[rating=3]

אזהרה: אם החלטתם לראות את הסרט "אוגוסט: מחוז אוסייג'", יש להצטייד בקיבה חזקה ויכולת לשמוע שעתיים ועשר דקות של צרחות ומריבות. עם זאת, הדיאלוג בסרט כתוב כל כך שנון, והטקסטים נאמרים בדיוק כה רב, כך שהסרט בהחלט גם מבדר וגם מאתגר.

"אוגוסט: מחוז אוסייג'" הוא בעצם עיבוד קולנועי למחזה זוכה פרס הפוליצר של טרייסי לטס, ועוסק בכעסים משפחתיים, סודות ובגידות. מריל סטריפ ("תקווה בהופ ספרינגס") מגלמת את ויולט, האם הזדונית לבית משפחת ווסטון מאוקלהומה. מאוד אירוני וטראגי כאחד, שהיא סובלת מסרטן הפה, כיוון שפיה יורק אש, ארס וקללות על כל מי שמתגורר או מבקר בביתה. כשהצופים פוגשים בה לראשונה, שיערה גזוז ומבולגן בשל טיפולי כימותרפיה. בשאר הסרט היא חובשת פאה נפוחה למדי, בזמן שהיא בולעת אינספור כדורים נגד כאבים, מעשנת בשרשרת ומשתלחת בכולם. היא מכנה את זה: "אני רק אומרת את האמת".

בעלה הוא המשורר השתיין, בוורלי ווסטון (סאם שפרד, "אחים בדם"), אשר בורח לעולם הספרים. מבלי ליצור ספוילר, המשפחה נאספת בשל היעלמות מסתורית של אחת הדמויות. המשבר המשפחתי לא עושה כלום כדי לשפר הרוחות הלוהטות או לאוורר את הסביבה הרעילה, שסביב השבט המשפחתי. המילים האכזריות ביותר יוצאות החוצה ליד שולחן ארוחת הערב.

בין האורחים הקרואים והפחות קרואים: הבת הבכורה למשפחה, ברברה (ג'וליה רוברטס, "אישה יפה"), בעלה – ביל (יואן מק'גרגור, "הבלתי אפשרי") ובתם, ג'ין (אביגייל ברסלין, "המשחק של אנדר"). עוד מגיעה בת הזקונים, קארן (ג'ולייט לואיס, "רוצחים מלידה"), בלוויית מי שאמור להיות בעלה לעתיד, סטיב (דרמוט מולורני, "ג'ובס"). השלישית שמגיעה היא הבת האמצעית, איווי (ג'וליאן ניקולסון, "קינסי"), שמיודדת עם בן דודה האומלל, צ'ארלס (בנדיקט קאמברבאטץ', "הרשות החמישית"), בנו של אחותה של ויולט, מאטי פיי (מרגו מרטינדייל, "האמריקנים") וצ'ארלס (כריס קופר, "אמריקן ביוטי").

הרבה נבזיות שוררת בבית. ויולט כועסת על בתה ברברה כיוון שהיא מעולם לא באה לבקר אותה מאז שהתגלה אצלה סרטן, ברברה נפגעה מבעלה ועוד. דמות נוספת בסרט היא ג'ונה (מיסטי אפהאם, "ג'אנגו ללא מעצורים"), אינדיאנית שנשכרה לטפל בויולט בעת מחלתה, והיא היחידה שמגלה חסד כלפיה, על אף הגזענות המילולית שזו מחזירה לה.

הטבע התיאטרלי בה מתגולל הסיפור עשוי ליצור קלסטרופוביה עבור חלק מן הצופים – כיוון שכולו מתרחש בכותלי הבית ובסביבתו. עמוד השדרה של הסיפור הוא מלודרמטי, ובכל זאת ניתן להבחין גם במרירות, בהומור, בעגמומיות מצחיקה – ועד שורות מחץ קטלניות במיוחד.

מריל סטריפ בוודאי תוסיף עוד אוסקר למדף מרובה האוסקרים שלה על המשחק בסרט זה, וכך היא גם שולטת בסרט, כפי שהיא שולטת במשפחתה. אך בעוד סטריפ מגלמת מרשעת ללא חרטה, רוברטס מגלמת דמות אנושית, מתוסכלת ועייפה בכל צעדיה. מבחינה רגשית, זו ההופעה הטובה ביותר של רוברטס בתולדות הקריירה שלה, וסביר להניח שגם היא תהיה מועמדת לאוסקר על סרט זה. ברקע – הסיפור בוער החום המחניק של אוקלהומה, והקיץ מוחשי לאורך כל הסרט. או שאולי זו הקדרות החונקת של המשפחה האומללה הזו?!

"אוגוסט: מחוז אוסייג'" הוא דרמה רבת עוצמה, אבל אחרי שעתיים וקצת של משפחה בלתי מתפקדת, התעללות בילדים, גילוי עריות, התאבדות והתמכרות – ייקח לצופים מעט זמן לחזור לשגרת היום ולמשפחה העליזה שממתינה מחוץ לקולנוע.