מנחם פרי פורש מקול ישראל: התחלתי כטכנאי

שדר הרדיו, שקולו מהדהד אצל כולנו בראש, נפרד באתר רשת ג' בפייסבוק מידידיו ברדיו. ביום הולדתו החל היום כתב מלים המגלמות את הדילמה של הפרישה לאחר ארבעים שנות עבודה: תחושת הקלה שכבר מלווה בגעגוע

Print Friendly

מנחם פרי:

ראשית, תודה על הברכות והאיחולים… ואני לא בטוח אם כולכם שמתם לב, אבל הגעתי לגיל 67… ובכן, מה זה אומר?… זה אומר שאני עומד לפני שינוי מאד גדול בחיי.

בעוד כשבוע, ב-31 בדצמבר, אפרוש לגימלאות לאחר 42 שנות עבודה ברשות השידור. מילותיו של אריק איינשטיין מיטיבות לבטא את תחושותיי בימים אלה… "תמיד ידעתי שיבוא היום שבו צריך להיפרד, אבל עכשיו זה ככה בא לי פתאום אז מה הפלא שאני קצת דואג…" .

מנחם פרי (צילום: באדיבות פרי, מדף הפייסבוק שלו)

מנחם פרי (צילום: באדיבות פרי, מדף הפייסבוק שלו)

את עבודתי ב"קול ישראל" התחלתי כטכנאי ב-1971. לא חלמתי אז להיות מגיש ברדיו, סה"כ רציתי לממן את לימודי באוניברסיטה ולהיות עו"ד כפי שהבטחתי להורי הפולנים… הגורל רצה אחרת. מהיום שבו הגעתי לרדיו דחקו בי כולם לנסות לעבור קורס קריינים. "יש לך קול רדיופוני" זרקו לעברי והחלטתי לנסות. מה יש לך כבר להפסיד, אמרתי לעצמי…

במחזור 73-74, שבמהלכה פרצה המלחמה ההיא, סיימתי בהצלחה את קורס הקריינים, שבעיני (כבוגר חיל האוויר) היה מעין קורס טייס… מתוך 1,100 נרשמים הגענו רק 7 לקו הסיום, ביניהם מלאכי חזקיה, דן עופרי, בני הנדל, ענת שרן ועודד בן עמי. הסופר הנודע, דוד גרוסמן, שהיה אז חייל צעיר, נשר לקראת סיום הקורס בגלל קולו, שלא היה מספיק רדיופוני לדעת מנהלי הקורס של אותם ימים, בהם הקול היה הכל… לפחות הרווחנו את אחד הסופרים הגדולים והחשובים בתולדות המדינה.

את פועלי כקריין ומגיש תכניות ב"קול ישראל" במשך ארבעה עשורים איני עומד לפרט כאן, אבל רק אומר שזכיתי לעבוד בו באחת התקופות המרתקות בתולדות הרדיו הישראלי, כשהקמת רשת גימל ב-1976 הייתה ציון דרך חשוב בחיי המקצועיים. זוהי רשת מוסיקה שעברה תהפוכות רבות מאז שקמה ובה זכיתי לשדר ברצף מיום הקמתה ועד עצם היום הזה. כשניגש אלי לפני זמן מה גבר בן 72 שאמר לי "גדלתי עליך", משפט שכבר שמעתי פעמים רבות ממאזינים רבים, הבנתי שקולי מהדהד ברדיו כבר די הרבה זמן.

"האם לא היית רוצה להמשיך ולשדר ברדיו", ישאלו מן הסתם חלק מכם, והתשובה היא בהחלט כן, אבל לא בקצב ובנפח ששידרתי עד כה. לא כולם יודעים, אבל עבודה במחלקת הקריינים אינה כה קלה והיא שוחקת למדי. מי מבינכם שהאזינו לי בתוכניתי היומית ברשת גימל באחת עשרה לפנה"צ, לא ידעו שכבר הספקתי לפני כן לשדר קונצרט ב"קול המוסיקה" משש בבוקר, ולאחר התוכנית היומית המשכתי לרשת א' ול"רשת מורשת", שלא לדבר על ימי שישי שברובם נהגתי לשדר משמונה בבוקר עד חמש  אחה"צ רצף תוכניות אישיות. עבודה בכל שבת שנייה במשך 42 שנה גם היא אינה עונג שבת אמיתי…

לסיום, פרישה מעבודה כה אינטנסיבית לאורך שנים כה רבות אינה דבר של מה בכך… אם אקח את שנות שירותי בצה"ל ואת הלימודים בבית הספר העממי והתיכון, הרי לראשונה בחיי לא אהיה חלק ממסגרת מחייבת… במילים אחרות, לראשונה בחיי אהיה אדון לזמני… האם אצליח לשלוט ולארגן את זמני בצורה אופטימלית מבחינתי, ימים יגידו… בכל מקרה, אשמח אם יתאפשר לי לאחר פרישתי לערוך ולהגיש ב"קול ישראל" פעם אחת בשבוע (זה בהחלט יספיק לי) ורצוי בימי שישי.

שוב, תודה על כל האיחולים ואני בהחלט מקווה שעוד נישמע מעל גלי האתר גם בשנים הבאות.

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה מדיה, צבע-ראיונות, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על מנחם פרי פורש מקול ישראל: התחלתי כטכנאי

  1. מנחם היקר. אני מאמין שחיידק הרדיו עדיין זורם בך. ומקווה לשמוע את הקול שהכי מזוהה עם רשת ג׳מיל . אנחנו קצת מכירים במסיבות והופעות של הורה ירושלים . כך שלהערכתי אתה תחזור במינון מצומצם ושקול אחרי הכל בינינו הגיל 67 בשנות האלפיים הוא צעיר עדיין להישמע. אליאב אבירם סולן לשעבר בהורה ירושלים

  2. מאת קמין ראובן‏:

    למנחם הפורש הטרי.
    ברכות ובריאות מקווה שרשת ג ימישכו את מורשת שירי ארץ ישראל.
    בשם החברים מהעבר הרחוק (כולם יצאו השנה לגמלאות)
    ראובן

  3. מאת נילי כהן‏:

    למנחם היקר,
    רציתי להודות לך מקרב לב על הגשת התוכניות הרבות שלך.
    לאחרונה עם פרישתי לגמלאות מצאתי את עצמי מקשיבה לשידורים שלך ביתר שאת.
    אני מאחלת לך פרישה טובה.
    תרמת רבות לתרבות ולהויה הישראלית.
    שוב אני מאחלת לך פרישה טובה.
    חיפשתי "במה" לכתוב את תגובתי והגעתי לכאן.
    אני מקווה שתגובתי תגיע אליך .
    מעריכה מאוד את פועלך.
    נילי

    • מאת מנחם פרי‏:

      נילי היקרה,
      קצת באיחור, אבל תגובתך הגיע אלי ושמחתי לקרוא אותה.

      תודה על האיחולים שמחממים את הלב וגורמים לי לתחושה שיש שכר לעמלי.

      מדברייך אני מבין שגם את פרשת לאחרונה לגמלאות ולכן קבלי גם ברכות להצלחה
      בשלב הבא של חייך.

      מנחם פרי

  4. מאת ציפי‏:

    שלום מנחם,
    האזנתי בדמע לשידור היום,
    מעבר היותך שדרן בחסד, עם קול קטיפה מרגיע, אתה, באישיותך הכובשת, והמרגיעה,
    נסכת בנו שלווה, כששידרת את שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, יושרך, עדינותך, באו לידי ביטוי, וכבר שנים אני מאזינה לך בכייף.
    לאורך כל השנים, הבאת לידי ביטוי את אהבת האדם, הטבע והמולדת.
    אין ספק שתחסר מאוד ואין מי שיכנס לנעליך הגדולות!!!
    נשמח לשמוע אותך שוב לאחר חופשתך!!!
    מעריצה ומאחלת לך רק טוב!!!!

    • מאת מנחם פרי‏:

      שלום לך ציפי היקרה,
      מילותייך היפות והמחמיאות העלו סומק קל על לחיי…

      "והוא לא ידע שהוא כזה"…זו התחושה שלי בעקבות קריאת הדברים שכתבת….

      אם הצלחתי לגעת במאזיניי לאורך השנים, אם הצלחתי להביא להם מעט רגעי אושר והנאה
      הרי זכיתי …זה לא דבר מובן מאליו.

      מקווה שאכן אשוב להגשה, גם אם במתכונת מצומצמת, לקראת האביב.
      תודה על תגובתך המרגשת.

      מנחם פרי

  5. מאת אייל בן אדיבה‏:

    לפרי היקר
    כמכור לרשת ג' כבר שנים נעמת לי מאוד בכל תוכניותך ובקולך הרגוע והמרגיע.
    הבקיאות שלך בכל שיר ושיר היא נדירה מאוד. אתה ממש אנציקלופדיה מהלכת של השירה העברית.
    הנועם והאנושיות שלך יהיו מודל לעוד דורות רבים של שדרנים.
    מאחל לך חיים טובים וארוכים שתהנה מהחופש מהאישה הילדים והנכדים ותגשים חלומות שהיו בקנה כבר שנים.
    אוהב אותך מאוד וכבר מתגעגע

    אייל בן אדיבה

    • מאת מנחם פרי‏:

      אייל היקר,

      תודה מקרב לב על תגובתך מחממת הלב.

      מאות התגובות שקיבלתי בימים האחרונים ברוח הדברים שכתבת גורמות לי להתרגשות רבה
      ולתחושה שמאמציי לאורך השנים נשאו פרי…

      מקווה שלקראת האביב יתאפשר לי לחזור לשדר, גם אם במתכונת מצומצמת.

      מנחם פרי