרחב בהיקפים עצומים, ומשכך ראוי שהרגולטורים הם אלה שייבחנו את הגילוי הדרוש. למותר לציין, כי כל גורם רגולטורי שיש לו מעמד לקבלת מידע בשים לב למהות פעילות החברות הקשורות לחברה, רשאי באמצעות שלושת הנ"ל להציג דרישות נוספות.

"לפיכך, החלטתי שעל בעלי השליטה או מי מטעמם להיפגש עם שלושת אלה, במידת האפשר תוך שבעה ימים מהיום, להמציא להם את כל המידע המבוקש בהתאם להוראות שבגוף פסק הדין, שבעיקרו מיהות בעלי השליטה בקבוצת אלשטיין-אקסטרא, יכולת השליטה על התאגידים הרלוונטיים, והמקורות הכספיים, ועל מנת שניתן יהיה לאמת ולברר את המידע הדרוש. המשקיף ימסור דווח על ביצוע האמור עד ליום 29.12.13".

השופט אורנשטיין מצא גם שקיימת "היתכנות שונה בהיקף של בחינת הגילוי הנדרשת שבין אלשטיין לבין בן משה, בשים לב, בין היתר, לכך שהראשון כבר השקיע באחת החברות במעלה הפירמידה ויתכן שכבר נעשו בדיקות הגילוי הדרושות, ולמצער חלקן. הגורמים הבודקים דלעיל, ישקלו, אפוא, גם עניין זה במסגרת בדיקתם".

ההלכה: כיבוד רצון הנושים

השופט אורנשטיין ציין, כי מושכלת יסוד היא, כי שומה על בית המשפט לכבד את רצון הנושים, ולאשר את ההסדר אשר ניתן לו הרוב הדרוש באסיפות הנושים, קרי, 75% מהנשייה ורוב מניין הנושים. "משכך, הכלל הינו, שככל שהושג הרוב הדרוש, ייטה בית המשפט לאשר את ההסדר, אלא אם קיימים טעמים מיוחדים שלא לעשות כן. גם אם סבור בית המשפט שאין מקום לאשר הסדר נושים מבחינת שיקולי כדאיות גרידא, לא יכפה את דעתו על זו של הנושים".

הסכמת החברה

בהתייחסותו לנושא העברת השליטה בהסכמת החברה טען השופט אורנשטיין, כי "שעה שחברת אחזקות אינה סולבנטית, ודוק, גם בעל השליטה שלה מציע הסדר הכולל תספורת של כ-30%, ואין כל הצעה לפיה יוכלו הנושים להיפרע את חובם, יש ליתן לנושים לבחור את ההליך הנראה בעיניהם. משכך, טענת החברה עוד בהסתייגותה לבקשה למינוי מומחה לבדיקת הסדר חוב, לפיה היא ברת פירעון, אינה אלא מס שפתיים, והתנגדותה להסדר הנושים נשענת על אדנים רעועים ודינה להידחות. נושי החברה זכאים, אפוא, לנקוט בהליך של הסדר נושים, וככל שזה עדיף ביניהם על דרך הפירוק, יכבד בית המשפט את העדפתם זו".

פירוק או הסדר נושים

באשר להצעת בא כוח החברה ללכת להסדר פירוק, ציין השופט אורנשטיין, כי "הבחירה בין ההליכים, קרי, פירוק או הסדר נושים, במצבה של חברה חדלת פירעון, נתון לנושים ולא לחברה. בהקשר זה אוסיף, כי לא תהייה תכלית בעמדת החברה, שלפיה יש ללכת בדרך של פירוק. הדעת נותנת, שאם יינתן צו פירוק וימונה לחברה מפרק, הוא ינקוט בהליך של הסדר נושים, מהסוג שמצוי לפתחנו, וכסמכותו לפי סעיף 350 לחוק החברות, על מנת להשיא את התמורה שתחולק לנושים, ומשכך אין כל טעם שלא לנקוט מלכתחילה הליך של הסדר נושים מאשר פירוק".

פגמים בהצבעה

באשר לטענת קבוצת דנקנר, כי היו פגמים בהצבעת הנושים אמר השופט אורנשטיין, כי "מדובר במספר זניח של קולות פסולים. הטענה לגבי היעדר אמינות של בן משה לא נכונה. מה לקבוצת דנקנר להלין? הרי היא עצמה לא עמדה בהתחייבויותיה. הפוסל במומו פוסל… בשלו לכאורה התנאים לאשר את הסדר החוב של אלשטיין ובן משה. אך עם זאת ישנה עוד דרך לעבור. מעבר לרגישות של החזקה בחברות כמו סלקום וכלל ביטוח, על השולטים בהם חלה חובת הגילוי".

פסק הדין

לאור הדברים האלה קבע השופט אורנשטיין: "אני מאשר את הסדר הנושים של אי די בי חברה לאחזקות בע"מ, לפי הצעת אלשטיין-אקסטרא. עם זאת, פסק הדין לא ייכנס לתוקף, אלא רק בכפוף לכך שיוחלט, כי ניתן מידע מספק באשר לבעלי השליטה, ובהתאם להוראות שבפסק הדין.

"לא נאמרה המילה האחרונה"

בצאתו מהדיון אמר אמר דנקנר כי "אני מאמין במערכת המשפט הישראלית ובהחלטותיה. לא נאמרה המילה האחרונה. השופט הטיל על הקבוצה השנייה לגלות את המקורות הכספיים שלה ובעלי השליטה האמיתיים, דבר שלא נעשה עד היום. אני מאמין בצדק ואני מאמין שבסופו של דבר החברה תישאר בידינו".

"הכרעת דין אמיצה"

בצאתו מהדיון אמר בן משה: "זה רגע מרגש. אני מודה לשופט על הכרעת דין אמיצה. בשבועות האחרונים עברנו מסע השמצות. ביום א' האחרון הייתי מוכן להציג בפני ביהמ"ש את המסמכים הדרושים, כדי להזים את ההאשמות הקשות מצד קבוצת דנקנר. נזים את כל השמועות וניתן את כל הגילוי שדרוש מאיתנו כלפי כל גוף רגולאטורי כדי שההסדר הזה ייצא לדרך. אי.די.בי יוצאת לדרך חדשה שתשיא ערך רב לשותפים שלנו ולצרכן הישראל. נצא לדרך חדשה עבור קבוצת אי.די.בי והמשק הישראלי. החברות שלי פרטיות ולכן השופט דרש גילוי ויקבל את כל הגילוי".

באשר לתגובת דנקנר שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה אמר בן משה: "מותר לו לחיות בפנטזיות".