נוחי דנקנר הלך הביתה, בלי החברות שלו. יש אומרים שהוא הימר והפסיד. אחרים אומרים שזהו סימן לבאות – מי שחטא ייתן את הדין. עולם הניהול קיבל כרטיס צהוב: יש דברים שהיו נסבלים בעבר, אבל לא עוד.

כאוס, כבר אמרנו?

ניל"י גולדפיין, מנכ"לית GLS , מקבוצת הייעוץ נירם גיתן, טוענת שאחד ההבדלים המשמעותיים שנוצר בין השנה האחרונה לאלה שלפניה הוא, שנושאים רבים מגיעים לבית המשפט, ושם ניתנים פסקי דין שונים מאלה שניתנו בעבר. כך משתנה הסדר הציבורי, שמשפיע על התנהלות משרדי ממשלה וחברות עסקיות. יחסי הכוחות בין העובדים והיחידים לבין החברות לבין הסדר הכלכלי והמדינה משתנים.

גולדפיין: "הפסיקה שאסור לנמלים הוותיקים להפריע להקמתם של נמלים חדשים, הפסיקות בקשר לאפשרות של העובדים להתאגד ולהקים ועדים, והעונשים שהוטלו על נוחי דנקנר – כל אלה מסמלים רוח חדשה".

התפכחות העובדים

עליית כוחה המחודש של הסתדרות העובדים החדשה, זאת שכבר מזמן הוספדה, מצביעה על כך שקיימת התפכחות מצד העובדים. במשך שנים שררה תפישה שעל החברות עצמן, באמצעות פונקציות משאבי האנוש והרווחה, מוטל למלא את מקומם של הוועדים. זה לא הוכיח את עצמו. גם האווירה נגד התאגדויות שרבים מאוד היו שותפים לה, משתנה. העובדים מבינים שוב, שאם לא יפעלו יחד, הארגונים ירמסו אותם לגמרי. איתן  מאירי, מנכ"ל חברת הייעוץ 'ניהול אפקטיבי' מצביע על כך שפערי השכר, כפי שניתן לראות מהדו"חות שפורסמו בימים האחרונים, הולכים ומתרחבים, והעשירים ממשיכים להתעשר בגדול על חשבון העניים, שהולכים ומתדרדרים.

מול פערי השכר המתגברים ניתן לראות את המאבקים המתוקשרים הראשונים, כמו זה שהיה בפלאפון, הבהירו שהארגונים והמנהלים שהתרגלו לפעול בצורה מסוימת, בכוחניות, לא נכונים יותר לזמננו, והתאגדות קמה על אפן וחמתן של ההנהלות. היום זה כבר נתפס כלגיטימי יותר.

מי שמאמין בתפישה ההגליאנית שמדברת על תזה, אנטי-תזה וסינתזה, יכול להצביע על כך שאנו נמצאים היום בשלב האנטי-תזה המהיר, ולקוות לכך ששלב הסינתזה יגיע במהרה. מה יהיה שם? אולי עובדים חזקים קצת יותר, יחסי עבודה מאוזנים יותר, מודעות גבוהה יותר לזכויות העובדים.

"המחאה החברתית שרבים כבר הספידו, לא באמת מתה", טוענת גולדפיין, "היא השאירה אחריה עקבות כבדים וברורים. המנגנון הממשלתי והציבורי, שזז לאט, הפיק לקחים ודווקא הוא מתחיל ליישם את מסקנות דו"ח טרכטנברג. משם תגיע השפעה גם על הסקטור הפרטי".

משהו משתנה גם בשדרת הניהול

גולדפיין מצביעה על כך, שבשנת 2013 מספר המנהלים והבכירים שהתחילו להתעניין בכיווני קריירה חדשים, ואולי גם שונים בתכלית מאלה שעשו קודם לכן, גדול פי 10 מזה שהיה בשנה הקודמת. ארגונים רבים פיטרו בשקט את שדרת הניהול הבכיר והיקר, כדי להוריד עלויות ולהשתנות. גם רמות המודעות וה'רוחניקיות' שתפסו את הבכירים שהתחילו לחפש משמעות בחייהם עלו. כל אלה, בין שפוטרו או לא, מחפשים כיוונים חדשים ושונים ורואים את העולם בצורה אחרת. חלקם אמנם חש אבוד לחלוטין לנוכח העולם המשתנה, אך באים גם כוחות אחרים, שרוצים שארגונים ייראו אחרת. מכאן, מאמינה גולדפיין, יצמחו ארגונים חדשים בעלי מודעות אחרת לסביבה, עם יחסי כוחות שונים בין הפרט לארגון. גם מאירי מצביע על כך, שאנשים מפתחים מודעות גבוהה יותר, גם לטבעונות, לאורח חיים בריא ולזכויות שונות. "מי שחומל על בעלי חיים, למשל, יחמול יותר גם על בני אדם", הוא רואה קרן אור באפילה.

גולדפיין אופטימית יותר ממאירי, שטוען כי אנחנו הולכים ומעמיקים את הדפוסים השליליים ואת הפערים. היא רואה מעבר הדרגתי מבלבול ללבלוב בשנת 2014. נותר לנו רק לקוות שאכן הדבר יהיה כך.

שנה אזרחית טובה.