"מי שחושב שהסכסוך הזה ייפתר בקווי 67', פשוט טועה". כך אומר שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון. השר יעלון אמר את הדברים הללו בכנס כלכליסט.

"מי שנחשב אצלם מתון, אבו מאזן, לא יוציא מבדל שפתיו את האמירה, שבמידה ונגיע לפשרה טריטוריאלית על קווים מוסכמים – זה יהיה סוף סכסוך וקץ התביעות", אמר השר יעלון. "הכוונה שלהם היא להשיג את מה שהם רוצים להשיג, ולהמשיך את המאבק. זה לא נגמר בקווי 67'.

"מי לא רוצה שלום? אני מת שיהיה שלום", אמר שר הביטחון. "מי שחווה מלחמות מאוד רוצה שיהיה שלום. אבל לעיתים דווקא הנטייה החיובית הזו מבלבלת אותנו. לעיתים לא נעים להגיד בחלק מהמקרים שזה לא הולך להיפתר בטווח הנראה לעין. כל הניסיונות להגיע לפשרה טריטוריאלית מוסכמת על שני הצדדים לא מצליחים. יש כאלו שחושבים שהסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא המקור לאי היציבות באזור. מה הקשר בינו לבין מה שקורה בטוניסיה, במצרים, בסוריה? שום קשר. אז אני שואל גורמים בעולם, איך אתם מעלים על דעתכם שאם תפתרו את זה, זה ייצב את המזרח התיכון?

"לא צריך לדבר מיד על פיתרון, צריך לדבר על דרך", אמר השר יעלון. "אנחנו מלחיצים את עצמנו בכל מיני אמירות שהזמן פועל לרעתנו. בחיים הכול שאלה של חלופות. אני אומר בצורה מאוד ברורה, וזו המדיניות שלנו: איננו רוצים לשלוט בהם. כבר נפרדנו מהם פוליטית. יש להם עצמאות פוליטית. יש להם ממשלה שלהם, פרלמנט שלהם, רשויות שלהם, מוסדות שלהם. הם לא צריכים להצביע לכנסת. בואו נקדם איתם את הכלכלה, את המשילות, החוק והסדר, הביטחון. אבל קודם נקדם את החינוך. כשמסבירים לי על המענה הביטחוני ביהודה ושומרון, ומדברים על לוויינים, מל"טים וטכנולוגיות וכו', אני אומר, 'חבר'ה, אתם טועים. הבעיה העיקרית היא חינוך'. אם בשכם ובג'נין ימשיכו לחנך את הדור הצעיר כמו שמחנכים אותו היום, להערצה של טרור וג'יהאד, ושאין זכות לעם היהודי בארץ הזו; אם ככה מתחנכים – אז טכנולוגיה לא עוצרת שום דבר. אם החינוך לא משתנה יהיה אותו לחץ מבפנים. ואז תהיה חמסטאן ביהודה ושומרון, כמו בעזה. זה יפגע בנו, זה יפגע בירדן, זה יפגע באינטרסים אחרים באזור".

על האפשרות שישראל תוחרם ותבודד אמר השר יעלון: "אני מאוד לא רוצה חרם ואני חושב שזה לא הוגן להחרים. אני יודע להסביר לאנשים באירופה ולגורמים אחרים למה הם טועים. אבל צריך להסביר להם למה הם טועים. אם האלטרנטיבה היא חרם אירופי, או רקטות משכם וג'נין ורמאללה על ערי מדינת ישראל, על העורף האסטרטגי שלנו, על נתב"ג – אז עדיף חרם אירופי. ולכן במציאות הזו, כשבצד השני אין הבשלה, אז לא צריך לדחוק את הקץ, אלא לדבר על תהליך ארוך. בואו נמצא אינטרסים משותפים, בואו נעודד עסקים משותפים. מבלי להתייאש כי הם פה ואנחנו פה וצריך לחיות, ואת זה צריך לחזק. הדרך היא ארוכה, אבל זו הדרך הקצרה ביותר. אני לא מתבלבל: שיקראו לי אגוז קשה כמו שאני קורא בעיתונים, שיקראו לי מה שרוצים: על ביטחון ישראל ועל עתיד מדינת ישראל לא מתפשרים".