אנו חושפים את הזמן / ניקולא מדזירוב

אנו קיימים כאשר כאשר החלונות
והמסמכים הסודיים פתוחים.
אנחנו מנקים את האבק מבלי להזכיר
את המתים ואת אלה שאהבו מבלי למות.
אנחנו תמיד אורזים את הפיז׳מות
בתחתית המזוודה
ואת הנעליים שלעולם אינן פונות פנים אל פנים.
אנחנו קוראים את המכתבים פעם אחת
להחביא סוד מסוים.
בידיים מתוחות אנחנו  מגלים את הזמנים
אנחנו שקטים, שקט, לוחשים דברים
זה משנה פחות מפירוש חלומו
של פרפר החי רק יום אחד.

when someone / ניקולא מדזירוב

בחיבוק בפינה תוכל להכיר
מישהו הולך מכאן למקום אחר.
אני חי בין שתי אמיתות
כמו אור ניאון רועד
במבואה ריקה. ליבי אוסף
יותר ויותר אנשים אליו.

 I saw dreams / ניקולא מדזירוב

ראיתי חלומות שאיש אינו זוכר
בהם אנשים מקוננים על קברים לא נכונים.
ראיתי חיבוקים במטוס נופל
ורחובות עם עורקים פתוחים.
ראיתי הרי געש ישנים זמן רב יותר מאשר
שורשיו של עץ המשפחה
וילד שאינו פוחד מהגשם.
זה רק הייתי אני שאיש לא ראה,
זה רק הייתי אני שאיש לא ראה .

מחשבות על מזג האויר / ניקולא מדזירוב

 אני יודע שקולי
מושפע מהתנאים האטמוספריים,
ושבכיי תלוי
בטריטוריה של הכובשים הגדולים,
אני יודע שבכיס האחורי שלי
אני שומר גזר עיתון –
תחזית מזג האוויר
בתקווה שהקשת תשוב
כמו כתר קוצים
מעל גבעה שוממה.
אני יודע שחמלה מתקלפת משם
כמו קליפת עץ
ממנה שבטים עתיקים
בנו בעבר את סירותיהם.

 שלווה היא חגורה
האוחזת את ההיסטוריה זקופה
אדם צריך לשבת לרגע
ולראות את השמיים
בפחית צבע פתוחה
על החוף.

תרגמה ממקדונית ומאנגלית: חוה פנחס-כהן

**

ניקולא מדזירוב

משורר, איש הגות ומתרגם. הוא אחד הקולות  הנוכחים ביותר בשירה האירופאית. נולד בשנת 1973 בסטרומיקה, מקדוניה למשפחת פליטים בלקנית. שירתו תורגמה לשלושים לשונות שונות ואנתולוגיות שונות בארה"ב, דרום אמריקה, אירופה ואסיה.

על ספרו 'Relocated stone 2007' זכה בפרס הוברט בורדה לסופרים ילידי מזרח אירופה. וכן בפרס היוקרתי של פסטיבל סטרוגה לשירה Miladinov Brothers Award ובפרסים נוספים אחרים.

על בסיס שירתו נעשו שני סרטים קצרים בבלוגריה וקרואטיה. ושיתוף פעולה עם נגן הג'אז Oliver Lake אשר חיבר מוזיקה המבוססת על שירתו שהוצגה בפסטיבל ג'ז בפיטס בורג 2008.

לאחרונה פגשתי אותו מנחה שיחות בין משוררים בפסטיבל שירה בברלין בכשרון ובידע רב. נפגשנו לפני כמה שנים בסלובניה ומאז אני עוקבת אחר כתיבתו.

**

שני שירים של חוה פנחס-כהן מתוך מחזור שירים: איזהו אחר הזמן העוסק בחיי אישה וגופה / אחי, הצימאון , סדרת ריתמוס, הקיבוץ המאוחד עמ' 87, 2012.

איזהו אַחַר הזמן / חוה פנחס-כהן

 1

אִשָּׁה הוֹלֶכֶת וּנְהָרוֹת שֶׁל דָּם בְּתוֹכָהּ
וְאֵלֶּה מְחַפְּשִׂים לָהֶם דֶּרֶךְ לִפְרֹץ בְּרַחְמִי חַמִּים
וּבְתַקִּיפוּת שֶׁל גְּבִירִים.
צֶבַע עַל יְרֵכֶיהָ אוֹ כְּאֵב מַר כְּנֶקֶב בַּנִּקְבָּה
בֵּין הַבֶּטֶן לָעֶרְוָה. אֵלֶּה נֶאֱחָזִים בְּאֵלֶּה
בַּקְּרָב שֶׁבֵּין טֻמְאָה לְטָהֳרָה. בֵּין רֶחֶם
לְחֶרֶם, חָרְמָה וְחֶרְפָּה

2

אוֹתוֹ בֹּקֶר, בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי שֶׁל הַמּוֹשָׁבָה
הָיוּ הוֹלְכִים בּוֹ הָלוֹךְ וָשׁוֹב רָצוֹא וּבוֹא
וְלֹא רָאִיתִי אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים פָּנִים אֶל פָּנִים
כִּי רַק הַחֵרֵשׁ פּוֹנֶה לִפְנֵי הָאַחֵר,
זֶה אֶל זֶה פָּנִים מוּל פָּנִים
לִרְאוֹת כְּדֵי לְהַקְשִׁיב לָשׁוֹן אֶל פֶּה
פֶּה אֶל פֶּה. עַיִן מוּל עַיִן לֶחִי אֶל תְּנוּךְ
דּוֹחֲפִים סַלִּים וַעֲגָלוֹת רִיק וּמִטְעָנִים,
וְאֶצְלִי מַפּוּחַ פְּנִימִי שֶׁבֵּין הָרֵיק לַמִּתְמַלֵּא,
בֵּין הַשּׁוֹנֶה לַמִּשְׁתַּנֶּה, בֵּין הַמְבַקֵּשׁ לַמִּתְחַנֵּן,
וְאִם שָׁהִיתִי יוֹתֵר מֵהַשִּׁעוּר הַנִּתָּן
בֵּין לִרְאוֹת וֶרֶד וְלִדְחֹף אַפִּי אֶל אַבְקָנָיו,
וְאִם שָׁהִיתִי יוֹתֵר מֵהַשִּׁעוּר שֶׁבּוֹ דָּבָר קוֹרֶה
וּמַשְׁאִיר סִימָן אַחֲרָיו כְּמוֹ שַׂעֲרָה, אוֹ דָּם.

[related-posts title="מיני תרגימא"]