Skip to content

תיירות מרפא – סימפטום לחולי במערכת הבריאות הציבורית

הבעיה העיקרית ביחס לתיירות מרפא אינה השוחד אלא עצם קיומה. במדינת ישראל יש מחסור חמור במיטות אשפוז, מנתחים ורופאים מרדימים. החולים הישראלים נדחקים לסוף התור וחלקם בוודאי ימותו או ייפגעו בבריאותם. האחריות העליונה רובצת על מערכות הבריאות, המשלימות עם התופעה ונמאפשרות לה להתרחב
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בעקבות התחקיר של "עובדה" חשוב להעיר מספר הערות הנוגעות לעובדות היסוד במערכת הבריאות הציבורית המתפוררת שלנו. 

1. קבלת שכר נפרד על ידי הרופאים מתיירי מרפא או מחולים תושבי ישראל היא שוחד. אין ספק שצודק מנהל בית החולים וולפסון, שטען בתכנית כי מהותית מדובר בנושא לחקירה משטרתית ולא להליכים משמעתיים. ספק רב מאוד אם מישהו יועמד לדין כי האמת היא שרופאים רבים במערכת הציבורית מקבלים שוחד כל הזמן ורק במקרה של תיירות המרפא היה קל להוכיח זאת כי הקשר נעשה באמצעות סוכנים. המשחדים עצמם לא רוצים להיחשף. 

הבעיה העיקרית ביחס לתיירות מרפא אינה השוחד אלא עצם קיומה. במדינת ישראל יש מחסור חמור במיטות אשפוז, מנתחים ורופאים מרדימים. כאשר מתקבלת תיירות מרפא רווחית יותר, החולים הישראלים נדחקים לסוף התור וחלקם  בוודאי ימותו או ייפגעו בבריאותם עקב אי קבלת טיפול במועד. אותו קבלן תיירות מרפא, שסיפר לנו עד כמה תיירות המרפא עוזרת לבתי החולים, מסייע בפועל להריגת חולים, אם כי האחריות העליונה רובצת על המתנקשים – דהיינו על מערכות הבריאות, המשלימות עם התופעה ונמאפשרות לה להתרחב. 

(צילום אילוסטרציה: שרית פרקול)
לאסור על תיירות מרפא בחוק (צילום אילוסטרציה: שרית פרקול)

רק כאשר יובהר כי בתנאים של מחסור חמור במשאבי כוח אדם תיירות מרפא היא הרג חולים, אפשר יהיה לחולל שינוי. הפיתרון אינו להגביל את תיירות המרפא כהצעתה של ח"כ מרב מיכאלי, אלא לאסור עליה בחוק, כלומר – כל מנהל מוסד רפואי שנותן יד לתופעה חייב ללכת לכלא. אפשר יהיה לדבר על תיירות מרפא כשיתברר שבישראל יש עודף כוח אדם לא מנוצל במערכת הבריאות הציבורית. לפי מה שמדווח לנו, זה רחוק מלהיות המצב. 

2. קראתי כבר יותר מכתבה אחת שבה מבקשים חולים, למעשה מתחננים, לא להחמיר עם הרופאים שנחשפו בתחקיר "עובדה", כי הרחקתם תעלה בחיי אדם. ההיפך הוא הנכון. ראשית ראוי לציין כי בדרך כלל על כל טלנט המשתכר הון עתק  במערכת הציבורית יש כמה רופאים מוכשרים, העובדים במסגרת החוק, והמסוגלים להתמודד עם הניתוח באותה הצלחה. רופאים אלו לא מכהנים בתפקידים בכירים בבית החולים ואינם יכולים לפרסם עצמם. לא תמיד הרופאים הטובים ביותר הם אלה שמתמנים לתפקידים הבכירים, גם בבתי החולים קידום הוא עניין של קשרים ופוליטיקה פנימית. 

3. אין ספק שהרפואה השחורה כשלעצמה מסכנת חיים ועולה במקרים מסוימים בחיי אדם, גם כשהמטופלים הם תושבי ישראל בלבד ובהתעלם מהבעייתיות בתיירות המרפא. מערכת בריאות שעובדת נכון מחלקת את העבודה בין המנתחים לפי כושרם וניסיונם ומורכבות הניתוח. קיימים ניתוחים מורכבים יותר, בהם נדרש המנתח הטוב ביותר והמנוסה ביותר, וישנם ניתוחי שגרה שמנתח "רגיל" יבצעם באותה מידה של הצלחה. 

 הסיכוי שמנתח בכיר הוא שייבצע את הניתוח המסובך פוחת מאוד כאשר אותו מנתח יכול להרוויח הון עתק על ניתוח שגרתי, שמנתחים אחרים במחלקה מסוגלים לבצע לא פחות טוב. התוצאה של הכסף הפרטי במערכת היא הקצאה לא נכונה של משאבי הרפואה הציבורית. כאן האינטרס הכללי שונה לחלוטין  מהאינטרס של הפרט. 

4. יש לזכור שלא רק שהרופאים הבכירים והמתוגמלים רכשו את המוניטין שלהם במערכת הציבורית, אלא שכל עוד הם מעוניינים לעבוד בישראל הם יבצעו את עיקר עבודתם במערכת הציבורית, כי בישראל בתי החולים הנחשבים "פרטיים" לא נועדו לניתוחים המורכבים והמסובכים. ישנם תחומים שאינם מטופלים כלל במערכת הפרטית. 

5. גם הגדרת בתי החולים כמו המרכז הרפואי הרצליה או אסותא כבתי חולים פרטיים היא מאוד לא מדויקת. הרצליה מדיקל סנטר הוא בעיקרו בבעלות שירותי בריאות כללית ואסותא היא בבעלות קופת חולים מכבי. בתי חולים אלו משרתים את אלו שיש להם ביטוחים משלימים וביטוחי בריאות פרטיים. במהות מדובר ברפואה ציבורית-פרטית ממוסדת, המשמשת אמצעי להעשיר את קופות החולים ואת הרופאים.  

6. במילים פשוטות אין הרבה רפואה פרטית "נטו" בישראל ואין בתי חולים פרטיים לגמרי, המקבילים ברמתם והיקפם לבתי החולים הציבוריים. השאלה האמתית היא עד כמה יש להרשות למערכת הציבורית לקיים בתוכה רפואה פרטית ועד כמה משלם הציבור הרחב  בכספו ובבריאותו עבור אותה רפואה פרטית. 

7. חולים תמיד ינסו להגיע לרופא שהם שמעו שהוא הטוב ביותר וזה לגיטימי. לבקש מבני משפחה של חולה לא לעשות כל שביכולתם לטובת קרובם זה בערך כמו לבקש מקרובי משפחה של חייל שבוי לא לעשות כל מה שיוכלו לשחרורו ולעזאזל ההשלכות הכלליות. תכנון מערכת הבריאות צריך להיעשות מתוך ראיית האינטרס הכולל. 

הרפואה הציבורית חייבת לנהל את משאביה כך שתהיה הקצאת מקורות יעילה, שמשמעותה חלוקת עבודה נכונה ורציונלית. אין אפשרות לאסור על הקמת מרכזים רפואיים פרטיים לחלוטין, אך יש להקפיד על הפרדה מוחלטת בין הרפואה הציבורית לרפואה הפרטית. יש לאסור לחלוטין את השר"פ ולדאוג להעמיד לדין פלילי כל רופא המקבל תמורה פרטית בעבודתו במערכת הציבורית – בסופו של יום נצא נשכרים גם בצד הרפואי. 

8. יש להקדיש מחשבה נוספת לענף ביטוח הבריאות הפרטי ולדעתי (כמי שמחזיק פוליסה פרטית-קולקטיבית) יש לאסור על חברות הביטוח לשווק פוליסות ביטוח פרטיות או קולקטיביות. ובהמשך יש לשקול עד כמה הביטוחים המשלימים מתאימים למערכת הציבורית. לדעתי, התוצאה היחידה היא שחלה התייקרות כללית של שירותי הבריאות בלי שניתנת כל תמורה נוספת. 

אדגים את הבעיה – לא מעט מומחים דורשים עבור ייעוץ פרטי הנמשך חצי שעה תשלום של 1,500 שקלים. מבוטח שיש לו ביטוח משלים וביטוח פרטי יכול לממן את רוב הסכום. אלמלא היה ביטוח משלים וביטוח פרטי, המחיר שאותו יכול היה המומחה לגבות היה נמוך בהרבה. 

9. כאשר רובו המכריע של הציבור רוכש ביטוח משלים, התוצאה היא שכולם לכאורה זכאים לעדיפות, למשל בבחירת המנתח. במצב דברים זה המנתחים המבוקשים מוצפים בפניות של חולים ואז מתברר להם שאמנם הם זכאים להיות מנותחים על ידי מנתח מסוים, אבל בעוד זמן רב, ואז הם חוזרים לנקודת ההתחלה. מהר מאוד מגיעים הנצרכים למסקנה כי בשביל להקדים תור יש לשלם באופן לא רשמי למנתח והביטוח המשלים ואפילו ביטוח הבריאות הפרטי לא מקדמים בהרבה את מטרתם. 

רצוי על כן שמשרד הבריאות, בשיתוף המפקח על הביטוח, יאסרו על שיווק פוליסות ביטוח פרטיות לרבות פוליסות קולקטיביות  ויסדירו באופן ממצה את הביטוחים המשלימים של קופות החולים.

[related-posts title="מאמרים קודמים של משה גולדבלט"]

3 Comments

  1. יהודה דורנר
    26 בדצמבר 2013 @ 13:29

    לצערי, הגם שהכותב כנראה סבור שהוא מכיר את הבעייתיות עם הרפואה הציבורית בארץ – אין הדבר כך !!

    מה פירוש שלא תהיה 'תיירות מרפא' ??? האם מי שמוטס מהארץ לחו"ל לשם ניתוח לא מתקבל שם? לא משלם ??? השאלה היא כיצד להשאיר את המנתחים הטובים, אלה שעושים ימים ולילות (כמו המצולמים בכתבה) כדי להקים מחלקות איכותיות למען הרפואה הציבורית – בבתי החולים הממשלתיים /עירוניים, ולא בבתי חולים או מרפאות פרטיות !!!
    צריך לשלם להם הרבה הרבה יותר – כי בכל מקום אחר הם יכולים לקבל את הכסף הזה !! ואין דרך להחזיק אותם עד גיל ששים בשירות המדינה !!! גם משרתי הקבע פורשים בגיל 45 – אז רופאים שרק בגיל 40 מצליחים להתחיל לראות משהו בקופתם – לא יכולים להמשיך לעבוד בחוזים מצומקים. זה עוד לפני הדיון אם צריך להיות שר"פ או לא …

  2. גידי
    25 בדצמבר 2013 @ 8:26

    הצדק אתך אתה הארת את עניי ,כתבה מעולה שמסבירה היטב את הפרובלמה . מסתבר שהכל כסף כסף כסף ,ואנו העטינים של השלטון כבר לא נשאר לכל הביטוחים.
    רק קוריוז קטן ,שרת הבריאות התארחה הבוקר בערוץ 2 ועל פי המנחה 90% מהשאלות לשרה היו על המריחואנה רפואית…! מה זה אומר ,שהציבור מעדיף להיות מסומם במקום להלחם..?!

    • דותן
      2 בינואר 2014 @ 12:42

      לייק 🙂

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן