שרי קבינט יוקר המחיה, בראשות שר הכלכלה נפתלי בנט, אישרו אתמול החלטה על התקנת תקנות שיקבעו, כי בעת שהמדינה מקצה מכרז להקמת שטח מסחרי גדול, תהיה חובה להיוועץ עם הממונה על הגבלים עסקיים על מנת לא לפגוע בעסקים הקטנים כתוצאה מהריכוזיות של ענף שטחי המסחר. בנוסף דן הקבינט בכרטיס הדביט, שיובא לישיבת הקבינט הבא להחלטה.

שטחי מסחר בפדיון גבוה

בשטחים מסחריים בפדיון גבוה שמאופיין בריכוזיות גבוהה שמשפיעה על מחיר דמי השכירות, מה שמקשה על עסקים קטנים ובינוניים להתמודד בצורה תחרותית. חוסר התחרותיות בסופו של דבר מגולגל למחיר גבוה יותר לצרכן. הריכוזיות בתחום זה מביאה לכך שמרכזים מסחריים עם דמי שכירות חריגים פוגעים בעסקים הקטנים והבינוניים וכן מייקרים עלויות גם לרשתות הגדולות, מה שבסוף הופך להיות מחיר גבוה יותר לצרכן. הריכוזיות מאפשרת להם ודאות עסקית גבוהה יותר וכך לזכות במכרזים נוספים מה שמנציח את הריכוזיות ואת הכוח העודף.

להתקין תקנות

הקבינט, בראשותו של השר נפתלי בנט, בשיתוף עם שר הבינוי והשיכון אורי אריאל קיבלו החלטה להתקין תקנות שבמכרזים רשמיים של המדינה לשימושים מסחריים משמעותיים, ישקול המנהל שיקולים של ריכוזיות ותחרות בעת הקצאת הקרקע. הממונה על ההגבלים והרשות למקרקעי ישראל, בשיתוף משרד הכלכלה והאוצר ייגבשו תקנות שיקבעו, כי בעת שהמדינה מקצה מכרז להקמת שטח מסחרי גדול תהיה חובה להיוועץ עם הממונה על ההגבלים העסקיים.

מאבק בריכוזיות

ראש קבינט יוקר המחייה ושר הכלכלה נפתלי בנט: "המלחמה ביוקר המחייה מורכבת ממאבק בריכוזיות, מהורדת עלויות עודפות ומשיפור התחרות. המשק הישראלי קטן ונוטה להתכנס לריכוזיות. המלחמה בריכוזיות היא לא רק לפרק אותה בדיעבד אלא למנוע את היווצרותה. אנחנו ממשיכים היום במסר של חוק הריכוזיות שקבע כי המדינה תשקול שיקולי תחרות בעת הקצאת תדרים ומכירת נכסים ממשלתיים, ומעבים אותו לנדל"ן לשימושים מסחריים. שר הבינוי והשיכון ואני הסכמנו, כי יש מקום להתקין תקנות בעניין. זה מסר חשוב שאנחנו מאפשרים לעסקים להתקיים, אולם נקפיד שנכסי המדינה יוקצו באופן שימקסם את תועלת כל האזרחים".

פתיחת ערוץ תשלום נוסף – אשראי-מזומן (דביט)

במהלך הדיון בקבינט הציג הממונה על הגבלים עסקיים את נושא פתיחת ערוץ תשלום נוסף – אשראי במזומן. ההצעה תאפשר תשלום מיידי באשראי (דביט) ותביא להוזלת עלויות לצרכנים ולעסקים הקטנים ובינוניים, כתוצאה מביטול העמלות על הקרדיט, הוזלה הנאמדת במאות מיליוני שקלים בשנה.

שוק כרטיסי האשראי מוערך ביותר מ-200 מיליארד שקל עסקאות בשנה. מתוכם גובות חברות כרטיסי האשראי עמלות בהיקף של כ-2 מיליארד שקל עם שיעורי רווחיות גבוהים מאוד. היום, כאשר מבצעים רכישות עם כרטיס אשראי, פעמים רבות אנחנו משלמים על מוצר נוסף שאיננו צריכים וזה האשראי. בית העסק משלם עמלות גבוהות לחברות כרטיסי האשראי, ועמלות אלו מגולגלות לצרכן ומקשות על העסקים הקטנים להתחרות בחברות הגדולות שמשלמות עמלות נמוכות יותר.

צמצום 60% מהעמלה

כרטיס דביט יאפשר לכל צרכן לשלם בו במקום לבעל העסק, ויביא לצמצום של יותר מ-60% מהעמלה שהעסק משלם (כיום כ-1.2%). בנוסף השימוש בדביט יקל על ניהול הוצאות הבית השוטפות וימנע מאנשים לבצע רכישות בסכומים ובתשלומים שהם לא יכולים לעמוד בהם. בנוסף הכרטיס יאפשר לאנשים החסומים להוצאת כרטיסי אשראי לשלם באמצעות כרטיס זה בחנויות.

קבינט הדיור סיכם, כי בישיבת הקבינט הבאה – בסוף ינואר, תוגש הצעת מחליטים שתסדיר את פתיחת כרטיסי הדביט לשימוש השוק. בנוסף, הנחה השר בנט, כי להצעה יתווסף מרכיב נוסף שתפקידו יהיה לתמרץ את הצרכנים להשתמש בכרטיסי דביט.

כמו מזומן

שר הכלכלה נפתלי בנט: "היעדר אפשרות לחיוב מיידי יוצר עמלות גבוהות בכחצי אחוז אותן משלמים בתי העסק, ובדגש על עסקים קטנים ובינוניים. בסוף הרפורמה הצרכן יוכל לשלם בבית העסק בחיוב מידי, חיוב שירד ישר מהעו"ש ואז העמלות ירדו משמעותית וזה יגולגל לצרכן ולעסקים הקטנים והבינוניים- בעצם זה יהיה כמו מזומן. אין סיבה שהצרכנים ובתי העסק ישלמו גם על המוצר וגם על העמלה לחברות האשראי. יותר מ-500 מיליון שקל משלמים היום הצרכנים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים על עמלות מיותרות בשל שימוש בתשלומים דחויים בכרטיסי אשראי. הגיע הזמן שבמדינת ישראל תהיה אפשרות גם לאשראי-מזומן ולא רק לצ'ק-מזומן – בדיוק כמו שנהוג בכל העולם. מדובר במחקר מקיף שהכינה המחלקה הכלכלית ברשות ההגבלים בתיאום עם המפקח על הבנקים. אנו נפעל איתם לחקיקה מהירה של הנושא".

הגברת התחרות

הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה: אנו מביאים לקבינט תכנית מקיפה שמבוססת על ניתוח שהכינה רשות ההגבלים העסקיים , בשיתוף פעולה עם המפקח על הבנקים, להגברת התחרות בתחום כרטיסי האשראי. הרשות יחד עם המפקח על הבנקים ימשיכו לעצב את הרפורמה לטובת הציבור במהלך החודשים הקרובים".

מפקח על הבנקים, דוד זקן: "הפיקוח על הבנקים תומך בעיקרי הרפורמה, וסבור שהיא תתרום להשגת המטרות של הגברת התחרות בשוק הסליקה, ויצירת אלטרנטיבה למזומן".